הועדה לקידום הנגב והגליל בראשות ח"כ מיכאל ביטון התכנסה לדיון חירום בעקבות האירוע הטרגי בו נהרג אברהם ברוך ז"ל מערד, שביתו שבקומה הרביעית עלה באש.
"תושב ערד נשרף חי, ואפשר היה להציל אותו. ואף אחד לא יספר לי אחרת", אמר בכאב ראש העיר ערד, עו"ד ניסן בן חמו. "אברהם ישב על אדן החלון במשך עשר דקות והפך ללפיד בוער או נחנק מעשן. זו הייתה זוועה שמי שלא היה באירוע לא יבין".
בן חמו התייחס להיעדרה של משאית בעלת מנוף גבוה שמגיע לקומה הרביעית: "בפברואר 2022 הצלחנו יחד עם מפקד המחוז הקודם של הכבאות להגיע להסכמות שצריכה להיות משאית מנוף בעיר, והיא הגיעה לערד. בהחלטה פיקודית לא ברורה, שאיש גם לא טרח לעדכן אותנו לגביה, היא הועברה מתישהו למועצה אזורית תמר".
לטענתו, ניתן היה להציל את ברוך גם באמצעות סולם 20 מטרים רגיל של בנאים, שניתן לצייד בו את הכבאיות הרגילות. "אני מודיע לכם שאני לא מתכוון לשתוק. רק מי שהיה שם וראה אדם זועק ובוכה, עשר דקות על אדן החלון בקומה רביעית שסולם פשוט יכול היה להוריד אותו, מבין את האירוע. שני כבאים לא יכולים לטפל באירוע כזה. הם היו סופר אמיצים. אבל אם זה התקן בתחנת המשנה בערד, עיר של 30 אלף תושבים, אז אוי ואבוי לנו".
נציגי כבאות והצלה שהיו בדיון ציינו שברוך חולץ על ידי הכבאים דרך דלת הבניין והמדרגות. לדבריהם, החילוץ דרך המדרגות היה מהיר יותר ממשך הזמן הדרוש לפתיחת מנוף, גם לו מנוף שכזה היה בנמצא ובמהירות. עם זאת, ציינו שהתחקיר באשר לאירוע ומסקנותיו טרם נסתיים. יו"ר הועדה ביטון דרש כי התחקיר יוצג לוועדה בהמשך.
"במחוז דרום 70% בלבד מתקן כוח האדם מאויש"
איילון מייל, מנהל התכנון בכבאות והצלה, ציין שבישראל יש 43 משאיות מנוף גבוה כמות שאינה מאפשרת לתת מענה לכל הערים. לדבריו, 6 משאיות שכאלו מוצבות בצפון הארץ, 4 במחוז חוף, 9 במחוז מרכז, 7 במחוז דן, 4 בירושלים, 4 ביהודה ושומרון ו-9 בדרום הארץ ובנגב.
"אנחנו מתרכזים במנופים אבל הבעיות שלנו גם במקומות אחרים", אמר מייל והציג נתונים לפיהם במחוז הצפון של מדינת ישראל רק 84% מתקן כוח האדם לכבאים מאויש וישנו מחסור בכ-70 כבאים, במחוז דרום 70% בלבד מתקן כוח האדם מאויש וישנם חוסרים של 159 כבאים.
גם מצבת רכבי הכיבוי לתגובה ראשונה חסרה במחוזות הצפון והדרום, כשבצפון קיימים 75% מכמות רכבי הכיבוי הנדרשת (פער של 16 רכבים) ובדרום קיימים 65% מכמות רכבי הכיבוי הנדרשת (פער של 25 רכבים).
לדבריו, במדינת ישראל זמני התגובה של הכבאות במגמת ירידה, בגלל התגברות הפקקים ומחסור בכוח אדם. זמן התגובה בעולם הוא 7 דקות בשטח בנוי ו-10 דקות בשטח פתוח. בישראל עלה זמן התגובה הממוצע בשטח בנוי מ-7.2 דקות בשטח בנוי ו-10.7 דקות בשטח פתוח ב-2018 ל-9.2 ו-12 דקות בהתאמה בשנת 2022.
"הכבאים, חרפו את נפשם כדי להציל את המנוח"
מפקד מרחב נגב במשטרה, ניצב משנה אייל אזולאי, הגיע לאירוע לאחר שנסתיים פינויו של ברוך. הוא אמר שאזרחים שאלו מדוע לא הובא מנוף גבוה, ושגורמי הכיבוי השיבו לו שמשאית הוזמנה מדימונה, מרחק כחצי שעה נסיעה. "אני רוצה להסביר איך נראית זירה כזו – אנשים עמדו ברחוב והסתכלו, וזה נראה כאילו אף אחד לא עושה כלום, אבל בפועל בתוך הבניין הכבאים פועלים בציוד מלא, ותחת אש ועשן בחילוץ, כפי שהם יודעים".
"התרשמתי שהכבאים, חרפו את נפשם כדי להציל את המנוח. שני כבאים נזקקו אחרי כן לטיפול רפואי: אחד במקום והשני בסורוקה, על רקע התשישות הקשה שחוו".
ראש אגף משאבי אנוש במד"א, רונן בשארי אמר שניידת טיפול נמרץ הגיע לאירוע בו נהרג ברוך תוך 7 דקות מרגע הקריאה. "כשהגענו כל הכוחות כבר היו בשטח. הצוותים שלנו חברו למשטרה ולכבאים לפי התו"ל של כניסה לזירת שריפה". לדבריו, בערד ישנם ניידת טיפול נמרץ ואמבולנס לבן שפועלים 24/7 לצד כוננים נוספים שלחלקם ציוד ברכבם האישי.
"התקינה של מד"א בארץ בכלל ובפריפריה בפרט ערוכה למקרה הראשון ולמקרה השני. אם יתקבלו שתי קריאות במקביל – שני הכלים יוזנקו. על המקרה השלישי יוזנק כבר צוות מתחנה אחרת עם זמן הגעה יותר ארוך".
לדבריו, במצפה רמון, דימונה, שדרות ורהט ישנן ניידות לטיפול נמרץ, אך בחורה ושגב שלום יש אין ניידת טיפול נמרץ. "במשרד הבריאות הוקמה וועדה לבחינת התקינה והשירותים שהגישה המלצות על תקינה חדשה שתתן מענה לסגירת הפערים מבחינת זמני הגעה ומענה, אבל עוד לא קיבלתי מענה האם יאמצו אותן או לא כי הכל עניין של כסף".
"אנשים מתו מהתקפי לב כי לקח הרבה זמן להגיע"
"אתם מתארים מציאות לא טובה" אמר יו"ר הועדה ביטון. "בירוחם נלחמתי עד שהבאתי ניידת טיפול נמרץ כי לפני כן אנשים מתו מהתקפי לב כי לקח הרבה זמן להגיע. הייתי צריך להביא תורמת מאנגליה לרכישת הניידת. זה הציל כמה חברים שלי שלא מתו כי הגיעו אליהם תוך כמה דקות. אבל על הכל צריך להילחם. האם נגזר על תושבי הנגב שלא יהיו אמצעים מצילי חיים בכל יישוב?".
"בסוף, עלות ניידת טיפול נמרץ זה לא רק הזמינות – זה גם כמה כסף יש לרשות המקומית. עיריית ערד משלמת כל שנה 400 אלף שקלים כדי שיהיה אצלנו ניידת טיפול נמרץ", הוסיף ראש עיריית ערד בן חמו.
"לעולם לא נאשים את הכבאי בשטח. את לוחם האש שעשה את תפקידו" אמר ח"כ ביטון. "אבל אנחנו רוצים מדיניות ממשלתית, תקציבים ואמצעים. נדרוש להציג כאן את התחקיר וגם את המסקנות הנדרשות ממנו. תושבי ערד, דימונה וירוחם משלמים אותם מיסים כמו יתר תושבי הארץ, אבל הם מתים 4 שנים קודם לכן, ואין להם סולם כשהם צריכים אותו. אנחנו מקבלים שירותים נחותים".
