שר הבריאות משה ארבל הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו שהכוונה לממן את המשך הטיפולים הרפואיים לפליטים מאוקראינה מתקציב המשרד עלולה לפגוע "בפעילות הליבה של משרד הבריאות". זאת לאחר הודעת לשכת ראש הממשלה שהטיפולים שנעצרו בתחילת אוגוסט יחודשו, ומחלוקת בין משרדי הממשלה על מקור המימון.

לדברי ארבל, המשמעות של דרישת לשכת ראש הממשלה שהסיוע ימומן מתקציב המשרד תפגע בפועל בשורה של תכניות תקציביות במשרד: קיצוץ בתמיכות לבתי החולים, שנמצאים כבר כיום בקשיים תקציביים; צמצום התמיכה במרכזי החוסן בקו העימות; צמצום התכנית לקיצור תורים לניתוחים; צמצום מיליוני שקלים ממבחני התמיכה לבריאות הנפש ל-2024 ועיכוב הוצאת חולים ממושכים למסגרות קהילתיות; צמצום התמיכה במגן דוד אדום; פגיעה ועיכוב בתכניות הכשרת כוח אדם לרבות רופאים, סיעוד ומקצועות הבריאות; והפסקת התכנית לקידום בריאות עם השלטון המקומי.

לפי לשכת ראש הממשלה, מימון ביטוח הבריאות לפליטים אוקראינה השוהים בישראל עומד על כ-10 מיליון שקלים בחודש. עד סוף יולי מומן בהביטוח מתקציב תוספתי שהסתיים, ועקב כך הטיפולים הופסקו. שבועיים לאחר מכן, ובעקבות עתירה לבג"ץ של ארגון רופאים לזכויות אדם ומספר פליטים, הודיעה לשכת ראש הממשלה שהסיוע יחודש, אך בפועל הטיפולים עדיין מוקפאים. ממכתבו של ארבל לראש הממשלה עולה שבלשכת רה"מ מעוניינים שהסיוע ימומן מהתקציב הקיים של משרד הבריאות.

לדברי ארבל, הקיצוץ מצטרף לקיצוצים קודמים בתקציב המשרד, וכן לאי הגדלתו בהתאם לצרכים,  מה שמעמיד את מערכת הבריאות בקושי תקציבי. "מערכת הבריאות נמצאת בימים אלה באתגר תקציבי משמעותי בשל הגידול האדיר בביקושים לבריאות, הנובע מהזדקנות מואצת וגידול של האוכלוסיה בישראל", כתב ארבל, "בשל כך אנו חווים התארכות בזמני ההמתנה לשירותים וקושי הולך וגובר של ארגוני הבריאות לעמוד בתקציבם מבלי לפגוע באופן קשה בשירות אותו הן נותנים לציבור, בין היתר בשל אי קידום התקציב הבסיסי בהתאם לפרמטרים אובייקטיביים של גידול והזדדקנות האוכלוסיה, ועליה במחירי תשומות הבריאות."

ארבל מציין שלמרות מאמצים של המשרד לתת מענה לצרכים ההולכים וגדלים, תקציב המשרד קוצץ לאחר אישור תקציב המדינה, בסך כולל של כ-100 מיליון שקלים. אלו מתווספים ל-360 מיליון שקלים שהמשרד ביקש ולא קיבל בתקציב עצמו. נוסף על כך, תוספות תקציב של 650 מיליון שקלים שהובטחו למערכת בסיכומים התקציביים עדיין לא התקבלו. לצד זאת, למרות הסיכומים לא נקבעה עדיין מסגרת תקציבית לקופות החולים, והן פועלות בחוסר ודאות תקציבית.

לדברי ארבל, "נוכח האמור, אין מנוס מלקצץ בתכניות שעדיין לא מומשו ולעצור תכניות שהחלו מול קופות החולים ובתי החולים".

עוד מציין ארבל שמימון הטיפולים לפליטים מתקציב משרד הבריאות עלול לפתוח פתח לדרישה למימון טיפולים לקבוצות נוספות של עשרות אלפי פליטים ותושבים ארעיים שהגיעו לישראל ממדינות בהן מתרחשת מלחמה, ושהמשרד מתמודד כיום עם עתירות לבג"ץ בנושא. הוא מדגיש שמקרים דחופים של אוכלוסיות אלה נענים בבתי החולים מתקציבם.

ארבל מדגיש ש"מצב דברים זה עשוי להוביל לרידוד השירותים הניתנים לאוכלוסיות השונות למינימום ולהביא לפריצה וחשיפה תקציבית חסרת תקדים".