שנת הלימודים נפתחה והילדים צפויים לשהות במוסד החינוכי שעות רבות, כשלהורים יש יכולת מצומצמת לדאוג לבטיחותם. רק השבוע פרסמה התנועה לחופש המידע ש-680 מוסדות חינוך לא קיבלו אישורי בטיחות, נכון לתחילת השבוע בו נפתחה שנת הלימודים. נתוני משרד החינוך מ-2019 חשפו כי יותר מ-21 אלף תלמידים נפצעו בתאונות בבתי הספר במהלך שנת הלימודים. אז כיצד ההורים יכולים להיות מעורבים בתחום הבטיחות, על אף הריחוק הפיזי?

מרכיבי הבטיחות: תקינות פיזית ושגרת פעילות תקינה

הבטיחות במוסדות החינוך מורכבת משני נדבכים מרכזיים. האחד מתייחס לתקינותו הפיזית של המוסד החינוכי לקלוט את הילדים בבטחה, והשני הוא ניהול שיגרת הפעילות בתוך המוסד לאורך השנה.

תקינותו הפיזית של המתקן מורכבת מדרישות תכנוניות ובטיחותיות של המוסד, שהוגדרו בתקנים ובנהלי משרד החינוך. לדוגמה, קיומם של מגנים מפני מעיכת אצבעות בצירי הדלתות; מנגנונים להאטה של טריקת דלתות; מעקות בטיחות בגבהים שהוגדרו; מוכנותם של המרחבים המוגנים לקליטת הילדים בחירום; תקינות מערכות החשמל; קיבוע ארונות ואביזרים; מגרשי ספורט תקינים; שערי חירום בכמות ובגודל לפי התקן, ועוד. עד אמצע חודש אוגוסט חייבת כל רשות להעביר דיווח למשרד החינוך על כך שהכינה ובדקה את כל מתקניה ולא נמצאו כל חריגות בטיחותיות, ובהתאם לכך מאשר משרד החינוך את פתיחת המוסדות.

הנדבך השני הוא ניהול שגרת הבטיחות מיום כניסת התלמידים למוסד החינוכי, ועד סיום שנת הלימודים. נדבך זה נועד לתת מענה לטיפול במפגעים או בלאי שנוצרו במהלך שנת הלימודים, כגון: טיפול בבורות שנוצרו בחצרות, מניעת הכנסת ציוד לא מורשה ובדיקת תפקוד מערך החירום במוסד במקרה רפואי (כגון הימצאות מזרק אפיפן, מכשיר דפיברילטור וגם תיקי עזרה ראשונה מאובזרים בציוד בר תוקף). כמו כן, במוסד חייב להיות בכל שעות הפעילות צוות מורים שיודע לטפל במצבי חירום רפואיים ולנהל אירוע רעידת אדמה, ואירוע מלחמתי או חבלני.

נושא נוסף שמחייב הקפדה הוא בטיחות הילדים בזמן ביצוע עבודות אחזקה שוטפות במוסד החינוכי. בכל מוסד מבוצעות פעילויות תחזוקה רבות על ידי קבלנים שונים, כגון עבודות מזגנים, חשמל, מערכות סולריות, גינון  ועוד. על המוסד לוודא כי בעלי המקצוע שנכנסים מורשים על ידי מערך האבטחה, ובעלי הסמכות נדרשות לביצוע עבודתם.

הביקורות העלו: שיפוצים לא מוסדרים, דיווחים לא מדויקים

אז מי אחראי על בטיחות הילדים? התשובה לכך היא שילוב בין שלושה גורמים: בראש ובראשונה הרשויות המקומיות, שהן הבעלים, ואמורות להכין את המוסד החינוכי לפתיחת שנת הלימודים, ולתחזק ולבקר את תחום הבטיחות באמצעות קב"ט הרשות. הגוף השני הוא משרד החינוך, שאחראי על התוויית המדיניות של הבטיחות במוסדות החינוך, לאשר את פתיחתם בכל שנה, ולקיים בקרה על ההתנהלות השוטפת שלהם. הגוף השלישי הוא הנהלת המוסד החינוכי וצוות עובדיו שנמצאים בו בשגרה, ומקיימים את הנחיות משרד החינוך בתחום הבטיחות כנדרש.

בביקורות רבות שערכנו במספר רשויות, נראה שבסך הכול קיימת רמת בטיחות טובה במוסדות החינוך שדגמנו. עם זאת, התגלו מספר פערים שנכון היה כי הרשות המקומית תנהל אותם באופן איכותי יותר. לדוגמא, שמירה על בטיחותם של הילדים כשמבוצעות עבודות קבלן בשטח ביה"ס: בביקורות שונות נוכחנו לגלות כי בחלק ניכר מהעבודות לא נעשתה הפרדה פיזית ראויה, אם בכלל, בין אזור העבודות לתלמידים. כמו כן, לא תמיד נבדקו האישורים הנדרשים של הקבלנים הפוקדים את המוסד החינוכי, והמלצת משרד החינוך לביצוע עבודות מעבר לשעות הפעילות כמעט ולא מיושמת.

במהלך הביקורות נחשפנו גם לדיווחים לא מדויקים על הכנת המוסד לפתיחת השנה החדשה, כמו גם לבדיקה לא מקיפה ושלמה של יועץ הבטיחות למוסדות החינוך שאת שרותיו שכרה הרשות.

להתעניין, לשאול, לבדוק: מעורבות ההורים יכולה להציל חיים

אז מה בכל זאת ההורים יכולים לעשות?

נכון יהיה שבמפגשים השנתיים עם סגל בית הספר, בנוסף על התעניינות לגבי חוגים, תזונה וטיולים, יתעניינו ההורים לגבי בטיחות הילדים. כך לדוגמא, כדאי לבקש הסבר על הכנת הסגל הלימודי למתן מענה באירוע חירום כגון חנק, אלרגיה או פציעה. נכון יהיה גם לשאול האם מתאפשרות עבודות קבלן בזמן שהות הילדים בביה"ס, ואם כן, איזה מעטפת בטיחותית קיימת לשם כך.

נוסף על כך, כדאי לבדוק האם כל העצים בחצר בית הספר נבדקו ואושרו ע"י אגרונום. כמו כן מומלץ בחום שוועד ההורים ילמד את חוזרי המנכ"ל בנושא בטיחות, שזמינים ברשת, ויקיים שיח לאורך השנה עם סגל ההוראה כדי לעלות את המודעות לנושא. לדעתי, עצם המעורבות של ההורים תסייע לסגל ההוראה לשמור על בטיחות הילדים, ביחד ובצמוד לעבודה של הרשות המקומית.

***

ארז מימון הוא דירקטור וראש תחום בטיחות ובריאות תעסוקתית בפאהן קנה ניהול בקרה. לשעבר כיהן כמפקח עבודה ראשי בזרוע העבודה (כיום משרד העבודה).