כ-80% מהציבור חשים מתח נפשי עקב עליית המחירים במשק ויוקר המחיה, לעומת 68.5% בסקר דומה שנערך בינואר – כך עולה מסקר 'דבר' ורשות ההסתדרות לצרכנות לסיכום שנת תשפ"ג. 74.6% סבורים שיוקר המחיה יעלה בשנה הקרובה.
התחומים בהם החלקים הנרחבים ביותר בציבור הגדילו הוצאות עקב עליית המחירים הם מזון (80.9%), תחזוקת דירה (57.9%), ואחזקת רכב (54.9%). אלו גם התחומים שנתפסים כמכבידים ביותר על ההוצאות.
עוד עולה מהסקר שחלק נרחב מהציבור נפגע מהעלאת הריבית במשק, שמטרתה המוצהרת היתה לבלום את אותה עליית מחירים. 29.8% השיבו ששילמו יותר על משכנתא, ל-28.4% גדלה הריבית על המינוס בבנק, ו-23.7% נמנעו מלקיחת הלוואות שרצו לקחת.
ממצא נוסף העולה מהסקר הוא שעל רקע הגדלת חשיפת המשק לייבוא מוצרים מחו"ל, כמחצית מהמשיבים העידו שעבורם קניית תוצרת מקומית היא שיקול בבחירת מוצר. מתוכם, 18.7% העידו שזהו שיקול "מאוד משפיע".
הסקר נערך במהלך השבוע השני של ספטמבר 2023 על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, והקיף 503 משיבים מעל גיל 18, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה הישראלית הבוגרת המשתמשת באינטרנט. טווח השגיאה הסטטיסטית המרבית בנסיבות דגימה זו הוא 4.38% +, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%.
הלחץ הנפשי גובר, הפסימיות שולטת
גל עליות המחירים במשק הישראלי החל לפני כשנתיים והתגבר עם תחילת המלחמה באוקראינה, והבטחות להוזלת יוקר המחיה תפשו מקום מרכזי במערכת הבחירות, ובעיקר בקמפיינים של מפלגות ש"ס והליכוד שנכנסו לקואליציה. מאז תחילת כהונת הממשלה הנוכחית נעשו מספר מהלכים לבלימת יוקר המחיה, אך רוב פעילות הממשלה והכנסת הופנו לרפורמה במערכת המשפט.
מהסקר עולה שרוב הציבור מגלה פסימיות ביחס לשינוי המצב בשנה הקרובה, ושרמות המתח הנפשי עקב המצב רק גברו. לפי הסקר, 74.6% סבורים שיוקר המחיה יעלה בשנה הקרובה, 9.7% סבורים שהוא יישאר ללא שינוי ורק 5.4% סבורים שיוקר המחיה יפחת. 10.3% השיבו שאינם יודעים.
עוד עולה מהסקר שעבור רוב הציבור לא מדובר רק בבעיה כלכלית, ולהתייקרויות יש השלכות קשות גם על המצב הנפשי: 80% מהציבור חשים מתח נפשי עקב עליות המחירים במשק ויוקר המחיה, לעומת 68.5% מסקר דומה שנערך בינואר, עם תחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית בראשות נתניהו. על המשפט "בתקופה האחרונה אני מרגיש/ה יותר מתח נפשי עקב עליית המחירים במשק ויוקר המחיה" השיבו 41.9% "מאוד מסכים", לעומת 29.1% בינואר – עלייה של 12.8 נקודות אחוז. 38.8% השיבו "מסכים" (לעומת 39.4% בינואר); 13.1% השיבו "לא כל כך מסכים" (לעומת 20.5% בינואר) ו-6.2% השיבו "כלל לא מסכים (לעומת 11% בינואר).
80.9% הוציאו יותר על מזון, 57.9% על תחזוקת דירה
לשאלה "באילו מבין התחומים הבאים הוצאת השנה יותר כסף בשל עליות המחירים, בהשוואה לשנה הקודמת" השיבו 80.9% שהוציאו יותר כסף על מזון; 57.9% גדלו ההוצאות על תחזוקת דירה (חשבונות חשמל, מים גז וכו'); 54.9% הוציאו יותר על רכב (קנייה, ביטוחים, אגרות ואחזקה); ו-50.5% הוציאו יותר על הלבשה והנעלה. 47.3% הוציאו יותר על דיור (שכירות/משכנתא), 41.7% על תרבות, תיירות ונופש; 30.6% על תרופות ושירותי רפואה; 27.4% על ריהוט וציוד לבית; 27.4% על הלוואות שונות; 26.2% על תקשורת (טלפון נייד, אינטרנט וכו'); 23.5% על תחבורה ציבורית; 19.5% על חוגים ושיעורי העשרה לילדים; 18.1% על חינוך במערכת החינוך (גנים, צהרונים ובתי ספר) ו-15.1% על חינוך מגיל לידה עד 3 (מעון/מטפלת).
ההוצאות שצומצמו: תרבות, תיירות, נופש, ריהוט וציוד לבית
לשאלה "באילו מבין התחומים הבאים נאלצת השנה לצמצם בהוצאות בשל עליות המחירים, בהשוואה לשנה הקודמת?" השיבו 31.8% שצמצמו הוצאות על תרבות, תיירות ונופש; 30.8% צמצמו הוצאות על ריהוט וציוד לבית; 24.3% על הלבשה והנעלה; 12.1% על רכב ; 10.7% צמצמו חוגים ושיעורי העשרה לילדים; 10.5% צמצמו הוצאות על תקשורת ; ו-9.7% צמצמו הוצאות על תחזוקת דירה. תחומים נוספים בהם צומצמו הוצאות: הלוואות שונות (8.9%), תרופות ושירותי רפואה (6.4%); תחבורה ציבורית (6.2%), מזון (5.6%), דיור (5.4%); חינוך במערכת החינוך (5%), חינוך מגיל לידה עד 3 (3.8%). 23.9% מהמשיבים ציינו שצמצמו הוצאות בתחום אחר שאינו מופיע ברשימה.
ההוצאות המכבידות ביותר: מזון, דיור, תחזוקת דירה ורכב
מהסקר עולה שההוצאות שהמשיבים חשו שהן המכבידות עליהם ביותר (כאשר ניתן לבחור עד 3 הוצאות) הן מזון (63.2%), דיור (46.9%), תחזוקת דירה (40%) ורכב (38.8%). יתר ההוצאות צוינו בשיעורים נמוכים יותר: הלבשה והנעלה (18.3%), הלוואות שונות (16.9%), תרבות, תיירות ונופש (14.5%), חינוך מגיל לידה עד 3 (11.7%), תרופות ושירותי רפואה (11.1%), ריהוט וציוד לבית (8.3%), חינוך במערכת החינוך (7%), חוגים ושיעורי העשרה לילדים (5.8%), תחבורה ציבורית (5.6%), תקשורת (5.2%) והוצאות אחרות (2.8%).
העלאת הריבית: 29.8% שילמו יותר על משכנתא, ל-28.4% גדלה הריבית על המינוס בבנק
סוגיה נוספת שנבדקה היא כיצד הציבור הושפע מהעלאת הריבית במשק על ידי בנק ישראל בשנה וחצי האחרונות, משיעור של 0.1% ל-4.75%. מהסקר עולה ש-29.8% נאלצו לשלם יותר על תשלומי המשכנתא, ל-28.4% גדלה הריבית על משיכת יתר ('מינוס') בבנק; 23.7% נמנעו מלקיחת הלוואות שרצו לקחת; ו-17.1% הפנו כסף לחסכונות ולא לאפיקי השקעה אחרים. 14.5% ציינו שהושפעו באופן אחר, ו-21.9% השיבו שלא הושפעו מעליית הריבית באופן אישי. בשאלה זו ניתן היה לבחור יותר מהשפעה אחת.
כמחצית מתייחסים להעדפת תוצרת הארץ בבחירת מוצר
על רקע פתיחת ענפים שונים במשק לייבוא בשנה האחרונה, מהסקר עולה שעבור כמחצית מהמשיבים (50.5%), העדפת תוצרת הארץ היא שיקול בבחירת מוצר. 18.7% ציינו שהשיקול של קנייה מתוצרת הארץ "מאוד משפיע" עבורם בבחירה איזה מוצר לקנות, ו-31.8% אמרו שהוא "די משפיע". 30.2% אמרו שעבורם תוצרת הארץ "לא כל כך משפיע", ו-19.3% אמרו שהוא בכלל לא משפיע.
מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות: "אין גורם שיעצור את סחרור המחירים"
מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, התייחס לממצאי הסקר: "הממצאים המדאיגים ביותר בסקר מלמדים כי 80% מהנשאלים סבורים כי עליית המחירים ויוקר המחייה במשק משפיעים על המתח הנפשי שלהם, דבר שיש לו השלכות חברתיות ובריאותיות מעבר לזווית הכלכלית. הממצא כי 75% מהנשאלים סבורים כי בשנה הבאה יוקר המחירים אף יעלה, מלמד על חוסר האמון הציבורי ביכולת הממשלתית לבלום את העלייה ביוקר המחייה."
לוינסון הוסיף ש"במשק נוצר 'אקלים של עליית מחירים', ודומה כי כל מי שיכול קופץ על הגל הזה, בתירוצים מוצדקים ולא מוצדקים. הבעיה שאין גורם שיעצור את הסחרור".
