אופיר אלקלעי (52) נכנס בסערה לתפקידו החדש כיו״ר הסתדרות עובדי המדינה. ״הגעתי לגוף מדהים״, הוא אומר. ״אני פוגש כאן ועדים מסורים שרוצים את טובת המדינה ואת טובת האזרחים לא פחות מטובת העובדים – זה משמח אותי מאוד.״ אלקלעי, נשוי ואב לארבעה המתגורר בקיבוץ הראל, הוא יוצא יחידת שלדג של חיל האוויר, בוגר תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה. לפני שנבחר לעמוד בראש הסתדרות עובדי המדינה הוא כיהן כמנכ״ל ההסתדרות במשך כארבע שנים, ושימש גם כראש המטה של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר דוד.

״הדבר החשוב ביותר בעיניי הוא טיב השירות שעובדי המדינה מעניקים לאזרחים, שחייב להיות מצוין, איכותי ומתקדם״, אומר אלקלעי. ״לצד זאת, צריך לוודא שהעובדים יתוגמלו בצורה הראויה וההולמת ביותר לעבודה המסורה שלהם. מסתבר שהאמירה המפורסמת של שר האוצר נתניהו בשנת 2003, על האיש השמן והאיש הרזה, לא נכונה – השירות הציבורי מלא באנשים מסורים שרוצים את טובת האזרחים״.

המטרה: לחזק ולעטוף את העובדים

איך מחזקים את המשוואה הזאת?
״האתגר שלנו הוא לחזק את הוועדים עצמם – לתת להם את התחושה שההסתדרות היא בית ומשענת עבורם, לעמוד לצדם בכל בעיה ובכל נושא שבו הם צריכים סיוע ותמיכה מקצועית. אני לא רוצה שהם ייקחו עורכי דין פרטיים, אנחנו נעניק להם את כל הייעוץ והסיוע הנדרשים; ארגונית, כלכלית, וכמובן בניהול משברים.

״לשמש כוועד עובדים כיום זו משימה מאתגרת מאוד. ועד צריך להתמודד עם הנהלות חזקות, עם יועצים ועם כוח רב שעומד מולו. הוא צריך להיות לא פחות מוכן ומאורגן מההנהלה. לכן, האתגר הראשון שלנו הוא להעניק לוועדים את הביטחון שההסתדרות רלוונטית עבורם ונותנת להם את כל הכלים שהם צריכים כדי לייצג את העובדים. ועדים חזקים זו הסתדרות חזקה ועובדים חזקים".

מפגש עם העובדים בבית-החולים שיבא. (צילום: באדיבות הסתדרות עובדי המדינה)

״האתגר השני שלנו הוא לוודא שכל עובד מדינה ירגיש שההסתדרות היא בית עבורו – שירגיש שאנחנו נוגעים בו באופן אישי, גם אם הוא לא מועמד לפיטורים, שירגיש שהסתדרות עובדי המדינה מעניקה לו את כל המעטפת; שבארלוזורוב 93 בקומה השנייה, חושבים עליו וכך גם בכל אחד מהמרחבים ברחבי הארץ. אם העובדים ירגישו ככה, הקשר שלנו איתם יתחזק והמעמד של ההסתדרות בקרב עובדי המדינה יתחזק. אני רוצה לעטוף אותם לא רק בהסכמים קיבוציים חזקים, אלא גם במעטפת של שירותים: תוכניות לימודים, ׳עובדים בריא׳, סמינרים מעשירים ומגוונים, מועדון צרכנות חברתי ׳ביחד בשבילך׳, רשת מועדוני תרבות 'פרינדס' ועוד. צוות האיגוד החל להגיע למקומות העבודה ולקיים ימי חשיפה להצגת כל השירותים שמציעה הסתדרות עובדי המדינה לעובדים החברים בה.

״אני רוצה שבסוף אזרחי מדינת ישראל יגידו: ׳אנחנו מקבלים שירות איכותי מעובדי המדינה׳. אני רוצה שכאדם ייכנס למשרד ממשלתי התדמית של עובדי המדינה תהיה טובה, שירותית ומתקדמת. אני רוצה שזה יקרה בכל השירותים, במשרד הפנים, ברשות המיסים, במנהל מקרקעי ישראל, בביטוח הלאומי, במשרד התחבורה ובכל יתר המשרדים. שיפור תדמית עובדי המדינה הוא דבר מאוד חשוב עבורנו".

״אנחנו רוצים לקדם את מקומות העבודה ואת השירות, אנחנו בעד הכנסת טכנולוגיות, אבל אלו תהליכים שצריכים להיעשות לצד שמירה על זכויות העובדים. התנאי שלנו הוא שהדבר לא יביא למיקור חוץ, לא יפגע בעובדים הקיימים ולא יוביל לפיטורים״.

כמו שציינת, גם לשיפור בתנאי העסקה תהיה השפעה חיובית. איזו בשורה מביא איתו הסכם המסגרת לעובדי המגזר הציבורי שנחתם לאחרונה?
"כמובן, בראש ובראשונה מדובר בעליית שכר כוללת של 17% במושגי עלות, מתוכם 11% עליית שכר בפועל, שכוללים תוספת שקלית של 500 שקלים שמצמצת את הפערים בין העובדים, ותוספת אחוזית של 6% בארבע פעימות. רכיב נוסף הוא קיצור שבוע העבודה מ־42 ל־40 שעות בשתי פעימות. זה הישג חשוב כיוון שאנחנו מסתכלים גם על חיי המשפחה והפנאי של העובדים, שהם יקרים לנו וזה גם מעלה את ערך השעה של העובדים. בין היתר, דאגנו לכפל קיצורים עבור הורים עובדים בשירות המדינה, כך שיוכלו לעבוד גם פחות מ־40 שעות בשבוע. בנוסף, ההסכם כולל קופסה לפתרון בעיות בהיקף של כ־2% מהעלות הכוללת של ההסכם, שזה דבר משמעותי. ישנם מקומות שבהם קיימים קשיים ואתגרים שבהם נוכל לטפל גם במהלך תקופת ההסכם. הישג נוסף וחשוב הוא ההסכמה על מתן שישה ימי השתלמות בשכר לעובדי המדינה, דבר שלא היה קיים בעבר".

הישגים מרשימים ללא ספק, אני מניח שלא היה קל להשיג אותם בתקופה כה מורכבת?
"היה משא ומתן קשוח. במשרד הממונה על השכר יש צוות מעולה והם יריבים לא פשוטים וחכמים מאוד. אפי מלכין, הממונה החדש מגיע מתוך המערכת והוא איש מקצוע מעולה, אבל גם בצד שלנו יש אנשים מצוינים, כך שהתנהל משא ומתן בין כוחות שקולים משני הצדדים וכל צד ראה גם את טובת המשק וגם את טובת העובדים – גם אנחנו וגם הם ידענו להתפשר כדי שהמשק יתקדם.

מתוך מפגשי עובדים באילת ובירושלים (צילום: באדיבות הסתדרות עובדי המדינה)

"צריך לזכור שאת ההישגים המשמעותיים ואת הבשורה של ההסכם הזה לעובדים הצלחנו להביא בתקופה מסובכת ומורכבת מאוד מבחינה כלכלית למדינת ישראל. בתקופות אחרות לא רק שלא נתנו לעובדים, אלא לקחו מהם, כמו למשל 'היטל עידוד צמיחה'. ואנחנו הצלחנו להביא לעובדים תוספות והטבות, באחריות ומבלי שנקטנו יום אחד בשביתה".
איך משפרים גם את תדמית המגזר הציבורי? בבריטניה "משרתי ציבור" נחשב מעמד מכובד.

"את הגאווה אפשר להחזיר לעובדים דרך חיזוק הוועדים ושיפור תנאי השכר. אני מאמין גדול בחיזוק העובדים ובלמידה לאורך כל החיים התעסוקתיים שלהם. הייתי רוצה לראות עובדים שמתקדמים ולומדים תכנים שרלוונטיים למקום העבודה שלהם ובכך מעלים את הפריון. ישנם משרדי ממשלה, שלצערי הרב, כאשר אני נכנס אליהם הם לא נראים הולמים. לשכות רשות האוכלוסין שביקרתי בהן לאורך השנה נראות בחלקן כאילו שהן עומדות כך משנות ה־80. זה גם דבר שמאוד חשוב לתקן. חשוב שעובד יישב במקום שמכבד אותו כעובד ואת מי שבא לקבל ממנו שירות. לעובד חשוב שיראו אותו מכל הבחינות״.
באוצר דורשים לעשות רפורמות במגזר הציבורי כמו למשל גמישות ניהולית, בונוסים ורפורמות נוספות. אתה תומך בזה?

״חשוב מאוד שעובדים בשירות הציבורי יועסקו בתפקיד תקופה ארוכה, לידע ולניסיון שהם צוברים יש משקל רב. התפוקות של עובדים מנוסים גבוהות הרבה יותר מאלה של עובדים שמתחלפים באופן תדיר או מעובדים שמרגישים מאוימים או תחת התעמרות כל הזמן. ההסתדרות יכולה לשמש כלי משמעותי מאוד בקידום מקומות העבודה״

"אני מאמין שוותק זו לא מילת גנאי וצריך לתגמל עובדים בעלי ניסיון. אנחנו רוצים לעודד מצוינות במקומות העבודה, אבל צריך גם לכבד את העובדים שהקימו את מקומות העבודה ואת מדינת ישראל. אנחנו רוצים לקדם את מקומות העבודה ואת השירות, אנחנו בעד הכנסת טכנולוגיות, אבל אלו תהליכים שצריכים להיעשות לצד שמירה על זכויות העובדים. התנאי שלנו הוא שהדבר לא יביא למיקור חוץ, לא יפגע בעובדים הקיימים ולא יוביל לפיטורים. בהסכם המסגרת הגענו להסכמה עם המדינה על חובת היוועצות מראש עם ההסתדרות ונציגות העובדים כבר בשלבים המוקדמים של אפיון הטכנולוגיה. המטרה שלנו היא לא להכשיל את הכנסת הטכנולוגיה, אלא להיפך – להסיר חסמים ולהתאים אותה לצרכים האמיתיים של המשרד. אנחנו לא רוצים לעצור את הקדמה הטכנולוגית, אלא בעד טכנולוגיה שמשפרת את השירות לאזרח ושומרת על העובדים.

״אני נגד הפרטות באופן כללי. אני חושב ששירות ציבורי צריך להינתן על ידי עובדי מדינה. ישנם תחומים ושירותים שהמדינה חייבת לספק בעצמה לאזרחיה. באותה המידה שאף אחד לא חושב להפריט את המשטרה והצבא, כך שירות המדינה צריך להיות שירות ציבורי שמורכב מעובדי מדינה״.

מבקרי העבודה המאורגנת טוענים שהיא פוגעת בכלכלה ובצמיחה, מה אתה עונה לטענות הללו?
״זו תפיסה שגויה. במקום שבו העובדים מרגישים מרוצים ומוגנים התפוקות עולות. לעומת זאת, במקום שעובד מרגיש רדוף ושקוף התפוקות נמוכות יותר והנאמנות למקום העבודה פוחתת. גם לוותק של העובדים יש משמעות. חשוב מאוד שעובדים בשירות הציבורי יועסקו בתפקיד תקופה ארוכה כי לידע ולניסיון שהם צוברים יש משקל רב. התפוקות של עובדים מנוסים גבוהות הרבה יותר מאלה של עובדים שמתחלפים באופן תדיר או מעובדים שמרגישים מאוימים או תחת התעמרות כל הזמן. ההסתדרות יכולה לשמש כלי משמעותי מאוד בקידום מקומות העובדה. גם למעסיקים חשוב שתהיה כתובת אחת שהם יכולים לפנות אליהם, מאשר כמה גופים קיצוניים כאלה ואחרים. אני חושב שהאחריות שההסתדרות בראשות ארנון בר דוד גילתה במשבר הקורונה היתה חשובה מאוד והוכיחה את עצמה".

מקומות עבודה מאוגדים נעים עם הקידמה

תפיסת עולמו המגובשת של אלקלעי קנתה כבר אחיזה בשטח. את הדוגמא הבולטת ביותר לכך אפשר לראות בפרויקט 'מרתון דרכון', שקיצר באופן משמעותי את התורים בכניסה וביציאה מהארץ. "כשנכנסתי לתפקיד התחולל כאן משבר הדרכונים עם בעיית זמינות ומחסור בתורים לחידוש והוצאת דרכון. הבנתי מיד שהבעיה היא תשתיתית מפני שהיו רק 300 עמדות, מתוכן שליש היו מקולקלות, וצוואר הבקבוק של הביקושים שנוצר בתקופת הקורונה התפוצץ ויצר עומסים מאוד גדולים. למרות זאת אמרתי – זאת הבעיה שלנו, כי את הטענות יפנו בסוף לעובדים. נרתמנו לפתרון הבעיה והובלנו אותו. נענינו לקריאת השר שביקש להסב את ארבע הלשכות הגדולות של הרשות לטיפול בנושא הדרכונים בלבד, ודאגנו גם לתגמול מתאים לעובדים שעבדו בתקופה הזו מאוד מאוד קשה. הלכנו לבקר גם בלשכות וראינו את אלפי האנשים שמגיעים לקבל שירות ומכבדים את העובדים. כחצי מיליון אנשים קיבלו דרכונים בתקופה הזאת, ציבור גדול שראה עד כמה עובדי המדינה הם עובדים טובים. הייתה פה רוח צוותית מאוד גדולה והירתמות משמעותית למשימה וזה שימח אותי מאוד, קיבלנו דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה מוצלח בין העובדים, ההסתדרות, ההנהלה והשר.

"צריך לזכור, סופו של מקום עבודה שלא מצליח הוא שגורם אחר יספק במקומו את השירות הזה – ולא משנה אם מדובר בשירות הפרטי או הציבורי. לכן, תפקידנו להראות שמקומות העבודה המאוגדים מצליחים, משגשגים ונעים קדימה בעולם העבודה המשתנה. אני מאמין בדרך של להוביל את התהליכים ולא להיות מובל אליהם. אם אנחנו מזהים מקצועות שעלולים להיעלם אני רוצה להיערך מראש, לחשוב קדימה איך מכשירים את העובדים לתפקידים חדשים״.

אלו דברים חדשים נוספים קידמת באיגוד במהלך השנה?
"חתמנו על הסכם ארוחות חדש עבור כלל עובדי המדינה. בימים אלו אנחנו מקדמים חתימה על הסכם הסטודנטים – הסכם שישפר משמעותית את שכר הסטודנטים בשירות המדינה, שבהם אנו רואים את העתודה לשירות המדינה ואותם אנו רוצים לטפח. בנוסף להסכמים אלה ולהסכמים מקומיים ומפעליים רבים שעליהם חתמנו לאורך השנה, הוצאנו השנה לראשונה גם משלחת בת 80 חברי ועדים למסע החשוב והמרגש לפולין. הדור שלנו, הוותיק יותר, לא זכה לבקר בפולין במסגרת בתי הספר, לכן אני חושב שהמסע הזה משמעותי מאוד ומחדד את החשיבות של מדינת ישראל לעם היהודי. אנחנו מתכוונים להפוך את זה למסורת".

יש נושאים נוספים שתרצה לטפל בהם בשנים הקרובות?
"קיימת החלטת ממשלה שקובעת שיש להעביר את משרדי הממשלה ל'קריות ממשלה', שזה דבר חשוב ונכון, אבל גם מעורר אתגרים. אחת המטרות שלנו היא לחתום על הסכם מעברים שיסדיר את האופן שבו הדבר קורה, כי לצערי פעמים רבות כיום זה נעשה ללא התייעצות עם העובדים ולפעמים גם לא עם ההנהלות. דבר מערכתי נוסף שאנחנו רוצים לקדם השנה הוא הסכם עבור עובדי החוזים האישיים. תופעת החוזים האישיים בשירות המדינה גדלה בצורה מטורפת ואנחנו רוצים לאגד את העובדים הללו תחת ההסתדרות בהסדר כלשהו. אנחנו לא רוצים להתעלם מהבעיה הזו, אלא לטפל בה".

״נושא נוסף שנרצה לטפל בו הוא הפנסיות. בעבר הייתה פנסיה תקציבית לעובדי המדינה. בשנת 2003 הפנסיה התקציבית הוחלפה בפנסיה צוברת, שבה נמצאים כיום כ־60%-70% מהעובדים. המשכורת שלהם נשארה נמוכה וההפרשה שלהם היא לפי השכר הנמוך. זה דבר שצריך לטפל בו והייתי רוצה לראות שמגדילים את ההפרשות לפנסיה. עובדים היום מפרנסים משפחות, לפעמים בקושי, אבל כשהם יהיו גמלאים, הם בוודאות יהיו עניים, כי ההפרשות שלהם מאוד נמוכות לאורך חייהם המקצועיים. כיום עובדים מקבלים אחזקת רכב, שאין עליה הפרשות סוציאליות מלאות, ואנחנו מעודדים אנשים לקנות רכבים שהם לא בהכרח צרכים. לכן, הייתי רוצה שזו תהיה תוספת שנכנסת לשכר עם הפרשות מלאות״.

איך אתה רואה את החיבור בין הסתדרות עובדי המדינה לגמלאים שלה?
"אחד ההישגים המשמעותיים ביותר שלנו בהסכם המסגרת הוא הכנסת גמלאי המדינה שבפנסיה צוברת לפעילות הקרן לגמלאי המדינה, שהייתה עד היום סגורה ואפשרית רק לגמלאי הפנסיה התקציבית. כיום כ־80% מעובדי המדינה הפעילים נמצאים בפנסיה צוברת ובעתיד זה יהיה כלל העובדים הפעילים. זה דבר מדהים וחשוב, משום שזה מאפשר לנו להרחיב את מעגל הגמלאים שמשתתפים בפעילויות הרווחה שהקרן החשובה הזו יוזמת.

"כשאני רואה גמלאים, אני רואה את סבא שלי ואת ההורים שלי ז"ל. אני רואה את דור תש״ח שבנה את המדינה ואני חושב שהתפקיד שלנו היום הוא להוקיר אותם ולעזור להם כמה שיותר. לצערי מדינת ישראל לא רואה את הדברים ככה. וזה ניכר בהרבה מישורים; בהצמדת הקצבאות של הגמלאים למדד ולא לשכר הממוצע, דבר שמוביל לשחיקה של עשרות אחוזים בקצבה. כואב לי מאוד לראות גמלאים שמתלבטים בין רכישת תרופה, אוכל או תשלום חשמל.

"הגמלאים נמצאים אצלי בסדר עדיפויות גבוה מאוד. זה הדור שהקים את המדינה ואנחנו צריכים לכבד ולהוקיר אותם. כפי שאמר יגאל אלון 'עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל'. אנחנו פועלים ללא לאות לחבר את גמלאי שירות המדינה בחזרה אל מקומות העבודה. כואב לי שאחת מסיבות המוות היא בדידות, זה לא צריך להיות ככה. מבחינתי זו חלק מהמשמעות של ארגון עובדים ושל סולידריות חברתית. לכן השקנו את מיזם 'ממשיכים יחד', שבמסגרתו בכל מקום עבודה העובדים ילוו את הגמלאים שעבדו במשרד; בציון חגים, בשיחות שוטפות ובסיוע לכל צרכיהם בדגש על גמלאים המרותקים לביתם. התחלנו לאחרונה פיילוט בנושא עם ועד עובדי הביטוח הלאומי, לאחר מכן נרחיב את הפיילוט עם ועד עובדי משרד התקשורת, ובהמשך המיזם יהפוך לחלק בלתי נפרד מתוכנית העבודה של האיגוד. הגעתי לרעיון הזה כשביקרתי אצל דודים שלי להדלקת נרות בחנוכה. נכנסו להדליק איתם נרות גם שני חיילים וזה ריגש אותי מאוד. פרויקטים נוספים שאנחנו נושאים אליהם עיניים הם 'פרח לניצול' שהצבא מפעיל ביחס לניצולי השואה".
נראה שההסתדרות בתקופת ארנון בר דוד עברה שינוי משמעותי שהציב אותה כגורם משמעותי בקבלת ההחלטות במדינה באחת התקופות המטלטלות שלה.

״תפקידנו להראות שמקומות העבודה המאוגדים מצליחים, משגשגים ונעים קדימה בעולם העבודה המשתנה. אני מאמין בדרך של להוביל את התהליכים ולא להיות מובל אליהם. אם אנחנו מזהים מקצועות שעלולים להיעלם אני רוצה להיערך מראש, לחשוב קדימה איך מכשירים את העובדים לתפקידים חדשים״.

"אני חושב שארנון בר דוד הציל את ההסתדרות בכך שהוא לקח אותה לכיוון אחר מזה שהיא הייתה בו קודם. בין היתר, בשינוי התדמית שלה בעיני האזרחים והחברים בארגון. ההסתדרות היום שונה מכפי שהייתה לפני ארבע שנים. אנשים רואים אותה כגוף אחראי וממלכתי. בתוך חמש מערכות בחירות ההסתדרות ידעה להיות הגוף היציב והממלכתי היחיד שרואה כל הזמן את טובת המדינה לנגד עיניו ולא מתנהל מקמפיין לקמפיין. זה גוף רציני שדואג לחברים ולמדינה.

״בתקופתו של ארנון בר דוד ההסתדרות נפתחה לציבור הרחב. האירוע של פתיחת גן ההסתדרות בתל אביב לציבור הוא אומנם סמלי, אבל חשוב ומבטא את השינוי. לקחת חמישה דונם של שטח פרטי, להשקיע בהם מיליונים ולהפוך אותם לגן פורח לטובת כל תושבי תל אביב, יש בזה אמירה שההסתדרות פתוחה לחברה הישראלית ולמשק. הייתי ליד ארנון לאורך התקופה הזאת וראיתי סקטורים שלמים; מנהלים, מעסיקים, מנכ״לים ועובדים, שלא היו פה מעולם וכעת מגיעים לפה ורואים במקום הזה בית של שותפות".
שביעות הרצון הרבה של אלקלעי מהעומד בראש ההסתדרות נוגעת גם להתנהלותו האחראית ולשיקול הדעת שבו נהג בשימוש בנשק השביתה. ״אני רוצה לציין גם את הרוח של האחריות בנוגע לשביתות", אומר אלקלעי. "היו פה קולות שגרסו שצריך לפעול באופן יותר אגרסיבי מול הממשלה ולהשבית. אבל ארנון ראה את טובת המדינה ואמר ׳עת מלחמה, אבל גם עת לשלום׳. מול הקולות הריאקציוניים הללו, הוא היה נאמן לדרכו וזכה לאמון החברים ולגיבוי, כפי שהשתקף גם בבחירות האחרונות כשניצח ביחס של 20:80. בסופו של דבר, ארנון בר דוד יודע להפגין גם עוצמה כלפי הממשלה והמעסיקים והם יודעים זאת היטב".

גם איכות השירותים שההסתדרות מעניקה כיום לעובדים עברה מהפך
"נכון, ארנון הגדיל את סל השירותים לחבר ברמה שלא הייתה בעבר. מועדון ׳ביחד בשבילך׳, ׳עובדים בריא׳, ׳לומדים ומתקדמים׳, קרן הסיוע לאלפי אזרחים ותיקים, רשת מועדוני ׳פריינדס׳ שהחזירו את התרבות ל־19 אולמות תרבות בפריפריה – כל אלה ועוד הם שירותים מדהימים ומושקעים שעומדים לרשות החברים. לצד אלה יש גם שירותים של גופי הסמך של הסתדרות עובדי המדינה שניתנים לעובדי המדינה ולגמלאיה. אלה גופים שנותנים לעובד מהשכלה, הכשרה מקצועית, פעילויות פנאי ואירועים ועד פנסיה וחסכון. זה מייצר בקרב עובדי ההסתדרות, שהם בסוף השגרירים של הארגון, אווירה מדהימה".

מנהיגות אחראית זו לא רק סיסמא

אני רואה שהמשרד שלך גדוש בפריטים של דוד בן גוריון. אני מניח שזו דמות בעלת משמעות מיוחדת עבורך?
"אני קורא כל ביוגרפיה שקיימת על האיש. מעבר לעובדה שאני חבר במועצת בית בן גוריון, אני חושב שזכינו כעם במנהיג הנכון בזמן הנכון. אני מסכים עם האמירה של ברל, לפיה 'בן גוריון הוא מנהיג בסדר גודל תנ״כי כמו משה ויהושע בן נון'. ההתעקשות, החוכמה והפרגמטיות שלו – בלעדיהן לא היתה לנו מדינה. עמדנו בפני חלון זמנים היסטורי מאוד קצר שאפשר את הקמת מדינת ישראל, ובזמן הזה גוריון קיבל שורת החלטות שקבעו את גורלה של מדינת ישראל עד היום. אני מתגעגע למנהיג כמוהו שרואה את טובת העם והמדינה לפני טובתו האישית; למנהיג שמסתכל ויודע להחליט מה נכון לעם ולא מה הסקרים של אתמול אמרו לו להגיד. אנחנו יכולים ללמוד מדרכו גם היום וחייבים לו הרבה מאוד, אני לא שוכח את זה״.

מה אנשים לא יודעים עליך?
"אני חבר קיבוץ, מתעורר כל בוקר בין 4:30 ל־5:00, רץ כ־12 ק״מ ושומע הרצאות כל בוקר, בעיקר היסטוריות. אני ציוני בכל רמ״ח איברי, וחושב שאין לנו ארץ אחרת. התפקיד שלנו, כל אחד במקום שבו הוא נמצא, הוא לעשות הכי טוב כדי לשמור על המתנה הנהדרת הזו שקיבלנו ולא מובנת מאליה. המיקום שלנו בשכונה שאנחנו חיים בה הוא שברירי. אם לא נדע להתעשת, להתלכד, להתאחד, לשמור על ערכינו, לפתח כיוונים חדשים, לא נהיה. אנחנו לא עם ככל הגויים. אנחנו וילה בג'ונגל. אם נמשיך להתפצל ולהתקוטט בתוכנו, לא נשרוד".

״מאז שאני ילד אני קורא היסטוריה. אבי, אריה אלקלעי ז"ל, היה מורה לתנ״ך, היסטוריה וספרות, והוא הקנה בי הרבה ערכים. הייתי בשומר הצעיר כילד. בתור היסטוריון חובב קראתי הרבה מאוד על העם היהודי, שנרדף משחר ההיסטוריה בכל מקום שבו הוא היה. אנחנו חיים בתקופה שבה מצבנו מעולם לא היה כל כך טוב וצריך לשמור על זה".
איך הגעת להסתדרות?

דוד בן גוריון, "מנהיג בסדר גודל תנ"כי" (צילום: באדיבות הסתדרות עובדי המדינה)

״אני עורך-דין במקצועי. עבדתי במשרד עורכי דין והרגשתי שאני לא תמיד נלחם עבור האנשים הנכונים. אני גם מורה דרך, אז יצא לי להעביר את הערכים שאני מאמין בהם, אבל זה היה לקבוצה מצומצמת. ההסתדרות נועדה לעשות טוב. היא תנועה חברתית. היכולת להשפיע מפה היא גדולה מאוד, וזו השפעה על כמות גדולה מאוד של אנשים; על עובדים, על גמלאים, על המשק בכללותו, ועל התוצר. למעשה, הגעתי למקום עם יכולת השפעה רבה, לתנועה חברתית".

אלו נושאים נוספים קרובים לליבך בעשייה הרבה?
״הנושא של אנשים בעלי צרכים מיוחדים קרוב לליבי ואנחנו מארגנים פעילות בנושא הזה. בהיבט הזה, אנחנו צריכים לוודא שהחקיקה בנושא ממומשת – החובה להעסיק 5% עובדים עם מוגבלויות מכלל העובדים. קליטת עובדים עם צרכים מיוחדים בעבודה, כך שלא יישארו תלויים בבית על קצבאות, זה דבר שמשנה את החברה.

״כשאנשים יוצאים לעבוד, זה מעניק להם עצמאות, ערך עצמי ומסוגלות. התפקיד שלנו כחברה הוא לעודד את זה. צריך לחבר את הלב של אנשים לנושא הזה, וזה מה שההסתדרות עושה יחד עם גיא שמחי, הממונה על הנושא בארגון. אני רוצה שיתייחסו לעובדים הללו כעובדים לכל דבר ועניין, שידרשו מהם. אנחנו מקיימים עכשיו כמה אירועים לעובדי מדינה עם ילדים שיש להם צרכים מיוחדים – ימי כיף שנותנים קצת נחת, עם ארוחה בסינמה סיטי, צפייה בסרט ומתנות. קיימנו כבר אירוע מאוד מוצלח בראשון לציון ובקרוב יהיו אירועים גם בירושלים ובחיפה״.

מה השאיפות שלך לעתיד? פוליטיקה?
"כששואלים אותי אם אני ימני או שמאלני, אני עונה שאני ציוני. אני רוצה להיות יו"ר הסתדרות עובדי המדינה הכי טוב שאפשר, לעמוד לצדו של ארנון בר דוד בכל האתגרים שנכונו לנו ולהוביל את הסתדרות עובדי המדינה למקום הכי טוב שהיא יכולה להיות בו".
מה תאחל לעובדים ולמדינה לשנה החדשה?
"שתהיה לנו שנת אחדות – קודם כל בתוכנו פנימה. שנה של שלום ורגיעה, פרנסה טובה לעובדים ושירות הכי טוב לעם ישראל ולאזרחי ישראל".