כיממה לאחר שהתפרסם דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת ושבועות ספורים לפני שיאושר תקציב המדינה לשנים 2017-2018, נפגשו אתמול (שלישי) בכנסת ח"כ פעילים חברתיים לכנס שבחן האם התקציב הדו שנתי עליו הכריז שר האוצר משה כחלון כי הוא "משקף שינוי חברתי כלכלי אמיתי" אכן עונה על הגדרה זו. הכנס נערך לרגל יום זכויות האדם שחל ביום שבת האחרון, ויזמו אותו חברי כנסת יגאל גואטה (ש"ס), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ואילן גלאון (מרצ), יחד עם האגודה לזכויות האזרח.

על רקע החוקים מעוררי המחלוקת שהובאו בשבועות האחרונים לאישור הכנסת, נראה שחוק התקציב, אולי החוק החשובה ביותר עליו תצביע הכנסת הנוכחית, איננו זוכה לעלות לסדר היום הציבורי, והדיון סביבו נותר מצומצם ביותר. על פי החלטת הממשלה, יעמוד תקציב המדינה לשנת 2017 (ללא החזרי חוב) על סכום של 308 מיליארד שקלים.

נתונים מתוך דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון 'לתת' (גרפיקה: דבר ראשון)

ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפרופסור אבי שמחון הגן על התקציב ואמר כי "התקציב הקרוב הוא טוב מבחינה חברתית, יש גידול בתקציבים החברתיים. יש עלייה בשכר המינימום, האבטלה לא גדלה והעוני יורד".

לעומת זאת, פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית אמר שהצורה בה שמחון הציג את הנתונים איננה הדרך המקובלת בעולם, וגם לא בבנק ישראל. "הדרך הנכונה היא מה הנתח בתוצר שהולך לכל הוצאה, כך ניתן לראות את ההוצאה יחסית להכנסות ולגודל האוכלוסייה. כך רואים שההוצאות יורדות יחסית להכנסות. כל התקציבים החברתיים ירדו בשנים האחרונות, וכך גם בתקציב הקרוב. כשההוצאות הציבוריות קטנות, השירותים שאנו מקבלים יורדים והעוני עולה".

גם פרופ' נתן זוסמן מבנק ישראל ביקר את התקציב ואמר כי "ממשלת ישראל עושה מעט מאד כדי להקטין את אי השוויון. בתקציב יש קצת צעדים לכך אבל הם ממש לא מספיקים. בנתונים שהציג זוסמן ניתן לראות ביטוי ממשי לטענה זו:בעוד פערי השכר כשלעצמו בישראל נמוכים במקצת ממוצע ה-OECD, לאחר התערבות הממשלה באמצעות מסים ותשלומי העברה הפער גדל והוא גדול משמעותית מהממוצע. משמעות הדבר היא כי מעורבותה הנמוכה יחסית של המדינה מביאה בפועל להגדלת חוסר השוויון.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי פרופ' שלמה מור יוסף: "המדינה צריכה לקבוע יעדים מקרו חברתיים ולא רק מקרו כלכליים. צריך לקבוע יעדים כמו רמת העוני ואי השוויון אליהם אנו חותרים. המדינה יודעת לעמוד ביעדים שהיא מציבה לעצמה אבל היא לא מציבה לעצמה יעדים. בתקציב 2017-2018 יש הרבה אלמנטים חברתיים אבל לא מספיק".

ח"כ יגאל גואטה אמר כי זה "מזעזע שבפריפריה מתים יותר מבמרכז, ושילד בהרצליה מקבל יותר תקציב מילד ברהט. במדינה הזאת לא חסר כסף אבל יש בעיה בסדרי העדיפויות". ח"כ אילן גילאון התייחס ליום זכויות האדם ואמר כי "אנחנו שייכים למעמד החרדתי, מה שנקרא פעם מעמד הפועלים. זכויות אדם הן החופש להיות משוחררים מחרדות כאלו. לכן אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים למען המדינה אבל גם מה המדינה עושה עבורנו".

עו"ד שרון אברהם-ויס, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, אמרה: "אין בתקציב את הרפורמה בסיעוד, המלצות ועדת אלאלוף למאבק בעוני, דיור בר השגה, צמצום פערים בין הפריפריה למרכז. גדלתי באילת, אני יודעת מה זה לחכות לרופאים, והפערים בבריאות אדירים. כל הדברים האלה הם שקופים ועלינו להפעיל לחץ כדי לקדם אותם".