ציורי האקריליק וצבעי המים של קלי מק'קרנן מזכירים את שיערו הירקרק-תכלכל. הם נועזים ותוססים, ומציגים בדרך כלל דמויות נשיות בגוונים ירקרקים, כחולים, ורודים וסגולים. הסגנון שלה, כפי שהיא עצמה מגדירה אותו הוא 'סוריאליסטי, שמיימי… מתמודד עם אי הנוחות שבמסע האנושי'.

המילה 'אנושי' מקבלת משמעות יתרה עבור מק'קרנן בימים אלו. למרות שמאז ומעולם היה מאתגר להתפרנס מאמנות חזותית, ומגיפת הקורונה רק החמירה את המצב, היא מזהה כעת איום קיומי מצד מדיום שהוא לחלוטין בלתי-אנושי: הבינה המלאכותית. עברה כשנה מאז שמקרנן, שמזדהה כא-בינארי ומשתמש בכינוי הגוף they, החל להבחין בתמונות מקוונות הדומות באופן מטריד לסגנון הייחודי שלה, שככל הנראה נוצרו מהזנת שמו במנועי AI מחוללי תמונות.

"אנחנו מנהלות מלחמת דוד בגוליית", קלי מק'קרנן בסטודיו בנאשוויל (צילום: AP Photo/George Walker IV)

האמן.ית בת ה-37 מנאשוויל, שיוצרת גם אמנות יפה וגם איורים דיגיטליים, למדה עד מהרה שחברות מסחריות הזינו יצירות אמנות שלה למערכות המידע המשמשות ל'אימון' מחוללי התמונות, רעיון שבעבר נשמע כמו סרט מדע בדיוני מוזר – אבל עכשיו מאיים על פרנסתם של אמנים ברחבי העולם.

"יש מישהו שמרוויח מהעבודה שלי"

"אנשים תייגו אותי בטוויטר, והייתי מגיב, 'היי, זה גורם לי לאי-נוחות. לא נתתי את הסכמתי להשתמש בשמי או בעבודתי כך", אמר האמן.ית בראיון שנערך לאחרונה. "אפילו פניתי לכמה מהחברות האלה כדי לומר להן 'היי, זה האמן הקטן כאן, אני יודע שאתה לא חושב עליי בכלל, אבל זה יהיה ממש מגניב אם לא תשתמש בעבודות שלי ככה'. אבל מעולם לא קיבלתי שום תשובה'.

מק'קרנן היא כיום אחת משלוש אמניות המבקשות להגן על זכויות היוצרים והקריירה שלהן על ידי תביעה כנגד יצרניות כלי בינה מלאכותית מחוללת תמונות. התיק בעניינן ממתין כיום להכרעה של שופט פדרלי בסן פרנסיסקו, שכבר הביע ספק אם חברות הבינה המלאכותיות אכן מפרות זכויות יוצרים כשהן מנתחות מליארדי תמונות ומפיקות בסופו של דבר תוצר משלהן.

"אנחנו מנהלות מלחמת דוד בגוליית", אומר מק'קרנן. "בסופו של יום, יש מישהו שמרוויח מהעבודה שלי. אתמול שילמתי שכר דירה, וחסרו לי 200 דולר. המצב שלי עד כדי כך נואש כרגע, וזה פשוט לא מרגיש הוגן". התביעה עשויה לשמש סמן כיוון ביחס לשאלה, עד כמה יהיה קשה ליוצרים במדיומים, אמנויות ומקצועות נוספים כגון שחקנים בהוליווד, כותבים, מוזיקאים ומתכנתים, למנוע ממפתחי הבינה המלאכותית להרוויח במקומם על בסיס העבודה האנושית אותה ביצעו.

"שווה לנהל את המאבק הזה מכיוון שזה מבחינתי המשמעות של להיות אנושית" קלי מק'קרנן בעבודה (צילום: AP Photo/George Walker IV)

התביעה הוגשה כתביעה ייצוגית בינואר על ידי מק'קרנן יחד עם האמניות קרלה אורטיז ושרה אנדרסן, ובשם אמנים נוספים שבמצב דומה, כנגד Stability AI, היצרנית הלונדונית של מחולל הטקסט-לתמונה Stable Diffusion. התביעה מופנית גם כלפי מחולל תמונות פופולרי אחר, Midjourney, והגלריה המקוונת DeviantArt. הטענה המרכזית של התובעות היא שתוכנות הבינה המלאכותית מחוללי התמונות מפרות את זכויותיהם של מיליוני אמנים על ידי עיבוד של מאגרי ענק דיגיטליים של תמונות, מהם הן מפיקות יצירות נגזרות המתחרות ביצירות המקור.

האמניות התובעות מסבירות כי הן אינן מתנגדות לעצם הקיום של תוכנות בינה מלאכותית ומחוללי תמונות, אבל הן אינן מוכנות להיות מנוצלות על ידיהן. הן דורשות פיצויים ייצוגיים וצו בית משפט אשר ימנע מחברות בעתיד לנצל יצירות אמנותיות באופן חד צדדי וללא הסכמה.

ב-Stability AI סירבו להגיב. בתגובה לבית המשפט טענה החברה כי היא יוצרת "תמונות חדשות וייחודיות לחלוטין" באמצעות הנחיות מילים פשוטות, וכי התמונות שלה אינן דומות לתמונות במאגרים עליהם התוכנה מתאמנת, או דומות להן לעיתים נדירות בלבד. "Stability AI מאפשרת יצירה, לא מפרה זכויות יוצרים" נכתב בתגובה. Midjourney ו-DeviantArt לא השיבו לפניית AP לתגובה.

חלק ניכר מההתרחבות הפתאומית והתפוצה של מחוללי התמונות ניתן לייחס למסד נתונים עצום אחד, המשמש לאימון המודלים והתוכנות, המוכר בשם 'רשת פתוחה בקנה מידה גדול של בינה מלאכותית' (LAION) המנוהל על ידי מורה בבית ספר בהמבורג שבגרמניה. המורה, כריסטוף שוהמן, אמר שהוא איננו מתחרט על הפרוייקט שלו, שהוקם ללא מטרות רווח, אבל הוא מבין מדוע האמנים מודאגים. שוהמן חידד כי הוא עצמו אינו נתבע בתביעה. במידה רבה התחמק מסוגיות מאתגרות ומסוכנות של זכויות יוצרים, כיוון שלא אכסן בעצמו את התמונות, אלא יצר למעשה במסגרת המאגר אינדקס קישורים לתמונות שהגישה אליהן פתוחה לציבור (הגם שלחלקן יש זכויות יוצרים).

"בתוך כמה שנים, כל אחד יוכל ליצור כל דבר: וידאו, תמונות, טקסט. כל דבר שתוכל לתאר, תוכל גם ליצור בצורה כזו שאף אחד לא יוכל להבחין בין תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית לתוכן שנוצר על ידי אדם מקצועי", אמר שוהמן בראיון.

מדוע שמעסיק ישלם לאמנים משכורות אם הוא יכול לקנות 'מנוי ב-30 דולר לחודש '?

הרעיון שפיתוח שכזה הוא בלתי נמנע, ושהוא למעשה העתיד, היה בליבו של שימוע בסנאט של ארצות הברית ביולי האחרון – בו הודה בן ברוקס, ראש מחלקת המדיניות הציבורית של Stability AI, כי האמנים שהתוכנה מתאמנת על יצירותיהם אינם מקבלים תשלום על כך. "אין שום הסדר" אמר ברוקס.

הסנטורית הדמוקרטית של הוואי מזי הירונו שאלה את האמנית קרלה אורטיז, בת 37 מסן פרנסיסקו, האם אי פעם קיבלה פיצוי על השימוש ביצירותיה מצד יצרני ה-AI. "מעולם לא שאלו אותי. מעולם לא קיבלתי קרדיט. מעולם לא קיבלתי פיצוי ולו של אגורה אחת, וזה על השימוש כמעט בכל עבודתי, הן האישית והן המסחרית", השיבה, וניתן היה לשמוע את הזעם בקולה.

אורטיז היא אמנית קונספט ומאיירת בתעשיית הבידור, ועבודותיה שימשו בין היתר בסרטים כולל שומרי הגלקסיה חלק 3, לוקי, רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים, עולם היורה ודוקטור סטריינג'. במקרה של האחרון, הייתה אחראית לעיצוב התחפושת של גיבור מארוול דוקטור סטריינג'.

"אנחנו סוג של עובדי הצווארון הכחול של עולם האמנות", אמר אורטיז בראיון. "אנחנו מספקים ויזואליה לסרטים או למשחקים. אנחנו האנשים הראשונים לגבש את הרעיון, איך הקונספט הויזואלי יראה, ועל זה מתבססת שאר ההפקה". לדבריה, קל לדמיין כיצד תמונות ודימויים שנוצרו בתוכנות בינה מלאכותית יוכלו להתחרות בעבודתם, וכבר יצא לה להשתתף במספר הפקות שהשתמשו בדימויים שנוצרו ב-AI. "זו השתלטות בן לילה תעשיה של כמעט מיליארד דולר. הם פשוט לקחו את העבודה שלנו, אבל פתאום אנחנו רואים שנעשה שימוש בשמות שלנו אלפי פעמים ואפילו מאות אלפי פעמים".

"אנחנו סוג של עובדי הצווארון הכחול של עולם האמנות", קרלה אורטיז בסטודיו בסן פרנסיסקו (צילום: AP Photo/Jeff Chiu))

ניצחון זמני קטן עבור האמנים האנושיים, נרשם כששופט פדרלי אישר באוגוסט האחרון את החלטת משרד זכויות היוצרים האמריקני לדחות את הניסיון לרשום זכויות יוצרים על יצירה דיגיטלית שנוצרה באמצעות AI. אבל אורטז חוששת שכבר בעתיד הקרוב אמנים אנושיים יחשבו להוצאה מיותרת. מדוע היא שואלת, שמעסיקים ישלמו לאמנים משכורות אם הם יכולים לקנות מנוי ב-30 דולר לחודש ולחולל באמצעותו הכל, לכאורה?"

"ואם הטכנולוגיה כל כך טובה עכשיו", היא מוסיפה, "מה יהיה המצב בעוד כמה שנים החשש שלי הוא שהתעשייה שלנו תצטמצם עד כדי כך שרק מעטים מאיתנו יוכלו להתפרנס ממנה", היא אומרת, ומוסיפה שמה שיוותר לאמנים יהיה לטפל ולערוך תמונות ודימויים שנוצרו במחוללי הבינה המלאכותית במקום ליצור. "החלקים המהנים בעבודה שלי, הדברים שגורמים לאמנים לחיות ולנשום – כל זה יעבור מיקור חוץ למכונות".

גם מק'קרן מודאג מהעתיד: "האם תהיה לי בכלל עבודה בעוד שנה מהיום?". בפרופיל הפייסבוק שלו, כתב "תמכו באמנים אנושיים". בינתיים, שתי האמניות משליכות יהבן על המאבק המשפטי, מאבק שמתמקד בשימור מה שהופך בני אדם לאנושיים.  "זה הרי מה שגורם לי לרצות לחיות. שווה לנהל את המאבק הזה מכיוון שזה מבחינתי המשמעות של להיות אנושית".