50 ראשי רשויות מקומיות הוגדרו כמאוימים מתחילת 2023, מתוכם 29 ברשויות מקומיות ערביות – כך עולה מנתוני המשרד לביטחון לאומי שהוצגו אתמול (רביעי) בדיון חירום של הוועדה לביטחון לאומי בכנסת. לפי הנתונים, סדר הגודל דומה ל-2022, שבה היו 53 מאוימים, 28 מתוכם בחברה הערבית.
עוד עולה מהנתונים שבשנת הבחירות הקודמת, 2018, היו 63 ראשי רשויות מאוימים, מהם 36 בחברה הערבית. בכל שלוש השנים שנבדקו, שיעור ראשי הרשויות הערביות מכלל ראשי הרשויות המאוימים היה גדול ממחצית (53%-58%), בעוד הרשויות הערביות הן רק שליש מכלל הרשויות.
ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה (אח"מ), יגאל בן שלום אמר בדיון שבסך הכול ישנם 29 תיקים בגין איומים על ראשי רשויות. "מבחינת אמצעים טכנולוגיים, הגשנו בקשות לאישור כלים מסווגים שיסייעו לנו, ואנחנו מגייסים כוח אדם חסר, כאשר החודש גויסו 300 איש. יש צורך בגיבוי של האזרחים כדי שהמשטרה תהיה חזקה".
בן שלום אמר גם ש"יוקם דסק משותף יחד עם שב"כ והמטה לביטחון לאומי (מל"ל) כדי ליצור תמונה כוללת, לפיה יפעלו היחידות המבצעיות כנגד כל מי שעומד לעבור עברה נגד איש ציבור זה או אחר".
ניצב בן שלום ייחס את אופיין הסוער של הבחירות המקומיות בחברה הערבית לניסיונות של ארגוני פשיעה להשתלט על כספי הרשויות דרך זכייה במכרזים ולסכסוכים ומאבקי כוח בין חמולות. "יש איומים פיזיים, יש איומים ברשתות, יש איומים על ידי צד שלישי. לא כל מידע שמתקבל הוא מאומת, יש הרבה מידע שזה הלך רוח שיוצר אירועים. ככל שאנחנו מתקרבים למועד הבחירות יש הסלמה, והיא תלך ותגבר".
לדברי ניצב בן שלום, 70% מכוח המשטרה מתעסק בפשיעה בחברה הערבית, ו-80% מפעילותה של יחידת להב 433 היא בחברה הערבית. בן שלום אמר שהבעיה נמצאת באיסוף המידע, וייחס זאת להגבלת השימוש ברוגלות ומעקב אחרי טלפונים ניידים במשטרה בעקבות פרשת NSO. "יש לנו בעיה עם הרשתות", אמר, "משטרת ישראל יודעת לאסוף מודיעין, כשלוקחים לך את הכלים הטכנולוגיים אתה בבעיה מאוד קשה, זה לכבול לי את הידיים ואת הרגליים".
"אני לא מאוים, אבל זה לא אומר על מה שיהיה בעתיד", אמר ראש עיריית אום אל פחם, סמיר מחאמיד, "אנחנו נמצאים לפני הבחירות ויש פחד אצל המשפחה הקרובה והרחוקה. יש איומים ישירים ועקיפים על ראשי רשויות ובעלי תפקידים. האבטחה לא עוזרת. על המשטרה לטפל בכך ולתת אבטחה ראויה לשמור על חייהם וחיי בני משפחתם".
12 ראשי רשויות ו-8 מועמדים מאובטחים
בדיון עלתה גם שאלת אבטחת נבחרי הציבור והמועמדים בבחירות. אבטחת נבחרי הציבור מוטלת על הרשות המקומית. משרד הפנים מממן חלק מעלות האבטחה לרשויות באשכולות 1-6 (רובן המוחלט של הרשויות הערביות והדרוזיות נמצאות באשכולות אלו) לפי המלצת קצין בטחון מוסמך. לפי הנוהל הקיים, עלות האבטחה לחודש היא 80 אלף שקלים לזקיף ו-65 אלף שקלים למאבטח צמוד. העסקת מאבטח וזקיף היא קריטריון למימון של משרד הפנים.
לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, במהלך השנה הנוכחית סייע משרד הפנים ל-7 רשויות ערביות ולרשות יהודית אחת במימון אבטחת ראשי רשויות, בסכום כולל של 3.6 מיליון שקלים. 13 רשויות ערביות ו-4 רשויות יהודיות קיבלו סיוע במימון אבטחה בשנת 2020, שנת השיא במימון האבטחה בחמש השנים האחרונות, בהיקף של 11.2 מיליון שקלים.
נוסף על כך, מתחילת 2020 העביר משרד הפנים כ-2.5 מיליון שקלים לסיוע באבטחת עובדי ציבור ונבחרי ציבור מאוימים בתשע רשויות מקומיות — שמונה רשויות ערביות ורשות מעורבת אחת. לפי הנוהל, משרד הפנים רשאי לסייע במימון אבטחה למספר בעלי תפקידים ברשויות המקומיות: חברי מועצה, מנכ"לי רשויות, מהנדסים ומנהלי מחלקות.
סגן ראש אגף המבצעים במשטרה, תנ"צ שמעון נחמני: "יש 12 ראשי רשויות שמקבלים סל אבטחה מלא, ו-8 מועמדים שהם אזרחים ומקבלים אבטחה חלקית, רובם בחברה הערבית. "המפכ"ל הנחה להעמיד את מירב השוטרים ליום הבחירות ונערכים לאבטח כ-4,100 קלפיות בריכוזים, ועוד כ-11 אלף קלפיות".
מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, אמר כי המשרד מופקד על תקציב הבחירות המקומיות ואין לו סמכויות בתחום האכיפה הפלילית. "אנחנו מסייעים לרשויות על סמך מיידעים מהמשטרה. אין מגבלה תקציבית בנושא סיוע לאבטחה ברשויות המקומיות. אין ראש רשות שהוא מאוים על פי המשטרה והוא לא מאובטח."
פרץ הוסיף שבמקרים של איומים ולחץ פסול ניתן גם לדחות את הבחירות ביישוב. "אנחנו צריכים לוודא שההליך הדמוקרטי אינו מזוהם, ואם גורמי החקירה יגיעו עם מידע שנעשו פעולות להפעיל לחץ על מועמדים לוותר על מועמדות, אנחנו נשקול בסמכות השר לדחות את הבחירות במקרים חריגים".
ראש אגף המבצעים במשטרה: "יוקם דסק משותף יחד עם שב"כ ומל"ל כדי ליצור תמונה כוללת"
במהלך הדיון קשרו חברי הכנסת את האיומים על נבחרי הציבור הערביים לעלייה במקרי הרצח ולאלימות בחברה הערבית. "אי אפשר שרק המשטרה תטפל באירוע הזה", אמרה ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), "אם לא תהיה כאן התכנסות של כמה משרדים לקראת הבחירות, אנחנו נלך לקטסטרופה של פגיעה בחיי אדם". ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) אמרה ש"לצערי הדיון קצת מאוחר כי לא היינו צריכים לחכות לבחירות שראשי רשויות ובעלי תפקידים מאוימים. הם אלה שעומדים מול ארגוני הפשיעה וחוסמים בגופם השתלטות שלהם על הרשויות המקומיות. איפה רשויות המדינה והמשטרה במקרים הללו?".
ח"כ נאור שירי (יש עתיד): "ביום שנפסיק לייצר שיח מנותק, לפיו המועמד לבחירות או רצח קורים בחברה הערבית במנותק מהחברה הישראלית, יכול להיות שזה יביא לשינוי. צריך להקים ועדת משותפת לוועדה לביטחון לאומי והפנים עד הבחירות, לייצר מאגר נתונים ולדעת איפה יש איום. להקים יחידה מיוחדת שתעסוק בדבר הזה. ברגע שמועמד מסיר מועמדות, אין דמוקרטיה ואין משילות".
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) אמר בסיכום הדיון "אם נדע להשתלט על כך בבחירות המוניציפליות, נדע לשים עוגן גם במלחמה הכללית בפשיעה בחברה הערבית".
