לבחירות המקומיות הקרובות בטבריה יש משמעות מיוחדת עבור המתמודדים והתושבים: הן ייערכו אחרי כמעט ארבע שנים בהן העיר לא נוהלה על ידי ראש עיר נבחר. כהונתו של ראש העיר הקודם, רון קובי, נמשכה שנה בלבד עד שהודח מתפקידו על ידי שר הפנים אריה דרעי, שנה שבה העימותים שלו עם החרדים בעיר ודרעי עצמו זכו לכותרות בתקשורת הארצית. מאז העיר מנוהלת על ידי ועדה קרואה שמינה משרד הפנים, בראשה עומד כיום בועז יוסף.

מערכת הבחירות שוקקת. לצד קובי שמתמודד שוב, מתמודדים בה גם צעירים מקומיים שמבקרים בחריפות את הקו שהוביל. "כשקובי הודח החלטתי להשתחרר מהשירות הצבאי כדי להתכונן לריצה לראשות העיר", אומר אביב יצחק (28), טברייני מלידה, ואב לתינוקת,  "הביך אותי המצב שהעיר הגיעה אליו. זה היה כישלון הנהגתי מוחלט. של קובי, של מי שהיה לפניו, וגם שלנו התושבים, כי מה זה אומר עלינו שבחרנו אותו? אני מסתכל על הסדרה שנעשתה על כהונתו (טבריה – מתחת לקו האדום, כאן 11) דרך עיניים של אזרח בישראל שהוא לא מטבריה, ורואה בה כישלון ובלאגן".

"צעירים שרוצים להרוויח יותר יוצאים מכאן"

תקופת כהונתו של קובי הציגה בתקשורת את סיפורה של העיר כמאבק מתמשך על תקציבים והשפעה בין המיעוט החרדי בעיר, הנאמד בפחות מ-22%, לבין הציבור החילוני, המסורתי וחובשי הכיפות הסרוגות. אחד ממוקדי אותו מאבק היה פתיחת העסקים בטיילת העיר בשבת. יצחק מסכים שמדובר בסוגיה משמעותית בעיר, אך היא מתגמדת לנוכח המשבר התעסוקתי הגדול בעיר: השכר הממוצע בטבריה קטן ב-25% מהממוצע הארצי, ושליש מהשכירים משתכרים מתחת לשכר מינימום.

אביב יצחק. "קובי זיהה מצוקה אמיתית, אבל הוא ניזון מהייאוש" (צילום: דוד טברסקי)

"אין לצעירים שלנו מקומות עם שכר טוב, רק תיירות ומכירות. צעירים שרוצים להרוויח טוב יותר יוצאים מכאן", אומר יצחק. "זו בעיה גדולה שאין לה שום קשר לחרדים. בירושלים יש עולם עסקי ותיירותי פורח בשיתוף של חרדים ולא חרדים. בירוחם מיכאל ביטון בנה מרכז חינוכי לחדשנות, והיום יש שם מרכז היי-טק שמעסיק 200 עובדים, בזמן שבטבריה חוג הוא מותרות. קובי זיהה מצוקה אמיתית, אבל הוא ניזון מהייאוש".

"ההנהגה של העיר חייבת לפעול ללא דעות קדומות"

קובי נבחר ב-2018 על גלי הצבעת מחאה, בעקבות שנים של קיבעון פוליטי וכלכלי. קבוצת הפייסבוק שהקים 'מרימים את טבריה מהקרשים', נשענה על תחושת נוסטלגיות של זיכרון העיר מימי נעוריו בשנות השמונים והתשעים, כשאת העיר סחפה עדנה תיירותית. עם בחירתו, רוב עיסוקו התמקד במאבקים סביב ענין שמירת השבת והעסקים בטיילת, ולטענת מתנגדיו, כל נושא אחר נזנח – כולל תכניות לפיתוח העסקי של התיירות לחופה של העיר. בישיבות המועצה לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה על תקציב העירייה, מצב שעל פי החוק מהווה עילה להדחתו.

רון קובי, ראש עיריית טבריה לשעבר ומתמודד בבחירות לראשות העיר (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

לאורך כל הדרך, קובי טען שחוסר היכולת להעביר את התקציב הייתה חלק מקנוניה נגדו בהובלת שר הפנים לשעבר, אריה דרעי. אך מתנגדיו, גם אלו שמגיעים מהימין המסורתי, טוענים שלא הייתה שום תכנית כזו, והמאבקים המקושרים והאינסופיים נועדו לכסות את זה. "הוא זכה בהישג תקדימי, היו לו שישה חברי מועצה והאפשרויות הטובות ביותר להקים קואליציה במהירות", אומר יוסף בן חמו, פעיל חברתי, חבר מועצה לשעבר ואחראי על מוסדות חינוך בעיר. "אני חובש כיפה, אבל מאמין בפלורליזם וחושב שהתיירות צריכה להיות פתוחה בשבת, אבל גם בנו הוא השתלח".

"אדם שהתכנית שלו היא לסמן תושבים כאויבים הוא לא איש ציבור, נקודה", אומרת ליזי מלכה, (32) אם לחמישה, חרדית תושבת העיר מזה עשור ופעילה בפורום הנשים בעיר. "מה הקשר בין קידום איכות חיים, ללהסתובב בעיר ולהצביע על אנשים כדי להגיד שהם הבעיה?".

ליזי מלכה, (32) עם בעלה וילדיה. "ההנהגה של העיר חייבת לפעול ללא דעות קדומות" (צילום: אלבום פרטי)

מלכה, שאינה נמנית עם החסידויות של העיר אבל מקורבת למוסדות חב"ד, הגיע לעיר עם משפחתה מבני ברק, מכיוון שחיפשה יישוב מגוון ופתוח יותר מהיישובים החרדיים הסגורים. "ההנהגה של העיר חייבת לפעול ללא דעות קדומות", היא אומרת, "היחס הסקטוריאלי פוגע בנו, ולא מבין את הצרכים שלנו מאידך".

"לציבור החרדי חשובה מאוד ההשקעה במוסדות החינוך שלנו, ויש מחסור בעובדות חינוך. לנשים חרדיות אין הרבה אפשרויות לחוות תרבות בתאטרון, ספריה או בריכה. אני לא הצלחתי לשלוח עד היום ילד לחוג של העיר. יכול להיות שפתרונות לזה יגיעו רק מחוץ לעירייה, דרך עסקים או המדינה, אבל בשביל זה צריך הנהגה אחרת".

"רק כשמנחיתים מישהו מלמעלה הדברים עובדים?"

מאז הדחתו של קובי העיר מנוהלת על ידי ועדה קרואה שמינה שר הפנים. במשך שנה עמד בראש הוועדה מוני מעתוק, ובשלוש השנים האחרונות עומד בראשה בועז יוסף, שהיה הממונה על המחוז במשרד הפנים. הוא עמד במרכזה של סערת 'חוק טבריה', שנחקק סמוך לבחירות וקבע שראשי ועדה קרואה יוכלו להתמודד בבחירות. בסופו של דבר, המועמדים אביב יצחק ושני אילוז עתרו לבג"ץ נגד החוק, ונקבע שהוא לא יחול בבחירות הקרובות, ויוסף לא יוכל להתמודד בהן.

המועמדים עמם שוחחנו מציינים את פועלו של יוסף כדוגמה לכך שאפשר לעשות שינוי בהתנהלות העיר. "הוועדה הקרואה עשתה פה דברים שאף אחד אחר לא עשה", אומר רפאל טרבלסי (35), ראש סיעת הבית היהודי, "גביית חובות, חידוש תשתיות, השקעה בחינוך. אבל מהצד השני זה אומר דברים קשים עלינו, ההנהגה. אז רק כשמנחיתים מלמעלה מישהו הדברים עובדים?".

רפאל טרבלסי (35), ראש סיעת הבית היהודי בטבריה. "העיר יכולה להיות ממונפת בתיירות ובעסקים בשכר גבוה, אבל אנחנו חייבים את המדינה בתוך זה" (צילום: דוד טברסקי)

גם פני העיר הפיזיים עברו שינוי בשנתיים האחרונות. שהמחישו לבן חמו את המחדל של ראשי העיר הקודמים. המדרכות, הגדרות, הכבישים והנוי שלצידן שופצו בהשקעה צנועה אבל ניכרת, לצד איזון כספי משמעותי בקופת העיר, שאפשר להקים מעל 30 גני שעשועים לילדים. "יש לי ילד בן 5 שלא ידע מה זה גן שעשועים", אומר בן חמו, "הייתי בהלם כשגילינו שהכסף לגנים הגיע מתקציבים שהיו קיימים בקדנציות הקודמות, פשוט לא עשו איתם כלום".

ראש הוועדה הקרואה בטבריה, בועז יוסף, בדיון בבג"ץ על 'חוק טבריה' (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

מלכה מספרת על מפגשים בהם אנשי העירייה, ובהם יוסף, הגיעו להקשיב לתושבים. לדבריה, השיח אפשר להעלות תלונות באופן ישיר וללא התיווך של ההנהגה החרדית, ויצר אפיק חדש של אמון בין התושבים לעירייה. "למדתי שיש קשב בצד השני, השאלה היא האם יש נכונות לשמוע ויכולת לשקול דברים באופן אובייקטיבי. יש לנו הרבה צרכים משותפים שזקוקים למענה משותף."

רונית אביב. "הציבור חייב לראות פוליטיקאים שמקבלים החלטות ומקדמים חזון" (צילום: דוד טברסקי)

רונית אביב(47) פעילה חברתית ותיקה בעיר שמתמודדות למועצה, מציגה עמדה מורכבת. "יוסף הוא מנהיג מקצועי וענייני שתמיד מוכן לקדם פתרונות", אומרת רונית אביב. "ועם זאת, חייבים להבין שגינון וכבישים הם לא אופק לשינוי. הוא עשה ריענון שורות חשוב בתוך העירייה, אבל אי אפשר להמשיך את הקו שאדם שהגיע לפה כמינוי ימשיך. הציבור חייב לראות פוליטיקאים שמקבלים החלטות ומקדמים חזון".

"בלי הממשלה לא יהיה כלום, וזה עלינו לדפוק על הדלתות"

בצהרי היום במרכז העיר, יצחק משקיף על שיפולי ההר עליו יושבת טבריה.על פי נתוני מהנדס העיר ומשרד הפנים, שליש מהתושבים בעיר גרים היום באזורים ובתים בסכנת קריסה גבוהה. "רעידה הכי קלה והם קורסים כמו דומינו, וכמעט אף אחד לא מתעסק בזה, למה? כי גרים שם אנשים שמתעסקים בהישרדות של החיים", אומר יצחק. "פינוי-בינוי זה תהליך של עשר שנים קדימה, שאת הסרט עליו יגזור הבא בקדנציה. איזה פוליטיקאי יסכים לזה?".

טבריה על רקע הכנרת. אביב יצחק: "רעידה הכי קלה והבתים קורסים כמו דומינו, וכמעט אף אחד לא מתעסק בזה" (צילום: יעקב לדרמן / פלאש 90)

טרבלסי רואה אפשרות לטבריה אחרת. "העיר יכולה להיות ממונפת בתיירות ובעסקים בשכר גבוה, אבל אנחנו חייבים את המדינה בתוך זה". לדבריו, כדי להגיע להישגים נדרשים תקציבים ממשלתיים, וכדי לקבלם העיר צריכה להתאחד בדרישה להשקעה משמעותית. "לא יהיה פה היי-טק בזמן הקרוב. אנחנו חייבים השקעה בחינוך ובמקומות עבודה ריאליים עם תעסוקה גבוהה. בלי הממשלה לא יהיה כלום, וזה עלינו לדפוק על הדלתות".