בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור ההסתדרות, בדרישה להכיר ברשת סופרפארם כמעסיקה של רוקחי בתי המרקחת המופעלים על ידי זכיינים, לצורך ניהול משא ומתן קיבוצי. בפסיקה מפורטת קבע בית הדין מבחנים בהם יש בסיס להכרה בהשפעה משמעותית.
רוקחים בסניפי סופרפארם התאגדו בהסתדרות ביוני 2020, ודרשו שינוהל עימם משא ומתן להסדרת תנאי עבודתם בהסכם קיבוצי. בספטמבר 2020 עתרה ההסתדרות לבית הדין לעבודה בדרישה לחייב את הרשת לנהל משא ומתן עם נציגות העובדים. ברשת סופרפארם טענו כי הרוקחים אינם מועסקים על ידיהם ישירות, כי אם על ידי הזכיינים השונים בסניפים, אולם בהסתדרות טענו כי לרשת השפעה מכרעת על תנאי עבודתם וזכויותיהם של הרוקחים. בדצמבר 2021 דחה בית הדין האזורי את עתירת ההסתדרות וההסתדרות ערערה לבית הדין הארצי.
בפסק דינו הנוכחי, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי ההסתדרות לא הצליחה להוכיח שלרשם סופרפארם 'השפעה משמעותית' על תנאי העסקת העובדים. זאת, על אף שמדי שנה נערכות שיחות תקציב בין הרשת לבין הזכיינים במסגרתם נדון גם תקציב השכר במסגרתו יכול הזכיין לפעול. בסופו של דבר, קבע בית הדין, השכר עצמו נקבע על ידי הזכיינים. על אף שהעסקת הרוקחים כפופה לביצוע בחינות מטעם רשת סופרפארם, קבע בית הדין כי המבחנים אינם קשיחים וכי שיקול הדעת בקבלה לעבודה ובסיום יחסי עבודה נתון לזכיינים.
בית הדין קבע כי במקרים מסוימים ניתן יהיה להכיר ברשת כמעסיקה של עובדי הזכיינים שלה בהקשר של חובת ניהול משא ומתן קיבוצי. זאת, במידה ומעניק הזכיינות מקבל חלק מההחלטות הקובעות את תנאי העסקת העובדים אצל הזכיין במשותף עם הזכיין, או במידה והוא משפיע על תנאי העסקת העובדים הלכה למעשה באמצעות קביעת תנאי ההעסקה לעובדים בהסכם בינו לבין הזכיין. עם זאת, הרכב השופטים קבע שבמקרה זה לא התמלאו תנאים אלה.
מההסתדרות נמסר, שעל אף דחיית הערעור באשר לנסיבות הספציפיות של התיק, קיבל בית הדין הארצי למעשה את טענות ההסתדרות באשר לאתגר של משפט העבודה הקיבוצי במימוש זכות ההתאגדות של עובדים המועסקים בצורות העסקה עקיפות. בית הדין סקר את המשפט האמריקאי והספרות המקצועית שההסתדרות תיארה בכתבי טענותיה, וציין בפסיקתו כי אכן, "שינוי העיתים והמעבר לדפוסי העסקה שאינם מסורתיים, ובכללם דפוסי העסקה רב שכבתיים, מחייבים התאמה של משפט העבודה הקיבוצי למציאות המשתנה".
על כן ציין בית הדין כי "לצורכי משפט העבודה הקיבוצי יהיה זה אפשרי ואף מוצדק לראות במעסיק העקיף 'מעסיק', לצורך ניהול משא ומתן קיבוצי" בתנאים מסוימים. לדברי ההסתדרות, קביעה זו עשויה לסלול את הדרך לשיפור זכויותיהם של אלפי עובדים המועסקים בתבניות העסקה בלתי שגרתיות של העסקת משנה, שמספרם הולך וגדל בעולם התעסוקתי היום.
ראש הלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד חנה שניצר-רהב: "ביה״ד הארצי לעבודה קיבל את עמדת ההסתדרות ופסק פסיקה תקדימית ומשמעותית שיש לה השפעה דרמטית על הזכות לניהול מו״מ קיבוצי בהעדר יחסי עבודה ׳קלאסיים׳, כמו גם על זכות ההתארגנות. במישור הקונקרטי – ההסתדרות לומדת את פסק הדין".
את ההסתדרות ייצגו בהליך, סגנית ראש הלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי עו"ד מאיה צחור אבירם; עו"ד סיון רדיאן ועו"ד מירי מלכי מהלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי, וכן עו"ד אלעד פלג ממשרד בעז בן צור ושות'.
