בתקופה האחרונה נראה כי חלה הפנמה של הציבור וקובעי המדיניות ברעות החולות של העסקה קבלנית ועובדים רבים נקלטים לראשונה לעבודה בהעסקה ישירה. אך לרוע המזל, מסר זה לא הופנם ע"י כל קובעי המדיניות, שממשיכים להילחם בהעסקה ישירה בדרכים פתלתלות, המוסתרות בהנחיות ובמצגים שונים המציגים את הצורך בהעסקה קבלנית. אחת מהם היא המפקחת על הבנקים, חדוה בר.
בנאומה אתמול בוועידת ישראל לעסקים של גלובס(מצ"ב לינק למצגת שהוצגה) הציגה חדוה בר את תוכניתה בנוגע להתייעלות הבנקים כאשר הבסיס לכל המצגת הינו קביעתה שהבנקים אינם יעילים והיא אף מראה שקף יפה שמציג את חוסר יעילות הבנקים בהשוואה עולמית. באמת שקף יפה אך האם השקף מציג את התמונה האמיתית? כמו תמיד האמת נמצאת באותיות הקטנות, שבמקרה זה אפילו לא הופיעו בשקף, אך כן מופיעות (באותיות קטנות) בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים כך שהיא לא יכולה לטעון שזה נעלם מעיניה.
לאחרונה נתקלתי בבלוג אנונימי (ומאיר עיניים) שנקרא הבנקאי הסמוי. באחד הפוסטים הוא העלה את נושא חישוב יעילות הבנקים של בנק ישראל ומדוע הוא שגוי. הסיבה היא מס שכר שקיים בישראל עבור מוסדות פיננסיים. בהתייחסות בנק ישראל הוא מציין השנה לראשונה כי "הוצאות השכר בישראל כוללות גם הוצאות בגין מס שכר ואלה מהוות בשנים האחרונות קרוב ל- 12% מסך הוצאות השכר. במדינות OECD הוצאות בגין מס השכר אינן נכללות בהוצאות השכר, אלא בהוצאות המס"
לפי החישוב, אם ננטרל את אותם 12% מהוצאות השכר בישראל, נגיע לכך שיחס היעילות הממוצע במדינת ישראל הינו 64.4, כלומר ממש כמו הממוצע בשאר מדינות OECD.
מדוע מציגה המפקחת את השקף השגוי? איזה מטרה הדבר משרת?
יחס היעילות מחושב לפי הכנסות ביחס להוצאות תפעוליות. מכיוון שההוצאות התפעוליות במערכת הבנקאית מורכבות בעיקר משכר עובדים, בחסות שקף זה מסמנת המפקחת על הבנקים את האוייב לציבור – עובדי המערכת הבנקאית בישראל. שקף זה מצדיק לדברי המפקחת צעדים מרחיקי לכת מול ציבור העובדים: צמצום עובדים, הגדלת הגמישות הניהולית (קרי פגיעה בוועדים) ויותר מיקור חוץ.
אני רוצה להתעכב על המשפט האחרון. המפקחת על הבנקים, בשקף מס' 11 במצגת מסמנת כמטרה העברת עובדים בהעסקה ישירה להעסקה קבלנית ורואה בכך דבר חיובי! העסקת עובדי קבלן הינה רעה חולה במשק הישראלי. בעוד שכל המשק נלחם בכך ועובר להעסקה ישירה המפקחת מעודדת את הבנקים להעסיק עובדי קבלן!
אז המשכתי ובדקתי כיצד בנק ישראל מממש את חזונו ומודד התייעלות של בנקים והוא אכן לא רק מדבר אלא גם מיישם. ישנם חמישה מדדי התייעלות איתם מודד בנק ישראל את יעילות הבנקים כאשר שלושה מהם הם:
- הוצאות שכר לסך נכסים
- סך נכסים למספר משרות
- הכנסות למספר משרות
שלושת המדדים הללו (מתוך חמישה) מתייחסים למשרות ושכר. בתוך פרמטרים אלו לא נכנסים שכר עובדי קבלן. המשמעות היא שכאשר בנק בישראל מפטר עובד בנק ומעביר את אותו עובד בדיוק להעסקה קבלנית הוא "התייעל" לפי בנק ישראל. האם זו אכן התייעלות??
ועכשיו הסוכריה הגדולה שמחלק בנק ישראל לבנק ש"מתייעל" – בנק שמתייעל מקבל הקלות בדרישות הלימות ההון. המשמעות מאחורי הדברים היא אחת – חזרה לחלוקת דיבידנדים. כלומר הכספים שנחסכים על גב עובד הקבלן המוחלש הולכים לכיוון אחד – מכיסם של העובדים לכיסם של בעלי ההון.
אין מנוס מלהגיע למסקנה הכתובה כחול על גבי מצגת – בנק ישראל בשנת 2016 מעודד ודוחף את הבנקים באופן פעיל לעבור להעסקה קבלנית! על בנק ישראל להפסיק באחת את עידוד הגופים עליהם הוא מפקח לעבור להעסקה פוגענית ולשנות את מדדי "ההתיעלות" שכן זוהי לא התייעלות!
______________________________________________
הכותב הינו ממקימי ועד אגוד מערכות, חברת המחשוב של בנק אגוד. בחברה יש כ-50 עובדים ועוד כ-140 עובדי קבלן בתחום המחשוב.