שיעור המדווחים על כאבי שריר ושלד במגזר הערבי והדרוזי כתוצאה מעבודתם, כפול מזה של היהודים. כך לפי סקר בריאות תעסוקתית שערך המוסד לבטיחות ולגיהות. לפי הסקר 41.1% דיווחו על כאבי גב תחתון ו-36.5% דיווחו על כאבי עורף וצוואר שפגעו בתפקודם, זאת לעומת 22.8% ו-13.1% בקרב יהודים. את הסקר הציג ד"ר סמי סעדי, מנהל מחוז צפון במוסד לבטיחות ולגיהות, בועידת נצרת לבטיחות בעבודה ולבריאות תעסוקתית בחברה הערבית שנערכה היום (שלישי) בנצרת.
הסקר, שנערך במהלך אוגוסט 2023 מלמד כי שיעור ההיפגעות מהתייבשות או ממכת חום בעבודה בחברה הערבית הוא 8.3% לעומת 3% בלבד בקרב יהודים. 4.6% מהערבים דיווחו על שברים בעצמות כתוצאה מפגיעה בעבודה לעומת 2.1% מהיהודים ו-4.1% מהערבים דיווחו על אירועי הרעלה כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים (בניקיון ובהדברה) לעומת 1.2% בקרב יהודים.
ד"ר סעדי הציג כי לפי בדיקות שביצעו מדריכי המוסד לבטיחות ובריאות במקומות עבודה, ב-76.2% מהבדיקות שבוצעו בחברה הערבית נמצאה חשיפה לרעש חריג שעשוי להביא לפגיעה בשמיעה, לעומת 68.5% במקומות עבודה בחברה היהודית. אחוז התוצאות החריגות בבדיקות של חומרים כימיים מסוכנים עמדה בחברה הערבית על 23.7% לעומת 14.5% – גורם סיכום למחלות ריאה, עור, עצבים, כבד וכליות.
ממצאים חריגים במיוחד נמצאו בבדיקות לחשיפה חריגה למדללי צבע, קטילן וטולואן שבחברה הערבית נמצאו ב-50% וב-20% מהבדיקות בהתאמה (לעומת 1.9% מהבדיקות של שני החומרים בבדיקות שבוצעו בחברה היהודית). במחצית מהבדיקות במקומות לעיבוד פח, השחזה וריתוך בחברה הערבית נמצאו חשיפות גבוהות לאבץ לעומת 4.8% בחברה היהודית. ב-60% מהבדיקות במפעלים לעיבוד שבבי ולניסור נמצאו בחברה הערבית חשיפה חורגת לנוזלי קירור לעומת 15.4% בחברה היהודית.
"תנאי העבודה בחברה הערבית מדאיגים. צריך לשנות את תרבות הבטיחות"
מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, ד"ר מיקי וינקלר: "הנתונים שאספנו על תנאי העבודה והתחלואה התעסוקתית בחברה הערבית מדאיגים. אנחנו במוס"ל פועלים מסביב לשעון לקידום תרבות הבטיחות בכלל מקומות העבודה ונותנים דגש מיוחד גם בחברה הערבית על מנת להקנות לעובדים ולמעסיקים את הכלים הנדרשים לשמירה על בריאותם ולהיאבק בתופעה המדאיגה של נפגעים, הרוגים בתאונות עבודה ותחלואות ארוכות טווח ובלתי הפיכות הנגרמות לעובדים בשל תנאי עבודתם. אנו קוראים לכל היזמים ולכל המנהלים להיעזר בשירותינו למען שינוי תרבות הבטיחות ושמירה על ביטחונם של העובדים, ביחד נצליח כולנו לקדם תרבות של בטיחות במדינת ישראל".
איילת כהן קלוזר מנהלת אגף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי ציינה כי המוסד פועל כמיטב יכולתו על מנת להנגיש ולסייע במיצוי זכויות של אוכלוסיות עובדים מוחלשות. עם זאת, לדבריה, בענף הבניין שבו מועסקים עובדים ערבים רבים – נפוצות תופעות של מעסיקים המתנכרים לעובדים וטוענים שלא עבדו אצלם, ויש פעמים רבות קושי להוכיח העסקה ולזהות מעסיק.
להערכת המוסד לביטוח לאומי יש תת דיווח על תאונות בניין, בדגש על תאונות בהם נפגעו עובדים זרים ותושבי שטחים. במקרה של שתי הקבוצות האחרונות, גם בתאונות שכן דווחו, ב-27% מהתביעות חסר מידע הנחוץ לצורך קבלת החלטה בתיקים. "אנחנו מעריכים שלא מוגשות לנו הרבה תביעות למרות שיש יותר תאונות כי אנשים חוששים שלא יעסיקו אותם. יש תאונות שהעובד מטפל בעצמו וחוזר לעבודה כי הם חוששים להפסיד ימי עבודה. אבל אנחנו כן רואים גידול בהיקף התביעות הללו" אמרה כהן קלוזר.
"בחברה הערבית יש בעיות בריאותיות קשות. העובדים קשיי יום והמעסיקים מנצלים את זה"
פרופ' פהד חכים, מנהל בית החולים האנגלי בנצרת, התייחס לאירוע הרצח שארע בכניסה לנצרת פחות משעה טרם תחילת הכנס ואמר: "יש לנו בעיה של זילות בחיי אדם. כשהקמנו את מרכז הטראומה לא חשבנו שיהיו לנו כל כך הרבה פצועי ירי ותאונות עבודה. זה דבר שאי אפשר להבליג עליו. אני שובת היום וכולם צריכים לשבות היום, ובאתי לכאן רק משום שהדיון כאן עוסק בהצלת חיים. יש גם קשר בין האלימות בחברה הערבית לבטיחות באתרי הבניה. אין היום כמעט קבלן אחד בחברה הערבית שלא מצוי תחת איומי פרוטקשן".
לדבריו, בית החולים האנגלי מטפל מדי שנה בלמעלה מ-10 אלפים מטופלים שמגיעים על רקע של תאונות עבודה. פרופ' חכים הדגיש כי החברה הערבית סובלת בשיעור גבוה ממחלות רקע: "החברה הערבית היא חברה חולה. 70% מהמטופלים שלנו סוכרתיים כבר בגיל 40. השבץ המוחי מגיע בחברה הערבית 12 שנה מוקדם יותר בממוצע מבחברה היהודית. גם התקפי הלב מגיעים עשור מוקדם יותר. אנחנו מטפלים ביותר חולי כליות מרמב"ם, רוטשילד וכרמל ביחד. 52.4% מהגברים הערבים מעשנים. יש לנו מגיפת השמנה – כשבנצרת 32% מהאוכלוסיה עם השמנת יתר".
"החברה הערבית היא לא חברה בריאה, והעובדים שאתם פוגשים – הם לא עובדים בריאים מלכתחילה, ויש לזה השפעה גם ביחס לבטיחות ולהחמרה של מחלות", הוסיף חכים. "שיעור התעסוקה הנמוך והמצוקה הכלכלית דוחפים אנשים לעבוד בעבודות שהם לא רגילים בהן וחסרה להם ההכשרה לעסוק בהם, וזה צריך להדאיג אותנו. 70% מהעובדים אצלנו בצפון עובדים בפועל במרכז. גם אבא שלי היה פועל בניין ונסע כל בוקר לאשדוד או למרכז. זה משפיע על העייפות שמסכנת בתאונות".
"אלה עובדים קשי יום והמעסיקים יודעים את זה ולא אחת מנצלים את זה" אמר, והוסיף לציבור ממוני הבטיחות שהגיע לכנס, שהדבר מטיל עליהם אחריות יתר להגן על העובדים ולהתריע בפני המעסיקים בדבר סיכונים בטיחותיים. "הרבה מהנפגעים פה באיזור – המעסיקים מביאים אותם עצמאית לבית החולים בטנדר במקום באמבולנס. עובדים זרים שהמעסיק זורק בכניסה למיון. זה דבר שמחמיר משמעותית פגיעות. העזרה בשטח היא הרבה פעמים הרבה יותר חשובה מכל מה שנוכל לעשות בבית החולים".
