"אין דג ישראלי לחג, שנו את החלטת הממשלה הקודמת על פתיחת היבוא, אחרת לא יהיה עוד דגים בייצור מקומי". זו הקריאה שעלתה מכנס חירום של ענף הדגים הישראלי שהתקיים היום (שני) בתל אביב.
הכנס התקיים כצעד חירום, מחשש לקריסת ענף הדגים ותעשיית החקלאות הימית. בשנה האחרונה נאבקו אנשי הענף בהחלטת הממשלה הקודמת על הפחתת המכסים על דגי איכות מיובאים מ–7.5 שקלים ל–0, בשלוש פעימות. כפי שצפו בענף, התוצאה הייתה מכה קשה למגדלים ולענף החקלאות הימית המקומית. המשתתפים דנו בחזון ענף החקלאות הימית עקב השלכות החלטת הממשלה הקודמת על הפחתת המכסים על יבוא דגים לישראל.
בתקופות השיא של התעשייה המקומית גודלו בישראל כמעט 40% מדגי הדניס, אולם ב–2023 הוא צפוי להסתכם בכ–15% מכלל תצרוכת הדגים הישראלית בלבד. החשש בענף הדגים ובתעשיית החקלאות הימית הוא שבמידה ולא תבוטל ההחלטה, תימשך מגמת ההצטמצמות בייצור הדגים המקומי, והשוק יתבסס על יבוא מטורקיה ומקפריסין.
בניגוד להבטחת הממשלה הקודמת לא קיבלו המגדלים תמיכה ישירה במקביל לפתיחת היבוא. המרוויחים מההחלטה היו היבואנים, שכן לא רק שמחירי הדגים לצרכן הישראלי לא ירדו, רגע לפני החגים צפויה עלייה דרמטית במחירם כתוצאה מהעדר תחרות וקריסת הענף המקומי.
הכנס התקיים ביוזמת קהילת החקלאות הימית AquaculTech של המכון הישראלי לחדשנות, והשתתפו בו נציגי ארגון מגדלי הדגים, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה, בשיתוף מרכז לחדשנות InnoVally ובנוכחות שר החקלאות אבי דיכטר, שר הכלכלה ניר ברקת, ונציגי התעשייה.
באירוע השתתפו נציגים מצמרת התעשייה ביניהם: ד"ר יונתן מנוחין – מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות, פז גורן מנכ"ל דג ישראלי, שיקו דומוביץ' מנכ"ל ארגון מגדלי דגים, המדענית הראשית של משרד החקלאות דר' מיכל לוי ועוד.
שר החקלאות, אבי דיכטר, אמר בכנס: "משרד החקלאות בראשותי מוביל את חזון ביטחון מזון גולמי 2040. העובדה שבעשור האחרון ירדנו בייצור הדגים המקומי זאת תקלה. אם לא נעצור זאת, הירידה תהיה כואבת. העולם המערבי עובר מכלכלה של היציעים לכלכלה של ביקושים ואנחנו לא יכולים להביט על כך מהצד. המצב בישראל מוכרח להשתנות – נשקיע יותר תקציבים בפיתוח תשתית לתוצרת מקומית".
"ביטחון מזון ייעשה בראייה של עשרות שנים קדימה ונתחיל בשלוש תוכניות חומש הדרגתיות", הוסיף השר. "אנחנו מנהלים קרב על תקציבים כדי לתמוך בחקלאים המייצרים חקלאות – בצומח ובחי, ביבשה ובים. משרד החקלאות מקדם זאת בכדי להבטיח ביטחון מזון גולמי למדינת ישראל".
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "בכל הנוגע לתעשיית החקלאות המקומית, העיניים שלנו צריכות להיות על עידוד השקעות ויציאה אל השווקים הבינלאומיים. בזה המשרד בראשותי יסייע. משרד הכלכלה ידאג להשקיע בתשתיות ובייצור מזון מהים ובמכוני המחקר. נעודד את המגזר הפרטי להשקיע יותר בתשתיות שיאפשרו את השגשוג של תעשיית החקלאות המקומית."
רוני זוסמן, מנהלת קהילת החקלאות הימית AquaculTech: "אנו עומדים בפני קריסה של תעשייה עתירת ידע בישראל ואסור לנו לתת לזה לקרות. מי שבסוף משלם את המחיר הוא הצרכן הישראלי. תמיד כשענף חקלאי מקומי נסגר האיכות ירדה והמחירים עלו. אין דג ישראלי לחג".
זוסמן קראה לשרי החקלאות והכלכלה לשנות את החלטת הממשלה הקודמת על פתיחת היבוא, שמחסלת את ייצור הדגים ממקומי. קהילת AquaculTech שבראשה עומדת זוסמן, היא יוזמה משותפת של משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות, רשות החדשנות והמכון הישראלי לחדשנות, שמקדמת צמיחה כלכלית בתחום חקלאות המים בישראל. הקהילה מקדמת את הפיכת אילת למרכז מחקר בינלאומי מוביל בתחומי הביולוגיה והחקלאות הימית.
שיקו דומוביץ', מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים בישראל: "פגשנו היום בכנס התלהבות ותמיכה בפיתוח ענף המדגה, שכמותן לא ראינו כבר שנים רבות. מעודד לראות התייחסות רצינית, מקצועית וקשובה מצד משרדי הכלכלה והחקלאות ומצד השרים דיכטר וברקת. כעת יש לפרוט את ההבטחות מצדם לחזון עתידי, ואת האמירות החשובות על יעדי הפיתוח והצמיחה של חקלאות המים המקומית – למעשים".
לדברי דומוביץ', הצעד הראשון והקריטי ביותר הוא הסדרת מתווה מוסכם לתמיכה ישירה, הוגנת וקבועה לענף המדגה הישראלי. "יש להבטיח את עתיד הענף, כתשתית שעליה ייושם החזון הזה".
פז גורן מנכ"ל דג ישראלי: "מדינת ישראל הפקירה את הענף במודע ובעיניים פקוחות, איבדנו את הנכס הלאומי שלנו בשמירה על הביטחון התזונתי שלנו, היה זה בשל החלטת ממשלה קודמת אך הסגירה תחת המשמרת של בממשלה הנוכחית".
