שר החקלאות אבי דיכטר חתם על שני הסכמי הצהרת כוונות עם אוזבקיסטן ואזרבייג'ן לטיפוח, ייצור וגידול חיטה בפרויקט משותף, בשגרה ובחירום. מדובר בהסכמים ראשונים מסוגם, שמטרתם ליצור ודאות למקורות לאספקת חיטה עבור מדינת ישראל.

במשרד החקלאות אומרים שזו יריית הפתיחה לסדרת הסכמים של מדינת ישראל עם מדינות שונות, לרבות מדינות באפריקה ובאירופה. היוזמה לגידול חיטה, שזכתה לשם Treat the Wheat, כוללת שיתוף פעולה בין המדינות במטרה לחזק את אספקת התבואות של ישראל בשגרה ולשמור על מאגרי החירום לטווח הארוך, בדגש על מלאי החיטה. אספקת החיטה תיעשה בתמורה לשיתוף בידע ובטכנולוגיות חקלאיות מצד ישראל.

"כחלק מהחזון שאנחנו מובילים במשרד החקלאות להבטחת ביטחון מזון בשגרה ובחירום, אנחנו מתקדמים היום עוד צעד משמעותי להבטחת תוצרת חקלאית שרובה אינה מיוצרת בארץ (חיטה ועוד)", אמר דיכטר. "בתקופה זו, של אי-ודאות גלובלית – מדינות רבות מעוניינות לקדם את השותפות איתנו, מתוך אינטרסים משותפים. נמשיך ליצור עוד שותפויות בין מדינת ישראל למדינות אחרות, ובכך להבטיח את ביטחון המזון לאזרחי ישראל".

האינטרס הישראלי לבחינת אפשרויות לגידול החיטה באוזבקיסטן נובע מהיותה המובילה בייצור חיטה באירו-אסיה. שיתופי פעולה קודמים בין ישראל ואוזבקיסטן נגעו לפתרונות לחקלאות באזורים צחיחים, תחום שישראל נחשבת מובילה עולמית בו. מכוני המחקר ומרכזי המו"פ האזוריים של ישראל ידועים בידע, בפיתוח פתרונות ובמחקר שמוביל לייצור מזון בתנאי אקלים משתנים. שיתוף הידע נעשה, בין היתר, בכל הנוגע למים לחקלאות, שימור קרקע והגנת הצומח.

הברית האפשרית עם המדינות המוסלמיות במרכז אסיה נועדה להבטחת הביטחון התזונתי, על רקע שיבושים בסחר התבואה הבינלאומי כתוצאה ממגפת הקורונה ומהמלחמה באוקראינה. בדומה למדינות רבות, החליטה ישראל לגוון את מקורות המזון הבינלאומיים שלה, כדי להבטיח אספקה סדירה של תבואות.

ישראל מייבאת כ-90% מהחיטה שלה. המשבר שנוצר כתוצאה מהלחימה בין רוסיה לאוקראינה ב-2022 הביא למחסור באספקת החיטה העולמית ולעליית מחירי הסחורות. בתקופה זו, משרד החקלאות נאלץ למצוא מקורות ייבוא חיטה אלטרנטיביים בסד זמנים קצר, שכן החיטה משמשת את התעשייה והחקלאות הישראליות ומהווה בסיס חיוני לייצור מזון טרי ומקומי בישראל.

כדי להתמודד טוב יותר עם אירועים שכאלה, יזמו גורמי המקצוע במשרד החקלאות את פרויקט Treat The Wheat – מתווה לחיזוק מאגרי המזון של ישראל לטווח הארוך, בדגש על מלאי החיטה. במשרד החקלאות רואים חשיבות בקידום פתרונות לאספקת תבואות וגיוון מקורות הייבוא משימה לאומית. שיתוף פעולה מעין זה יכול לחזק את ביטחון המזון אל מול תופעות אקלימיות כמו בצורת, שריפות ושיטפונות, ולמתן את השפעת משברים ברחבי העולם על ישראל.

משלחת ישראלית בהובלת השר דיכטר מבקרת בימים אלה באוזבקיסטן ובאזרבייג'ן. הביקור נועד להעמקת היחסים בין ישראל למדינות, ולקידום הפרויקט. ביקור המשלחת החל באוזבקיסטן, שם נפגשה המשלחת עם סגן שר החקלאות, פרופסור אלישר טוראייב. המשלחת השתתפה בכנס ביטחון המזון של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO), שהתקיים בסמרקנד באוזבקיסטן.

המשלחת נפגשה עם שר החקלאות האוזבקי, עזיז וויטוב. בהמשך נפגשה המשלחת הישראלית עם נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, שר החקלאות של אזרבייג'ן, מגנון מאמאדוב, ועם שר הכלכלה האזרי, מיקאיל ג'ברוב. המשלחת אף ביקרה במאגרי החיטה לשעת חירום של אזרבייג'ן, בשדות חיטה סמוך לבאקו, ונפגשה עם נציגים מענף החיטה האזרי.

המשלחת הישראלית תיפגש בימים הקרובים עם הדרגים המקצועיים והפוליטיים בשתי המדינות כדי לבחון את יישום הפרויקט בפועל ולדון בדרכי הפעולה האפשריות. בהמשך החודש יפגשו הדרגים המקצועיים במשרד עם עמיתיהם באזרבייג'ן לבחינה אופרטיבית נרחבת יותר של הפרויקט.

החידושים הישראליים בחקלאות שהוצגו בכנס משכו התעניינות מצד משלחות ממדינות רבות. בלטו במיוחד חידושים בתחומים נדרשים נוכח משבר האקלים: השקיה בטפטוף, התפלה, הגנת יבולים, חקלאות מדויקת, שיפור קרקע, וכן דרכים לשיפור היעילות והקיימות שפותחו על ידי חברות סטארטאפ ישראליות בתחום האגטק.