דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
21.4°תל אביב
  • 20.2°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 21.5°חיפה
  • 22.9°אשדוד
  • 23.6°באר שבע
  • 32.6°אילת
  • 24.3°טבריה
  • 21.2°צפת
  • 22.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

מחקר: מעל 1.27 מיליון עובדים בישראל ייפגעו משינויי האקלים

פורום ארלוזורוב ומכון השל מעריכים ש-250 אלף מתוכם בענפים שייסגרו מהמעבר לאנרגיה ירוקה ו-300 אלף שעובדים בחוץ בחום |בכנס אקלים ועבודה סיפר בכיר באיגוד כורי הפחם בגרמניה על שיתוף העובדים במעבר: "יש קונפליקט מובנה, אבל הצלחנו ליצור אמון והסכמות משותפות"

עובדי בניין (צילום אילוסטרציה: AP/Matt Rourke)
עובדי בניין. עובדים בחוץ בשמש ומושפעים מנזקי החום (צילום אילוסטרציה: AP/Matt Rourke)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

מעל 1.27 מיליון עובדים בישראל חשופים לשינויים ולפגיעה בתנאי עבודתם כתוצאה משינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, כך הציג ראש פורום ארלוזורוב עמית בן צור, בכנס בנושא השפעות שינויי האקלים על שוק העבודה, שארגנו השבוע מכון מאקרו לכלכלה מדינית וקרן הנס בוכלר של האיגודים המקצועיים הגרמניים.

"במחקר חדש שערכנו לאחרונה יחד עם מכון השל, סימנו שלושה מעגלי איום על העובדים בישראל", תיאר בן צור. "במעגל הראשון, האיום הוא על מקומות עבודה שיצטרכו להסגר כתוצאה מתהליכי רגולציה של מעבר לאנרגיה ירוקה והפחתת הפליטות הפחמניות. לא מדובר רק על תהליכי גלובליזציה בישראל, אלא גם על הרגולציה העולמית שתפעיל לחץ על ישראל. במעגל הזה מדובר בכ-250 אלף עובדים בענפי האנרגיה, הדלקים, התעשייה, והמזון. להערכתנו גם ענף הפיננסים שמושקע בתעשיות תלויות דלקים פוסיליים".

"במעגל השני, שלהערכתנו מקיף כ-301 אלף עובדים ועובדות, ישנם עובדים שתנאי העבודה הפיזיים שלהם מאויימים, כלומר בעיקר עובדים שעבודתם נעשית בחוץ ובחשיפה לתנאי מזג אוויר", הסביר בן צור. "מדובר בעיקר בעובדי התשתיות, הבניין, הכבישים, החשמל, המים, האנרגיה, התקשורת, עובדי התפעול והתברואה ברשויות המקומיות שמפנים לנו את הזבל מהבתים וכמובן החקלאות שהיא רגישה מאוד לשינויי אקלים".

"המעגל השלישי כולל עובדים שהעומס עליהם עשוי להפוך לבלתי נסבל. ראינו במשבר הקורונה את העומסים שהוטלו על המורות והגננות להמציא באחת את העבודה שלהן מהבית, כשהן מטפלות גם בילדים שלהן, את העומסים על מערכת הבריאות ואת העומסים על מערכת הרווחה והעובדות הסוציאליות. אלה ענפים שסובלים מעומסים גם בשגרה, אבל משבר האקלים צפוי להגביר את אירועי הקיצון: גלי חום, סערות והצפות. אירועי הקיצון הללו עשויים להביא את המקצועות הללו למצב בלתי נסבל. במעגל הזה אנחנו מעריכים שמדובר במעל 720 אלף עובדים ועובדות".

ראש פורום ארלוזורוב עמית בן צור (צילום: חן גלילי)
ראש פורום ארלוזורוב עמית בן צור (צילום: חן גלילי)

"אנשים עלולים לאבד את היכולת לקיים את עצמם, מה שיובל לגלי הגירה ענקיים"

"גלי החום והאקלים הלא יציב משפיעים על החקלאות", אמר ד"ר סבסטיאן דולין, מהמכון למדיניות מאקרו-כלכלית של קרן בוכלר. "יכול להיות שהחקלאות היום היא לא חלק מרכזי מאוד מהתוצר הגולמי העולמי, אבל אי אפשר להסתכל על זה רק מנקודת המבט הצרה הזו: בלי אוכל, אין חברה. חלק מהכלכלנים מנסים להרגיע ומעריכים שההשפעות של ההתחממות הגלובלית תהיה ירידה מתונה בתוצר הגלובלי ביחס לציפיות. אבל אני מתקשה להסכים איתם".

"ברור שאם יש הצפות וצריך לבנות סכרים או שבעקבות אסונות טבע צריך לבנות ולשקם – זה יכול להעלות את התוצר הגולמי", הסביר ד"ר דולין, "אבל אי אפשר להסתכל על זה רק במספרים. צריך לראות את המפות שצופות השפעות שונות מאוד במדינות שונות. יכול להיות שאם בגרינלנד תעלה מעט הטמפרטורה – הפריון שם דווקא יעלה. אבל מנגד, חלקים נרחבים מהעולם, למעשה החלקים בהם חיה היום רוב האנושות – עשויים להיהפך לבלתי נסבלים. אנשים עלולים לאבד את היכולת לקיים את עצמם, מה שיובל לגלי הגירה ענקיים".

מנגנוני מיסוי של פליטות פחמניות לדבריו, עשויים לתרום ללחצים אינפלציוניים ולעליית מחירים, שתשפיע יותר דווקא על בעלי ההכנסות הנמוכות מאשר בעלי ההכנסה הגבוהה. "אני רוצה להציע, שחלק גדול מהתהליכים הללו צריכים להיות ממומנים באמצעות השקעות ממשלתיות – וגם על חשבון הגדלת החוב הציבורי וההלוואות הממשלתיות. מכיוון שמדובר בהשקעה לטובת הדורות הבאים, זה בסדר ונכון לעשות זאת. לצד זאת, אין לנו מספיק מיסים על עושר, לפחות בגרמניה. אני חושב שאפשר להעלות את המיסוי על מנת לממן חלק מההשקעות הממשלתיות והפחתת הפליטות הפחמניות".

ד"ר סבסטיאן דולין, מהמכון למדיניות מאקרו-כלכלית של קרן בוכלר (צילום: חן גלילי)
ד"ר סבסטיאן דולין, מהמכון למדיניות מאקרו-כלכלית של קרן בוכלר (צילום: חן גלילי)

"באמצעות הידברות בין העובדים, המעסיקים והמדינה, הצלחנו ליצור הסכמות לגבי יציאה הדרגתית מענף הפחם"

אנדרה ארקס, חבר הועד המנהל של הקרן לעבודה וסביבה בגרמניה מטעם האיגודים המקצועיים של כורי הפחם, סיפר על התהליך המשותף שעושים האיגודים המקצועיים בתחום יחד עם העובדים, הממשלה והארגונים הירוקים. לדבריו, ישנו קונפליקט מבני בין העובדים בתעשיית הפחם לבין ארגוני איכות הסביבה שהקשו מאוד על הדיאלוג בין הצדדים לאורך שנים. "לאיגוד המקצועי היה תפקיד מאוד מרכזי בתהליכי השינוי בענף, שמטרתם להביא לנסיגה הדרגתית ממנו עד שנת 2040, במטרה לעמוד ביעדי צמצום הפליטות הפחמניות".

אנדרה ארקס, חבר הועד המנהל של הקרן לעבודה וסביבה בגרמניה מטעם האיגודים המקצועיים של כורי הפחם (צילום: חן גלילי)
אנדרה ארקס, חבר הועד המנהל של הקרן לעבודה וסביבה בגרמניה מטעם האיגודים המקצועיים של כורי הפחם (צילום: חן גלילי)

לדבריו, החל משנת 2017 הוקמה ועדה אזרחית מושתפת במתכונת של שולחן עגול  במטרה לברר כיצד ניתן להפחית בהדרגה את פעילות הכרייה במדינה עד הפסקתה המלאה בעתיד. "ישבנו יחד נציגים של הממשלה הפדרלית, נציגי העובדים, חברות האנרגיה, מומחים, נציגים מהתעשייה, נציגי מדינות המחוז שצפויות היו להיות מושפעות ונציגי ארגוני הסביבה, ודיברנו באופן ענייני. זו הייתה ועדה שאף אחד מהמשתתפים בה לא היה משוכנע מראש שהיא תצליח, אבל בסופו של דבר הצלחנו ליצור אמון והסכמות משותפות לגבי יציאה בהדרגה מהענף ועל איך במקביל לכך לייצר מקומות עבודה חדשים. יש לנו היום 14.8 מיליארד יורו לטובת שיפור תשתיות ויצירה של מקומות עבודה חדשים. יצרנו גם תוכניות פרישה לפנסיה מוקדמת עבור העובדים המבוגרים יותר.

רוניה אנדרס, מאיגוד עובדי הבניין והחקלאות הגרמני IG BAU וראש צוות המדיניות לענייני עבודה של המפלגה הסוציאליסטית (SPD) בבוואריה סיפרה שהאיגוד עוסק בימים אלה בהגנה ובקידום רגולציה ואכיפה בתחומי הבטיחות המושפעים משינויים באקלים. "עשינו מחקר בקרב העובדים. הם אמרו לנו שהם מודעים מאוד לסכנות של חום וקרינה, אבל כששאלנו אותם האם המעסיק דואג להם לקרם הגנה או להצללה בעבודה התשובות היו שליליות. אנחנו דורשים שהעובדים יקבלו מידע, למשל מה רמת הקרינה ביום מסויים שבו הם עובדים.

רוניה אנדרס, מאיגוד עובדי הבניין והחקלאות הגרמני IG BAU וראש צוות המדיניות לענייני עבודה של המפלגה הסוציאליסטית (SPD) בבוואריה (צילום: חן גלילי)
רוניה אנדרס, מאיגוד עובדי הבניין והחקלאות הגרמני IG BAU וראש צוות המדיניות לענייני עבודה של המפלגה הסוציאליסטית (SPD) בבוואריה (צילום: חן גלילי)

"בישראל הממשלה מעבירה מהלכים חד צדדים שפוגעים בעובדים ולא נותנים פתרון אמיתי"

"בישראל הממשלה נוטה לחשוב שהיא לא צריכה את ארגוני העובדים ואת המעסיקים ומנסה על פי רוב לקבוע מדיניות, החלטות ותהליכים במעמד צד אחד", אמר סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי אדם בלומנברג. "ראינו את זה בין היתר בתהליכי הסגירה של מפעלים מזהמים בישראל, כמו בז"ן בחיפה ורותם אמפרט בשדה בריר. בשני המקרים הממשלה פשוט אמרה 'זה מזהם צריך לסגור': בלי להסתכל על אלף המשפחות במעגל הראשון שהולכות הביתה ללא מענה, ועוד אלפי משפחות נוספות במעגל ההשפעה השני".

"בסוף אנחנו מוצאים את עצמינו נאלצים להיאבק על זכויות העובדים במצב שבו כולם מפסידים: המפעלים המזהמים ממשיכים לפעול, ואין חלופות ממשיות לכך. היינו מעדיפים להתנהל יחד עם הממשלה למציאת פתרונות Win-Win שמציעים לעובדים מקומות עבודה חדשים, הכשרות מקצועיות, הגנה על הזכויות. השקעות הוניות במפעלים שיאפשרו להם לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלהם. אבל הממשלות אצלנו פועלות על פי רוב לטווח הקצר, ומעדיפות שלא להשקיע. זה קשור אולי לעובדה שהן נוטות שלא להחזיק יותר מ-9 חודשים ואז אין להן אינטרס להשקיע לטווח הארוך כי הן לא מאמינות שהן יקצרו את התוצרים".

"אנחנו רוצים לשתף את כל השחקנים ביחד כדי לייצר צמיחה מכלילה וירוקה", הוסיף בלומנברג. "ההסתדרות חברה היום בפורום האקלים שמתכנס תחת בית הנשיא, ואנחנו מתכוונים להגביר את הפעילות שלנו בתוכו. יש לנו גם יותר ויותר פעילות משותפת בנושא הזה עם ארגוני החברה האזרחית, ופורום ארלוזורוב נכנס לסוגיות הללו, בין היתר מתוך כוונה לקדם מדיניות. היופי בהסתדרות הוא שאנחנו פועלים גם מלמעלה וגם מלמטה – גם מכיוון הממשלה וגם מכיוון מקומות העבודה עצמם. יש לנו ועדים והסכמי עבודה קיבוציים במקומות העבודה ואנחנו לפעמים מתחילים להניע שינויים דרך מקומות העבודה".

שינויים כאלה לדבריו, כוללים בין היתר פעולה להסדרת נושא העבודה מהבית שיש לה השלכות כלכליות, עידוד השימוש בתחבורה ציבורית, קיצור שבוע העבודה וחיזוק הדמוקרטיה התעשייתית במקומות העבודה ומעורבות העובדים בקבלת ההחלטות בחברות ובארגונים כבעלי עניין חברתיים משמעותיים.

"ארגוני עובדים חייבים היום לשלב את סוגיות האקלים במאבקים שלנו בתוך השינויים בעולם העבודה" אמר פיטר לרנר מנכ"ל האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות. "זה דורש שיתופי פעולה של אנשי איגוד מקצועי, אקדמיה, וארגוני סביבה. חייבים כעת לשלב ידיים לעולם ירוק יותר עם מקומות עבודה טובים לכולם. לצד האתגרים של האוטומציה, הבינה המלאכותית, העבודה מהבית – הסוגיות האקולוגיות צריכות להכנס לתוך המשאים והמתנים. צריך לדמיין מחדש את יחסי העבודה בעידן הירוק הזה, לא רק כיחסים בין עובדים למעסיקים אלא גם כהסכם בין בני אדם לכדור הארץ. צריך לזהות את הכישורים הנדרשים לעובדים, הסטנדרטים הנדרשים למקומות העבודה, והתנאים בהם אנשים יכולים לצמוח ולפרוח. צריך שההכשרות הדרושות הללו יאפשרו את המעבר לטובת עולם טוב יותר. זו האחריות שלנו".

גם ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מכון מאקרו אמר: "זה אתגר בשביל החברה האזרחית, אבל זה גם אתגר עבור איגודי העובדים. האיגודים חייבים לסמן את הגנת הסביבה ושינוי האקלים כמרכיב מרכזי בהסכמי העבודה. זה חייב להיות סוגיה מרכזית ביחסי העבודה ובעולם העבודה, ובמשאים ומתנים המתנהלים על תנאי ההעסקה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!