מגדלי הקיווי הישראלים ומשרד החקלאות יצאו אתמול (שלישי) בקריאה לציבור להמתין ולא לקנות קיווי ישראלי שנמצא על המדפים עדיין בוסר ואינו בשל למאכל.
יו"ר שולחן מגדלי הקיווי במועצת הצמחים, שי גולני: "אנחנו מקפידים לשווק קיווי איכותי שאנחנו גאים בו ומזהירים את הציבור מהבודדים שמנסים לנצל את התמימות של הציבור".
לדברי גולני את הקיווי צריך לקטוף ולמכור רק כשהוא בשל ורמות הסוכר שלו מתאימות. גולני הוסיף: "הקיווי הישראלי שנמכר כעת לא בשל ואין מה לצפות שיבשיל על המדף בבית. הוא אולי יתרכך, אבל יהיה מר ועיסתי. יש מגדלים סוררים שקוטפים לפני הזמן ומנסים להרוויח כמה שקלים אבל רק גורמים לאכזבה אצל הציבור ועושים נזק לכל הענף״.
קיווי ישראלי נקטף ונמכר בין אוקטובר ליולי יבול הקיווי בארץ הכפיל את עצמו בשנים האחרונות ומגיע ל-9,000 טון בשנה. במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר מיובא לארץ קיווי מניו-זילנד ויוון. גולני: "יש ייבוא מוסכם בחודשי הקיץ המאוחרים. אין לנו בעיה עם ייבוא משלים, מבחינתנו זה טוב גם למגדלים הישראלים. גם אני קונה אותו כשאין יבול ישראלי. אני אמנם מעדיף את היבול הישראלי, אבל לא רוצה לקטוף לפני הזמן״.
לטובת חובבי הקיווי הישראלי, מועצת הצמחים ומשרד החקלאות ממליצים להמתין עד לסוף ספטמבר או תחילת חודש אוקטובר, אז יחל קטיף הקיווי מזן "ברונו". לאחריו, בסוף חודש אוקטובר, יצטרף לשוק גם קיווי מהזן המועדף: "היוארד".
איך מבדילים בין הקיווי המיובא לקיווי הישראלי? בתקופה זו של השנה אפשר למצוא בשוק קיווי מיובא מניו זילנד. כדי להבדיל בין הפרי הישראלי לבין הפרי המיובא, חפשו את המדבקה. הקיווי המיובא מגיע עם מדבקה שנושאת לוגו של חברה ניו-זילנדית. הקיווי הישראלי משווק במארזים מסומנים או בתפזורת.
כדי לדעת אם הפרי בשל, ממליצים המגדלים לבדוק את מוצקות הפרי: קיווי בשל ומתאים לאכילה אינו קשה. בנוסף, הפרי שנמכר בעונה המתאימה הוא מוברש, כלומר חלק יותר וללא קוצים.
משרד החקלאות ומועצת הצמחים פועלים ליצור שפה אחידה בכל הקשור לאיכות הפירות והירקות שאנחנו צורכים. 32 תווי איכות לפירות ולירקות העיקריים שנסחרים בשוק המקומי נכתבו בשנתיים האחרונות, במטרה להגביר את השקיפות לצרכנים ולמשווקים ולהעלות מודעות לאיכות התוצרת הטרייה שאנחנו קונים. בהתאם לסטנדרט זה, איכות התוצרת הטרייה מוגדרת על בסיס ארבע רמות איכות קבועות ואחידות לכל המגדלים ובכל ערוצי המסחר, בהתבסס על מדדי איכות פנימית (כלומר: רמת סוכר, אחוז חומר יבש וכו') ואיכות חיצונית (גודל, צבע וצורה). הגדרות האיכות מתייחסות גם לדרישות מינימום ומועדים מתאימים לקטיף עבור כל מוצר, בהתאם לזן ולאזור הגידול. כל תווי האיכות מונגשים חינם, בעברית ובערבית באתר משרד החקלאות.
