פליטת גזי החממה עלתה ב-3.5% בשנת 2022, והנזק הכלכלי המוערך של זיהום האוויר הגיע ל-14 מיליארד ש״ח, כך לפי מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2022 של המשרד להגנת הסביבה שמתפרסם הבוקר (רביעי).
אזור חדרה הוא כיום האיזור בעל איכות האוויר הנמוכה ביותר, בשל תחנת הכח אורות רבין הסמוכה. בולט לרעה נתון של כמות פליטות בעת תקלות לאוויר, לים, לנחל, לקרקע – שעלה ב-375% לעומת 2021 וב-1,700% לעומת שנת 2012. נתונים שבולטים לטובה הם ירידה שנתית של 9% בתחמוצות גופרית ו-6% בזיהום אוויר של חלקיקים PM 2.5.
המרשם כולל נתונים של 572 המפעלים הגדולים בישראל ונתוני המצאי הארצי של הפליטות לאוויר. העלות החיצונית (זיהום אוויר וגזי חממה) של גופים שמדווחים במפל"ס מהווה 6.5% מהתמ"ג התעשייתי.
המקורות העיקריים לעלייה בפליטות גזי החממה הם ייצור חשמל, תחבורה וגזי קירור. למרות מגמה מואצת של מעבר לתחבורה חשמלית, השימוש בתחבורה מבוססת דלקים פוסיליים התגבר. גורם משמעותי לתוספת פליטות בחשמל הוא העיכובים של חברת החשמל בגמילה מפחם.
המתקנים בעלי הפליטות הכי גבוהות בפער משמעותי הם אתרי ייצור החשמל בפחם. תחנת אורות רבין של המשרד להגנת הסביבה פלטה מזהמים שנזקם מוערך ב-1.75 מיליארד ש״ח, וגזי חממה שנזקם מוערך ב-1.63 מיליארד ש״ח. תחנת רוטנברג פלטה מזהמים שנזקם מוערך של כ-360 מיליון ש״ח וגזי חממה שנזקם מוערך ב-1.24 מיליארד ש״ח. בתחנת רוטנברג פועלים מסנני זיהום אוויר (סולקנים) ב-4 יחידות הייצור, ואילו באורות רבין הם מותקנים רק ב-2 מתוך 6 יחידות ייצור.
4 היחידות המזהמות היו אמורות להיות מושבתות, אלא שהחלפתן ביחידות מונעות בגז על ידי חברת החשמל מתעכבת זה יותר משנה וחצי. לראשונה מאז הקמת מערכת המפל"ס, לא חלה הפחתה בפליטת תחמוצות חנקן לאוויר. זאת, מכיוון שקצב העלייה בייצור חשמל היה גבוה מקצב העלייה בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, וכן בשל עיכובים של חברת חשמל בהפסקת השימוש בפחם
פליטת פחמן דו חמצני מכלל תחנות כוח ב-2022 עלתה בכ-2%. לפי המשרד, "הדבר מדגיש את המעבר האיטי לאנרגיות מתחדשות בהשוואה לקצב הנדרש והעיכוב בהפסקת השימוש בפחם, בניגוד להתחייבויות קודמות מצד הרגולטורים של משק האנרגיה; מתוך 15 המפעלים בעלי העלות החיצונית הגדולה, הגורמים ל-76% מכלל העלות החיצונית, מקורם של 6 בחברת החשמל – עלות חיצונית כוללת של 6.9 מיליארד שקל".
המפעלים הפולטים ביותר שאינם ממשלתיים לפי סדר גודל הפליטות הם – נשר רמלה, בז"ן במפרץ חיפה, רותם אמפרט במועצה האזורית תמר ומפעלי ים המלח.
חלק משמעותי בירידה בפליטות לאוויר בשנים האחרונות לא נובע מאכיפה סביבתית, אלא דווקא מסגירת מפעלים. איכות האוויר במפרץ חיפה השתפרה עקב סגירת המפעלים חיפה כימיקלים, מפעל שמן ושיפור נוסף בזכות התקנת מתקני טיפול בפליטות במפעלים כמו גדיב, כאול ובז"ן. פליטת המזהמים ירדה משנת 2012 ב-57% עד 95%, תלוי בסוג המזהם. התרומה המרכזית להפחתת הזיהום חלה בעיקר בתחילת העשור הקודם, דרך חיבור המפעלים לגז, במקום לדלקים מזהמים יותר כמו סולר ומזוט.
דוגמא להצלחת המתקנים מפחיתי פליטות בתעשיה היא שפליטת כלל מצאי התרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC) פחתה ב-2022 ב-20%, בעקבות התקנת RTO לטיפול טרמי בפליטות בייצור במפעל רותם אמפרט נגב. מסיבה זו פחתו גם פליטות חומרים חשודים ומוכרים כמסרטנים ב-9%.
השרה להגנת הסביבה: "ש עוד עבודה סביבתית רבה במעבר של ישראל לאנרגיות מתחדשות"
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "נתוני המפל"ס, מרשם הפליטות לסביבה, מוסיפים להיות כלי מרכזי עבור הציבור, הארגונים הסביבתיים והמשרד, המאפשר לקבל תמונת מצב מפורטת בשקיפות מלאה על הזיהום הסביבתי. האופן שבו המשרד יישם את חוק אוויר נקי בעשור האחרון בא לידי ביטוי במפל"ס ומראה ירידה לאורך שנים בפליטות המזהמים לאוויר מהתעשייה בישראל, כך שהן הגיעו לרמה של פליטות התעשייה האירופית״.
״את אותה העבודה שהמשרד ביצע באמצעות חוק אוויר נקי – בכוונתנו לעשות גם בהפחתת פליטות גזי חממה, באמצעות חוק האקלים, עם יעדי הפחתה המעוגנים בחקיקה, שייצר מחויבות של כלל משרדי הממשלה להוביל את ישראל למשק מאופס פליטות. דוח המפל"ס אף מראה שיש עוד עבודה סביבתית רבה במעבר של ישראל לאנרגיות מתחדשות, במניעת שריפות פסולת ובהגברת מיחזור הפסולת, והמשרד ממשיך לפעול ביתר שאת בכיוונים אלה, ולהתוות את הכיוון ביחד עם הממשלה כולה".
קבוצת בזן: "קבוצת בזן מובילה מדיניות של מעבר אחראי לאנרגיה נקייה וחדשנית, לצד אספקת בטחון אנרגטי ושמירה על המשך אספקת מוצרים חיוניים למשק הישראלי. במסגרת יישום האסטרטגיה שלה, בזן משקיעה בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום מימן נקי לתחבורה, מחזור וטיפול בפסולת פלסטיק. קבוצת בזן רתומה למאמץ להפחתת פליטות פחמן והיא מגבשת בימים אלה תכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות הפחמן בכלל שרשרת האספקה שלה".
