זו לא הפעם הראשונה שעובדי בזק מקבלים מענק עקב שינויי הבעלות בחברה. אבל ההסכם  שנחתם השבוע בחברת התקשורת, על רקע האפשרות שתהפוך לחברה ללא גרעין שליטה, כולל לראשונה סעיפים כמו דרישה לשמירת דירוג האשראי של החברה, הגבלות על הפחתת הון והגדלת ייצוג העובדים בדירקטוריון.

"כשהתחילו הפרסומים על הכוונה של סרצ'לייט ופורר, בעלי השליטה בבזק, לקדם עם שר התקשורת הנדל מהלך שבסופו בזק תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה כמו שופרסל או טבע, או חלק מחברות הביטוח – מבחינתי ומבחינת ארגון העובדים זה היה הליכה לעולם לא נודע", אומר ל'דבר' איציק בסלו, יו"ר ארגון עובדי בזק.

איציק בסלו, יו"ר ארגון עובדי בזק (צילום: אלבום פרטי)

"היה לנו חשוב להבין את המשמעויות של זה ועם מה נתמודד. היו לנו גם לקחים מהעבר, ממחזיקי גרעין שליטה קודמים שהיו. אתה קם בבוקר ושומע שיש לך בעל בית חדש, ואין לך מי שיענה לטלפונים, מי שידבר איתך. היה לנו ברור שאנחנו צריכים קודם כל להבהיר את הדברים וללכת להסכם צופה פני עתיד. כזה שייתן פתרון לכל שינוי שלא יהיה – עם מחזיק גרעין שליטה או בלי".

מה היו החששות של ארגון העובדים?
"הדבר שהכי הדאיג אותנו הוא השמירה על האיתנות הפיננסית, וזה גם העיקרון שהבאנו למשא ומתן – שהאיתנות הפיננסית היא לפני הכול. כי אפשר להביא הסכמים הכי טובים בעולם, אבל אם לחברה אין כסף היא לא תוכל לממש אותם. לכן היה חשוב לנו קודם כל להבטיח את זה".

העובדים חששו שהחברה תתנהל על בסיס שיקולים של בעלי עניין שלא קשורים לטובתה. "כנציג עובדים שמייצג 5,400 עובדים בבזק, אני חייב לחשוב הכי רחוק – מה הביטחונות שלנו, ומה הדברים שעליהם אני צריך לשמור. לכן ההישג הכי גדול שלנו, יותר גדול ממענק מכירה של 75 מיליון שקלים לעובדים, הוא ההתחייבות של החברה לשמור על דירוג האשראי הנוכחי שלה: AA+. בין אם יהיה גרעין שליטה ובין אם לא, זה הסכם ששם גבולות לדירקטוריון ולבעלים. אם ירצו לעשות הפחתת הון בחברה, הם יצטרכו יותר מאישור של בית משפט. זה לא יתאפשר בלי אישור של ארגון העובדים".

"חשוב לנו להשפיע ולהיות חלק מהמקום שמתקבלות בו ההחלטות"

לדבריו, האיתנות הפיננסית היא דבר שכל הקבוצה מרוויחה ממנו. "היא מקרינה על החברות הבנות, כי אם בזק תהיה חלשה, החברות הבנות יהיו הראשונות שיסבלו מכך, כי בזק תומכת ומחזיקה גם את החובות שלהן. נכון שאני מייצג את עובדי בזק פה, אבל האיתנות הפיננסית חשובה לכולם".

מה ההשלכות של חברה בלי גרעין שליטה על יחסי העבודה?
"קח את טבע לדוגמה. חברה בלי גרעין שליטה שחלבו אותה, ואת התוצאות אנחנו מכירים מהשנים האחרונות וגלי הפיטורים. אבל האמת היא שיש גם דוגמאות טובות, ואולי אפילו יתרונות. בסוף, זה מאוד תלוי באנשים. במצב שאין בו גרעין שליטה, מי שמתחזק זה המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון. זה יכול להיות גם דבר טוב לעובדים, בטח עם ארגון עובדים חזק שמתנהל נכון. אבל בהתנהלות לא טובה או לא זהירה, זה יכול להיות גם קטסטרופה. זה דורש גם מאיתנו הרבה אחריות וזהירות".

בסלו מסביר שבעל שליטה בא בדרך כלל עם כיסים עמוקים, ויכול גם להשקיע בחברה. "בכל הנוגע לסרצ'לייט גם ראינו את זה: הם נכנסו לפרויקט הסיבים האופטיים, ונמנעו שלוש שנים מלמשוך דיווידנד. אלוביץ' לעומת זאת, מינף 80%-90% מההלוואות שלקח מהבנקים ונקלע לצרות צרורות. אז זה לא רק עניין של כן או לא גרעין שליטה. משנה גם מי מחזיק את גרעין השליטה".

הוא טוען שההסכם נותן מענה לכל האופציות. "בין אם יהיה גרעין שליטה ובין אם לא, סעיפי האיתנות הפיננסית, שהם עיקר ההסכם, לא תלויים במבנה הבעלות. מה שכן, אם לא יהיה גרעין שליטה, המשמעות צפויה להיות שהגופים המוסדיים יגדילו את האחזקות שלהם, מ-5% כיום עד 7.5%, ובהתאם גם את ההשפעה שלהם בדירקטוריון החברה. אנחנו בהסכם דרשנו להגדיל גם את ההשפעה שלנו בדירקטוריון בנציג אחד מעבר לנציגות הקיימת. חשוב לנו להשפיע ולהיות חלק מהמקום שמתקבלות בו ההחלטות".

איך ההנהלה הגיבה כשביקשתם להיכנס למשא ומתן על הסוגיות הללו?
"בהתחלה אמרו לי בהנהלה 'על מה נשב? עוד אין שום דבר קונקרטי'. אמרתי להם שאני מודאג, ושיותר טוב גם לחברה שלא נגיע למצב שארגון העובדים מופתע והחברה תיכנס לכאוס. עדיף שכבר מעכשיו נלך ביחד לחפש מענה לשינויים, שיהיה Win-Win, וייתן יציבות גם לעובדים וגם לחברה. לאט-לאט הם השתכנעו, וישבנו בסופו של דבר ל-9 חודשים אינטנסיביים של משא ומתן. אני חייב לתת קרדיט לסמנכ"לית משאבי האנוש, מורן קיטה, שהמנכ"ל רן גוראון הסמיך להוביל את המשא ומתן. היא באה מעולם הכספים והפנסיה וצמחה בחברה מלמטה. היא מכירה את יחסי העבודה בחברה, את ארגון העובדים, ולכן המשא ומתן היה הוגן, מכובד, מקצועי".

מה עוד כולל ההסכם?
"שמרנו כמובן על כל ההסכמים בעבר, ועל ההסכמים הנוכחיים שלנו ושל גמלאי החברה, שהחברה תוסיף להיות מחויבת להם גם אם תשתנה הבעלות. הבאנו מענקים מכובדים לעובדים, ודאגנו גם לאוכלוסייה הוותיקה, כ-1,800 שנמצאים בתוכנית התייעלות לפרישה, ששיפרנו להם את תנאי הפנסיה המוקדמת – בכפוף ליציאת המהלך של פירוק גרעין השליטה לפועל.

"היה לנו חשש שגורמים זרים ינסו להשתלט על החברה, או שגופים כאלה ואחרים ינסו לעשות תרגילים במטרה להוציא את החברה מהבורסה ולהפוך אותה לפרטית לחלוטין. לכן הבטחנו בהסכם שהחברה תמשיך להיות חברה שנסחרת בבורסה בתל אביב".

איך נערכים למשא ומתן כזה?
"אני עומד היום בראשות הארגון הארצי מזה כשנתיים, כשלפני כן הייתי יו"ר ועד העובדים של חטיבות המטה של החברה במשך 12 שנים. אבל אני כמובן לא עושה את העבודה לבד – בהנהגת הארגון הארצי שלנו יושבים עוד ארבעה חברים, אליאב מזגני יו"ר ועד מרכז, קיקו ארדיטי יו"ר ועד ירושלים ודרום, רמי בן מרדכי יו"ר ועד תל אביב והשרון וניסים לוי יו"ר ועד חיפה והצפון. יחד אנחנו מכונים 'החמישייה', והאמת היא שמדובר בהנהגה חדשה יחסית, אחרי שההנהגה הקודמת והוותיקה של האיגוד פרשה בשנים האחרונות. זה ההסכם הגדול הראשון שאנחנו חותמים עליו, וזה מרגש וגאווה גדולה. כל אחד מחברי החמישיייה תרם מהמומחיות שלו תרומה משמעותית לתוצאה הסופית שהושגה.

"ארגון העובדים שלנו היסטורית מלווה על ידי הסתדרות עובדי המדינה, כשיו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי הוא מחזיק התיק. מהרגע שנכנס לתפקיד אנחנו עובדים איתו יחד צמוד, בשיתוף פעולה מלא, והוא מעורב ויודע כל דבר שקורה בחברה, וגם היה מעורב במשא ומתן, וכמובן יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד נתן לנו גב משמעותי גם הוא.

"מלבדם יש לנו יועץ כלכלי מצוין, דורון כהן, שבעברו היה גם מנהל רשות החברות שליווה את בזק בתהליך ההפרטה ומייעץ לארגון העובדים כבר לאורך שנים, ועו"ד אלעד מורג, שהוא מעורכי הדין המובילים בתחום היחסים הקיבוציים, שליווה גם את הסכמי הרפורמה בנמלים".

בסלו מתגאה בכך שההסכם שנחתם לא היה עוד במשק. "זה הסכם שמגדר סיכונים לשנים ארוכות קדימה, ונותן המון ודאות גם לעובדים וגם להתנהלות השוטפת של החברה. זה משדר דברים טובים גם לשוק ההון ולמי שיחפש להשקיע בחברה, שיידע שהוא מקבל חברה רווחית, יציבה, מנוהלת היטב ועם כוח האדם האיכותי ביותר שיש בשוק התקשורת".