החותר הפראלימפי רון הלוי זכה במדליית הארד באליפות אירופה שהתקיימה בפורטוגל בסוף חודש יולי. "איך שסימנו לי מהצד עם היד שלוש, הייתי בשוק. צעקתי יש! הכי חזק שצעקתי בחיים. הוצאתי את הגרון שלי החוצה", מספר הלוי ל'דבר'.

הלוי בן ה-29 הפתיע לטובה, כאשר סיים שלישי את מקצה ה־200 מטר בקטגוריית קלאס 3KL, בזמן של 43.02 שניות וזכה במדליה הראשונה שלו בקריירה באליפות אירופה. "מעולם לא הגעתי לתחרות ואמרתי לעצמי אני עושה מדליה. לא חשבתי שאני יכול להגיע לזה בכלל", אומר הלוי. "לא מעט פעמים סיימתי בטופ עשר באליפות אירופה, אבל בחיים לא הייתי במעמד כזה של מדליה באליפות אירופה, זה היה ממש מרגש".

"כל טיפת אנרגיה עשתה את ההבדל"

לתחרות הנוכחית הגיע הלוי חדור מטרה עם אמונה שהוא יכול להפתיע. "הייתה לי תחושה שהפעם אני יכול להיות מאלו שמגיעים ישר לגמר מהמוקדמות. מהתותחים האלו שאני תמיד מסתכל עליהם בקנאה. הכנתי את עצמי לזה, גם מבחינה נפשית, שזאת אפשרות, כי אם אתה לא תיתן לזה אפשרות בראש, יהיה לך מאוד קשה ליישם את זה. פתאום הצלחתי להגיע ישירות לגמר".

הלוי החל בצורה נהדרת את האליפות, סיים במקום השני במקצה המוקדמות והגיע מדורג רביעי למקצה הגמר. "יום לפני הגמר אמרתי לעצמי, שאולי גם אלחם על מדליה. אז אני צריך לנשוך את השפתיים עוד קצת לוודא שאלו שאחריי לא עוקפים אותי, אבל מוודא שאני עוקף עוד אחד מאלו שסיימו לפניי בדירוג. נלחמתי עד הגריפה האחרונה".

רון הלוי באליפות אירופה בחתירה פראלימפית. "הרגשתי סיפוק אדיר לקבל מדליה שדרשה ממני להילחם" (צילום: חגי סיסו)

במקצה הגמר הלוי נתן את הלב והנשמה, שהובילה אותו למקום השלישי, עקף ב-2 עשיריות השנייה בלבד את קלוקפה קוואדזו האיטלקי שסיים במקום הרביעי. "זה אומר שכל גריפה מהגריפות האחרונות, כל טיפת אנרגיה שהכנסתי עשו את ההבדל", אומר הלוי ומודה, "לא באמת חלמנו שזה יקרה באותו היום, הרגשתי סיפוק אדיר לקבל מדליה שדרשה ממני להילחם".

"אחרי שנפצעתי היה לי ברור שאני חוזר לקיאק"

באופן סמלי ומורכב, יום למחרת המדליה המרגשת, ציין הלוי תשע שנים לפציעתו במהלך צוק איתן. את הזכייה שלו במדליה הקדיש הלוי לזכר אלו שאינם, בדף הפייסבוק שלו כתב: "מדליה ראשונה שלי באליפות אירופה או עולם. מקדיש אותה לברק לופן הי"ד, מאמן וספורטאי מדהים שגדל במועדון שלנו, ונרצח בפיגוע בדיזינגוף. לחברים שלי שנהרגו היום לפני 9 שנים בפצמ"ר בצוק איתן. לראובן מגן ז"ל שנפטר במרץ 2022, אך נפשו כבר לפני 9 שנים".

ברק לופן ז"ל. "מאמן וספורטאי מדהים שגדל במועדון שלנו, ונרצח בפיגוע בדיזינגוף" (צילום: רשתות חברתיות, לחוק זכות יוצרים נוסף סעיף 27א)

הלוי נולד בקיבוץ גשר. מגיל קטן החל לחתור בקיאקים במועדון עמק הירדן והשתתף עד סוף י"ב במספר תחרויות בישראל. "זה היה משהו חובבני. תלמיד תיכון שעושה ענף ספורט שהוא מאוד אוהב. משהו לעצמי, לכושר שלי, לבריאות שלי עם חברים שנותן לי מסגרת".

בסיום התיכון התגייס הלוי לצה"ל כלוחם ביחידת השריון. במהלך שירותו הצבאי השתתף במבצע צוק איתן ברצועת עזה. ב־31 ביולי 2014, הוא וחבריו לצוות חיכו בנקודת המפגש כאשר נפגעו ע"י פצמ"ר. באירוע הקשה נהרגו 5 חיילים ו-20 חיילים נפצעו. הלוי אז בן 20, פונה לבית החולים תל השומר, שם עבר קטיעת רגל ובהמשך החל בשיקום.

בתהליך השיקום החליט הלוי לחזור לענף הספורט שכל כך נהנה ממנו בעבר. "אחרי שנפצעתי היה לי ברור שאני חוזר לעשות את כל מה שעשיתי לפני הפציעה, מתוך ההוכחה לעצמי שאני יכול לעשות הכל. הדבר הראשון היה הקיאקים שזה היה דבר מאוד מרכזי. לאט לאט זה הפך להיות מקצועי ותחרותי".

איך הייתה התחושה לחזור למים, לקיאק?
"בהתחלה חיכיתי לקבל פרוטזה עמידה למים. ברגע שקיבלתי זה כבר היה כמה חודשים אחרי הפציעה, אז התיישבתי בפעם הראשונה בקיאק. זה הרגיש מאוד טבעי מאוד נוח, כמובן עם כל מיני התאמות, כי הטכניקה לא בדיוק אותו הדבר, הרגליים עובדות קצת אחרת".

כמו ישראלים רבים, גם הלוי לא הכיר יותר מדי את הספורט הפראלימפי. באותה התקופה החשיפה הייתה מעטה וגם היום החשיפה לספורט הפראלימפי לא מספיק רחבה. "חזרתי לחתור ומהר מאוד הסבירו לי על הענף הפראלימפי, כי לפני לא הכרתי את זה באמת. ידעתי שיש אולימפיאדה לנכים. הרבה מאוד אנשים שלא חיים את זה לא באמת מכירים, לצערי זה לא מקבל מספיק תקשורת".

המעבר היה חלק והתקדמות הייתה מהירה יותר, מתוך הפעילות רבת השנים של הלוי בענף האולימפי. שנה בלבד לאחר פציעה קיבל הלוי הזמנה לטוס לאליפות העולם במילאנו. "נהנתי, הרגשתי שאני מוכיח לעצמי שאני ברמה שבכלל לא כיוונתי לעצמי אחרי הפציעה. מאותו הרגע אמרתי לעצמי שיש פוטנציאל, יש יכולת ורצון. בו ניקח את זה הלאה למקום יותר מקצועני".

לטפל בנפש דרך הספורט

מה העיסוק בענף נתן לך בהיבט הנפשי, כחלק מתהליך השיקום שלך?
"אני מאוד מאמין שספורט מרפא הכל. הספורט לקח אותי למקום אחר לגמרי עם הפציעה. מהשנייה שנפצעתי ידעתי שאני הולך לעשות את כל הדברים שעשיתי לפני. זה מין צ'ק ליסט שגורם לך לתחושת יכולת ומסוגלת עצמית. זה לטפל בעצמך נפשית בלי שאתה שם לב. הספורט גורם לך לסיפוק אישי של מסוגלות שעוזר להתמודד עם המון דברים אחרים. אצלי זה היה להתמודד עם הפציעה".

רון הלוי באליפות אירופה בחתירה פראלימפית. "הספורט גורם לך לסיפוק אישי של מסוגלות שעוזר להתמודד עם המון דברים אחרים" (צילום: חגי סיסו)

פעמים רבות הפציעה, החוויה הקשה לוקחת למקומות לא פשוטים. בשנה האחרונה הציבור הישראלי נחשף יותר ויותר למאבקים הנפשיים שאנשים נאלצים להתמודד איתם. "למזלי תפסתי את הפציעה שלי מאוד מוקדם, לפני שהתחלתי לקבל את הריג'קטים של הפוסט טראומה. אני טיפלתי בדברים האלו, לפני שהם התחילו. דרך הספורט ודרך לספר את הסיפור שלי. זה אחראי על המצב שלי היום שהוא טוב מאוד".

במקביל לעיסוק בספורט הלוי מספר שאחד הדברים שעזרו לו להתמודד עם הפציעה היא החלטה לצאת ולספר את הסיפור שלו. "מיד יצאתי לעשות הרצאות, הלכתי להוציא את הסיפור כמה שיותר החוצה. דיברתי עם אנשים ואמרו לי שהדבר הכי טוב הוא לדבר את זה. הרבה אנשים מספרים שברגע שהם משתפים את הסיפור שלהם ואנשים שומעים ועונים על שאלות קשות יותר או פחות, זה עוד דרך של טיפול".

"אני אומר היום שמזל שכל כך מהר ניגשתי לזה וזה שם אותי איפה שאני היום, כי בקלות זה היה יכול לקחת אותי חמש רמות פחות טוב מהמצב שלי היום. זה מונע ממך לשקוע. אין מה לעשות זה מרים אותך, אתה מרגיש שאתה שווה יותר. אתה מרגיש שאתה מסוגל ליותר", אומר הלוי. "אתה רואה, אומנם אני קטוע רגל אבל מבחינת הדברים שאני עושה אנשים עם שני רגליים לא עושים".

המטרה הגדולה הבאה של הלוי היא העפלה למשחקים הפראלימפיים בפריז 2024, כדי לעשות זאת הלוי מכוון לסיים באחד מארבעת המקומות הראשונים בגביע העולמי בחודש מאי ולהצטרף לששת המתחרים שכבר הבטיחו את מקומם דרך אליפות העולם. "זה חלום שאני חולם עליו כל כך הרבה שנים. בטוקיו פספסתי את הכרטיס על עשירית שנייה. מקווה שזה לא יקרה שוב. אני מחכה לזה כבר תשע שנים, הגיע הזמן שלי לעשות את זה".