הוועידה השלישית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית שהתכנסה ביום חמישי האחרון עסקה בבעיית האשראי ובעיית התקצוב המלוות את כלכלת החברה הערבית.
חסאן טוואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, חשף כי על-פי נתוני הרשות פחות מאחוז מכלל האשראי לדיור בחברה הישראלית (כמאה מיליארד ש״ח) מגיע לחברה הערבית בישראל. זאת על אף שהערבים מהווים מעל ל-20% מכלל תושבי המדינה. לדבריו, זאת הבעיה החשובה של החברה הערבית. בהיעדר פתרונות אשראי בנקאיים, הצעירים הערביים משתמשים בכספי חסכונות ופנסיות, ופונים לשוק האפור ולפשע על מנת לממן את בניית הבתים.
פן אחר של בעיית האשראי עלתה בדבריו של מוחמד חסון, ממעו"ף הסוכנות לעסקים קטנים של משרד הכלכלה. חסון הדגיש כי עסקים קטנים הם המנוע צמיחה של המשק. לדבריו, 96% מהעסקים בחברה הערבית מוגדרים כעסקים קטנים וקרוב ל-72% מבעלי העסקים הערבים אמרו שיש להם בעיית אשראי לעומת 35% מהיהודים.
חסון ביקר את המערכת הבנקאית ואמר: "המערכת הבנקאית לא הצליחה להתאים את עצמה. צריך תכניות שתיתנה מענה לבעיות האמיתיות של החברה הערבית". לעומתו אמר ריאד דיביני, מנהל מחוז צפון בבנק מרכנתיל, כי הם מקדמים אפשרות של הלוואה ללא בטוחה והוסיף כי "צריך ערבות מדינה, בלעדיה זה מאוד קשה". טוואפרה בדבריו אמר כי המדינה דנה בהעמדת ערבויות. בקרב משרדי הממשלה קיימים חילוקי דעות בנושא.
בעיה נוספת שעלתה בדיוני הוועידה היתה בעיית התכנון. "אין כלכלה מצליחה בלי תכנון מתקדם", קבע פיראס בדחי, ראש עיריית כפר קרע. "ועדות התכנון והבניה הן חסם רציני לפיתוח יש להסיר את החסמים במערכת התכנון". בדחי הוסיף כי על הרשויות המקומיות לשנות את הכיוון "לא רק רשויות שנותנות שירותים אלא קידום פרויקטים מניבים". כמו כן, קרא להקים סניפים של משרדי הממשלה בישובים הערביים לשיפור השירות וכמנוע צמיחה של המסחר המקומי.
סלימאן עותמאן, מהנדס עיריית סכנין קבל כי לא משתפים את מהנדסי העירייה בכתיבת התכניות, והדגים כיצד השקעה קטנה בפיתוח הכביש הראשי בסח'נין הובילה לפיתוח אזור המסחר והמגורים בשוליו. בעיה נוספת אליה הפנה את תשומת הלב הוא גרעיני היישובים "למה בחברה הערבית גרעין העיר הוא אזור העוני המופקר לפשע?". הוא הוסיף כי הפתרונות כתובים בהחלטת ממשלה 550, אך אינם מיושמים בשטח.
מרבית באי הוועידה היו בעלי עסקים ואנשי ציבור מהמעמד הבינוני. גם צעירים וצעירות היו באולם. אבראהים נסיר ממשתתפי הוועידה הוא מנהל כספים בחברת אדמה. נסיר מספר כי הוא בא בשביל לשמוע, להיפגש, ליצור ולרענן קשרים במישור הלא-פורמלי. "הם מדברים אלינו. אני פוגש פה אנשים שיכולים לשנות ולקדם דברים והם עושים זאת בפועל". על משתתפי הועידה הצעירים הוא אומר "הצעירים שבאו לכאן הם מי שרוצים להשפיע".
בתחילת הדיונים עלתה לבמה אמל אבו אלקום מעמותת "שמסונא" ותושבת הכפר הלא-מוכר ואדי אל נעם בנגב להשמיע את קולו של הצביור שלא הגיע לוועידה. היא מחתה בדבריה על הזנחת החינוך בישובים הבדואים ועל מדיניות הריסת הבתים בכפרים הלא-מוכרים. "שמעתי כאן על העצמה כלכלית, אם לא יהיה שיווין לאזרחי ישראל לא תהיה העצמה כלכלית" אמרה אבו אלקום. "היום אין בישוב שלי תיכון לנערות, אין חוגים, אין מעונות יום. אני לא יכולה כאם לשנות את המציאות אם אין טיפול של המדינה. אי אפשר לדבר על מאבק באלימות שיש הריסת בתים יומיומית. צריך להעצים את החברה הבדואית. צריך להעצים את הנשים הבדואיות".
