ועדת המשנה לחקלאות בכנסת התכנסה בחמישי האחרון כדי לדון בהתאגדויות חקלאיות כמנוף לצמיחת הענף, אך אירוע תמוה העיב על המפגש: רגע לפני שהחל לדבר, נציג רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה הוצא מהדיון בהוראת מנכ"ל המשרד אמנון מרחב, כך שעמדת האיש שאחראי בפועל על התחום לא נשמעה.

במשרד הכלכלה טוענים שהם עדיין בתהליך גיבוש עמדה בנושא, ולפיכך נמנעו מהצגתה במסגרת הדיון. "עמדת המשרד היא שאין מניעה להתאגד לכל החפץ בכך, בכפוף לחוק", הוסיפו במשרד בצורה לאקונית, וצייניו שהתגובה המלאה תועבר בכתב לוועדה. זאת למרות שהדיון בוועדה נקבע זמן רב מראש ונדחה מספר פעמים. גם אם עמדת המשרד לא גובשה במלואה, לרשם האגודות השיתופיות תפקיד מרכזי בהיבטים המקצועיים והטכניים של ניהול הקואופרציה.

יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר זעם על ההחלטה: "נציגי רשם האגודות השיתופיות נקראו לצאת מהדיון בהוראת מנכ"ל המשרד. אני קורא להם לחזור, או לכל הפחות לקבל מהם התייחסות כתובה לסוגיה, מאחר והדיון לא עוסק רק במגבלות התחרות אלא בהיבטים נוספים". שוסטר כינה את המעשה "דרמה של התנגשות בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת."

נציגי התנועות המיישבות אמרו ל'דבר': "מדובר בלא פחות משערורייה. 'על הדרך', משרד הכלכלה ומנכ"לו גם ה'סבירו' לנו מה מעמד האגף לאיגוד שיתופי, בהשוואה לרשות התחרות. איך אנחנו אמורים להרגיש כשהרגולטור של האגודות השיתופיות אינו מורשה לקחת חלק בדיון העוסק בנושא הליבה של תפקידו?".

למרות היתרונות, רשות התחרות מסתייגת

בישראל פועלים כיום כ-18 אלף משקים חקלאים. רבים מהם לוקחים חלק בשותפות חקלאית. אבל בשנים האחרונות ניכרת ירידה בהתאגדות במסגרת קואופרציה בחקלאות.

"ההתאגדות שומרת שחלוקת מתח הרווחים תהיה הגונה יותר, ומאפשרת יעילות ברכישה ובשיווק" הסביר בדיון שוסטר את יתרונות הקואופרציה. "הקואופרטיבים מאפשרים לחקלאי הבודד לעמוד מול רשתות השיווק החזקות, ולהוזיל עלויות על ידי התייעלות".

משרד החקלאות תומך בהקמת קואופרטיבים של מְגָדלים, בשל היתרון שבחיסכון בעלויות הגידול. לדברי סמנכ"ל בכיר במשרד החקלאות, אורי צוק בר: "צריך כל הזמן לעודד את זה. נתקלנו אצל מגדלים גם בחשש מהשותפות והצורך לסמוך על אחרים". בנוסף, תאר את יוזמת המשרד להכשרת חקלאים להתארגנויות של שיווק ישיר, שיווק דיגיטלי וקבוצות רכישה בוואטסאפ, לצד ייעוץ פרטני.

רשות התחרות, לעומת זאת, מסתייגת מהתאגדויות מסוג זה. נציג רשות התחרות צחי ברקוביץ' גרס שיש לצמצם את הפטור מאיסור הסדר כובל שניתן לקואופרטיבים החקלאיים: "דיני התחרות אוסרים על שחקנים להתאגד, אולם בענף החקלאות בארץ, מאז 1959, יש פטור לסקטור החקלאי שמאפשר להם".

לטענת רשות התחרות, הפטור בישראל הוא גורף ובלתי מסויג אין דומה לו בעולם. רשות התחרות מובילה מהלכים של צמצום הפטור והתאמתו ככל הניתן, בטענה ששימוש רחב בו פוגע בתחרות ובצרכן, וגורם למחירים לעלות. "צריך לראות שלא נוצר כוח שוק בידי הקואופרציה. כל עוד ההתארגנות וולונטרית – היא לגיטימית, אבל לא צריך לכפות אותה", הוסיף ברקוביץ'.

חיים חבלין, מנהל תחום חקלאות ויזמויות בתנועה הקיבוצית, הזהיר מפני הדרדרות בענף הפטם, לגביו בוטל הפטור, והתריע: "אנחנו הולכים לאסון שם. אז ייבאו פטם, כמו שמייבאים היום חלב? לפני כן עשו את זה עם המים". חבלין תיאר מכשולים נוספים שעומדים בפני התייעלות קואופרטיבים חקלאיים: "רשות מקרקעי ישראל מקשה עלינו. למה מונעים מאתנו לחבר אגודות ולשים מעליהן אגודת-אם שתנהל את השיווק המשותף?"

לדברי רענן פרידלנדר, יו"ר ארגון מגדלי הדגים, חקלאי בודד לא יכול לשרוד, בגלל הקושי להתמודד עם רכש ותשתיות לבדו. "איפה שרואים חוסר יציבות במחירים – זה הענפים הלא מאוגדים. אין שם תכנון ויד מכוונת. גידולים שלא התאגדו הלכו אחורה ואף נסגרו."

הקואופרציה במושבים בנסיגה

דוגמה להצלחה של שיתוף פעולה אזורי במסגרת קואופרציה היא הארגונים האזוריים של הקיבוצים, שחלקם מהווים כיום תאגידים כלכליים רבי-עוצמה, המפעילים תעשיות מעטפת אזוריות, כגון בתי אריזה גדולים, משחטות ומרכזי מו"פ.

במגזר המושבי המצב פחות מתקדם. הארגונים האזוריים של המושבים פורקו בעקבות המשבר הכלכלי בשנות ה-80 , ומאז הצטמצמה מאוד הפעילות המשותפת. לפי מחקר של מכון "יסודות", התנהלות זו מגבילה את היכולת לממש יתרונות לגודל, וייתכן שגם מובילה לירידה בפעילות החקלאית. אומנם החקלאים המושביים מקבלים שירותים מארגונים אזוריים קיבוציים, אך מכיוון שהם אינם חלק מהבעלים של הארגונים הללו, הם נהנים פחות מהיתרונות הכלכליים שהם מקנים.

"לחקלאי הבודד אין כוח"

לדברי מזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח, המעבר משיווק משותף לשיווק דרך הרשתות הפרטיות יצר חוסר איזון בחלוקת הכוח בין החקלאי לרשת. "לחקלאי הבודד כמעט שאין יכולת להתמודד בשוק הקיים. אנחנו מעודדים את העיבוד והגידול המשותף וכן רכישת תשומות משותפת. זה הוכח כאפקטיבי בהפחתת פערי התיווך. צריך לייצר מרלו"גים ובתי אריזה גדולים יותר".

יפרח ציין קשיים תכנוניים שמונעים את פיתוח השיווק המשותף. לדבריו, כדי לבצע פרויקטים מסוג זה, יש צורך בשינוי בתיעדוף של רשות מקרקעי ישראל ומוסדות התכנון. היו"ר שוסטר הצטרף לקריאה למנהל התכנון ורמ"י לאפשר ולעודד קידום שותפויות של חקלאים.

מאידך, בקרב משקים משפחתיים רבים, עדיין קיים חשש גדול מאוד מיצירת שותפויות. החשש קיים בעיקר בקרב הדור הוותיק, שזוכר את קריסת הארגונים האזוריים המושביים. לדברי צחי בן עיון, יו"ר "פורום חקלאות 9": "חקלאים במשקים משפחתיים קורסים, במיוחד באזורי הפריפריה. בערבה נסגרים משקים מדי יום ביומו, גם בגליל. בית קירור חשוב לחקלאי הממוצע עוד לפני החלומות של שיווק. כדי שיישארו משקים משפחתיים שגם ישמרו על הגבולות, צריכים משרדי החקלאות והכלכלה לעודד לוגיסטיקה בסיסית, כמו בתי קירור."

מנהל האגף החקלאי בתנועת המושבים יוני דמרי נגע ביתרון שעשוי להיות להתאגדות שיתופית עבור צעירים במגזר המושבי: "אחד האתגרים שלנו היום, הוא לשכנע חבר'ה צעירים להצטרף לחקלאות, בשל חסם כלכלי. לקואופרציה בעידוד המדינה יש יכולת לפורר את החסם הזה. אני מציע קידום קואופרציה דרך הוועדות החקלאיות במועצות האזוריות."