לא פחות מ־200 מנהיגי ועדים ואיגודים נפגשו בסוף חודש יולי בסינמה סיטי בירושלים לכנס מנהיגות לוועדי הסתדרות עובדי המדינה. את ההתרגשות הרבה אפשר היה לחוש כבר באולם ההתכנסות שברחבת רשת בתי הקולנוע, לא רק מעצם המפגש עם העמיתים הוותיקים ואנשי המקצוע, אלא בעיקר מתוך תחושת האחריות המשותפת לנוכח הימים המתוחים שבהם שרויה המדינה. ברוח זו פתח יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, את הכנס המרשים: "אני מאוד אוהב היסטוריה, ואני מבין שיכול להיות שקצת נחלשנו כעם מכל מיני בחינות", אמר אלקלעי. "אנחנו נוהים אחרי עגל הזהב, הקניות והנהנתנות, ובמובן מסוים נהיינו קצת עם ככל העמים, קצת שכחנו איפה אנחנו חיים, כי אנחנו חיים בוילה בג'ונגל".
"פעם הייתה פה מדינה ששרדה 80 שנה בלבד, והדבר העיקרי שפירק את המדינה הזו היה הפירוק הפנימי", הוסיף אלקלעי ופנה לדבר על ענייני השעה שמסעירים את המדינה כבר למעלה מחצי שנה. "חצי השנה האחרונה עלולה חלילה להוכיח את מה שנסראללה אומר כשהוא מנסה להלך אימים על מדינת ישראל. הוא אומר שהחברה הישראלית היא כמו קורי עכביש, רק נוגעים בה והדברים מתפרקים, וככה הם ינצחו אותנו. אנחנו לא יכולים לקבל את הקרע הזה בעם, לא סרבנות ולא שום דבר דומה. דירוג האשראי שלנו יורד והמחירים עולים, כך שאין פה מנצחים, יש פה רק מפסידים. המצב הזה משפיע על כולנו לרעה, לא משנה באיזה מהלך אנחנו תומכים".
עם סיום החלק הראשון של דבריו, פנה אלקלעי בפנייה לא שגרתית לקהל ואמר: "אני לא יודע מי מכם פעיל במפלגות או בארגונים פוליטיים, אבל יש לכם יכולת להשפיע כדי להשאיר את המדינה ואת החברה מאוחדות. אנחנו יכולים להשפיע לטובה כדי לחזק את החברה והמדינה ובטח שלא לכרות את הענף שעליו אנחנו יושבים".
את הכנס כיבד בנוכחותו גם שר הפנים והבריאות, משה ארבל, שרק לאחרונה היה שותף למבצע "מרתון דרכון" המהפכני, שהתקיים בהובלתו ובהובלת ההסתדרות, במסגרתו הונפק מספר חסר תקדים של מעל 455 אלף דרכונים תוך חודש: "בכובעי כשר הפנים סיימנו לאחרונה את 'מרתון דרכון', אמר השר ארבל. "הזכרתי את שמות העובדים המצטיינים מעל בימת הכנסת וזה נתן רוח גבית. הצורך במבצע נוצר בעקבות המחסור בדרכונים שחשו מאות אלפי אזרחים. היה לי חשוב לשחרר את הנושא לא רק נקודתית כמו שעשינו במבצע, אלא גם לעתיד. שיתוף הפעולה של המשרד עם העובדים ועם ההסתדרות היה פורה ומוצלח, וזה עבד כי כולם ראו לנגד עיניהם את טובת האזרחים ואת הצורך לפתור את המשבר".
החלק המרכזי של יום העיון עמד בסימן ההסכם הקיבוצי שנחתם יום קודם לכן בין ההסתדרות למשרד האוצר והביא עמו בשורה משמעותית למאות אלפי עובדי המדינה. "חשוב לומר שבמציאות הנוכחית זהו הסכם בלתי רגיל", אמר אלקלעי. "זו ממשלה ששר האוצר שלה לא אוהב ארגוני עובדים, אבל הצלחנו להביא שורה של תוספות. כשנכנסתי לתפקיד הבנתי שלא היו ימי גמול השתלמות בשכר, הבטחתי שנוסיף ומעתה אנחנו נקבל שישה ימי השתלמות בשכר. אתם תצאו לסמינרים בארץ והימים יוכרו לכם כימי עבודה, זה יתחיל מהשנה הקרובה. אנחנו בשיח עם האוצר לגבי הפריסה של זה, אבל התעקשנו שזו אפליה של הציבור שלנו לעומת האחרים, וזה לא ייתכן. אנחנו מעודדים טכנולוגיה והגדלה של הפריון, כי אנחנו רוצים שמקומות העבודה שלנו והשירות לאזרח ישגשגו".
״אנחנו לא יכולים לקבל את הקרע הזה בעם, לא סרבנות ולא שום דבר דומה. דירוג האשראי שלנו יורד והמחירים עולים, כך שאין פה מנצחים, יש פה רק מפסידים. המצב הזה משפיע על כולנו לרעה, לא משנה באיזה מהלך אנחנו תומכים"
מעל הבימה חשף אלקלעי בשורה משמעותית נוספת, שעומדת כבר מספר שנים לפתחם של משרדי התחבורה והאוצר: "בנושא הקבלה של מתן גמול עבור אחזקת רכב, יש הרבה מאוד עובדים שקונים רכב כדי לקבל את התוספת הזו. אנחנו מקדמים הכנסה של הסכום הזה לתוך השכר, גם כדי שלא תצטרכו לקנות רכב כדי לקבל תוספת, וגם כדי לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית למי שיכול ומוכן".
גם בעניין ההכשרות המקצועיות לראשי הוועדים היה אלקלעי איש בשורה: "להיות חבר ועד עובדים זה לא רק לקנות מתנה לעובדים", הוסיף אלקלעי. "זה לדעת לעשות מו"מ מול ההנהלה, להבין בדיני עבודה, לדעת לתת מענה לכל העובדים, אלו מיומנויות שדורשות הכשרה רצינית. אנחנו בונים קורסים ייעודיים יחד עם ההנהלות, הממונה על השכר והנציבות, זה יהיה במרחבים הגדולים וכל חבר ועד חדש יגיע לקורס. בכל קורס נכניס תכנים רלוונטיים וגם נרחיב את מגוון הקורסים. בין היתר, נכניס קורס דירקטורים כי מבחינתי כל אחד פה הוא דירקטור".
כל הפרטים: סמנכ"ל כלכלה ואסטרטגיה בהסתדרות על הסכם המסגרת
סקירה מפורטת ונרחבת על עיקרי ההסכם ניתנה על ידי אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי. בלומנברג הציג את תנאי ההסכם ופירט על התוספות והתנאים השונים שהושגו, ובהם תוספת שכר שקלית של 400 שקלים, מענק בגובה 6,000 שקלים שהחל להיכנס בחודש מרץ, העלאה קרובה של שכר המינימום בכאלף שקלים וקיצור שבוע העבודה בהדרגה ל־40 שעות, כאשר הורים לילדים עד גיל 12 יקבלו הפחתה נוספת ויעבדו 37.5 שעות – שורה של הישגים משמעותיים שאף זכו לתשואות הקהל.
את הישגי ההסכם הציג בלומנברג על רקע טבלאות ונתונים מעודכנים שהבהירו את הסעיפים השונים ותוך מענה אדיב לנציגי הוועדים הסקרנים, שרבים מהם נשארו עם בלומנברג גם בזמן היציאה להפסקת הצהריים לבירור סוגיות נוספות. בין היתר, התייחס בלומנברג למענק החד פעמי ע"ס 6,000 ש"ח שהתקבל ב־1 במרץ 2023. "מבחינת הזכאות אם עבדתם ב-1.3.23 והועסקתם במגזר הציבורי באופן רציף לפחות תשעה חודשים בין התאריך 1.10.21 ל־31.12.23 (כלומר אפשר להשלים את תשעת החודשים עד תום שנת 2023) והועסקתם באחד הדירוגים המזכים – אתם זוכים למענק", הסביר בלומנברג .
לעובדים בחוזים אישיים (וגם ל"איתן" ולשליחים) יש הצמדה למדד המחירים, "ולפחות עד שכולם יעברו להסכמים הקיבוציים, גם בחוזים האישיים ייהנו מהתוספת באופן הזה", הוסיף בלומנברג והתייחס גם לסטודנטים בשירות המדינה: "יצרנו תוספת מתעדכנת בחצי שקל בשעה מ־31.6 ש"ח השנה עד 34.2 ש"ח לשעה, בתוספת 5 שקלים לשעה למי שנמצא בלימודי תואר שני, זאת לצד תוספות נוספות".
בנוגע לקיצור שבוע העבודה, הסביר בלומנברג כי עד לתאריך 1.9.24 המשרה המלאה תקוצר בהדרגה ובשתי פעימות ל־40 שעות בשבוע, מה שייתן לעובדים שיעבדו מעל 40 שעות תוספת באמצעות שעות נוספות או רווחה, בכך שיגיעו הביתה מוקדם יותר. "אם כיום בימים א'-ד' עובדים 8.5 שעות וביום ה' עובדים 8 שעות – השעות ירדו בהדרגה עד ל־8 שעות בכל יום. יש לא מעט חריגים שמתאימים עבורם את הקיצור והמענקים הרלוונטיים, כמו הורים לילדים עד גיל 12 ועוד".
ההסברים המפורטים על ההסכמים, שעמדו במרכז הנאומים, ריתקו את הנוכחים באולם וציידו אותם במידע רב וחשוב שעליהם להעביר הלאה לעובדים שבאחריותם במקומות העבודה.
"הייתה חשובה לי מאוד ההבנה של מתווה ההסכם, לקבל הסברים נרחבים מעבר למה שכתוב בהסכם כדי לתת כלים טובים יותר לעובדים ותשובות מוסמכות ומקצועיות יותר", אומרת אורלי עקריש, מזכירת איגוד מקצועי בהסתדרות עובדי המדינה בירושלים. "ההסכם נהדר וצריך להנגיש אותו לעובדים. צריך שלכל מקום עבודה יגיע נציג מטעם ההסתדרות ויענה על שאלות".
"הבלתי ניתנים להחלפה": חשיבה יצירתית ויצירת סביבת עבודה חדשה בעידן ה-AI
אתנחתא קלה עשה ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, שהעביר לנוכחים בכנס הרצאה מרתקת, שהציעה כלים מעשיים המאפשרים יצירה של סביבת עבודה נוחה שלא תהיה מאוימת על ידי השינויים הטכנולוגיים המסחררים המתחוללים בתקופה הזו. "אתם זוכרים את ההבדל בין העולם שלפני עידן האינטרנט והסמארטפונים לבין זה שבא אחריו?" שאל אופיר אלקלעי את הקהל לפני תחילת ההרצאה והשיב. "זה סדר הגודל של המהפכה שמתחוללת כרגע עם נושא הבינה המלאכותית".
בשעה וחצי שלאחר מכן, סקר דורון את מגוון האתגרים העומדים לפתחם של העובדים, כמנהיגים וכאנשי משפחה, תוך מתן דוגמאות מעוררות מחשבה מתוך ספרו החדש 'יש ממי ללמוד: שמונה שיעורים משַנֵי חיים' (הוצאת כתר). הספר מעניק כלים באמצעות תרגול החשיבה היצירתית המעשית, החיונית כל כך בעידן העומד לפתחנו, המעודד אוטומציה, שינויים טכנולוגיים מואצים ולעתים רבות גם מיקור חוץ. "איך יודעים שמקצוע עומד להיעלם מהעולם?", שאל ד"ר אייל דורון בפתח דבריו והשיב מיד. "כשיש מכונה שמסוגלת להחליף אותו וכבר מתחילה לעשות את זה. מהו המקצוע שלא ייעלם? מקצוע שעוד לא הומצא".
בהרצאה מלאת חן והומור, קיים דורון דיאלוג כן ופורה עם הקהל, תוך תרגול מצבים שבהם ניתן לזהות "חשיבה בתוך הקופסה", למרות היכולת "לחשוב מחוץ לקופסה" בכל סיטואציה בחיים האישיים והמקצועיים. דורון, נכדו של מזכ"ל ההסתדרות בעבר, אהרן בקר, הבין את אתגרי העבודה בעת המודרנית בכלל ואת אתגרי העבודה המאורגנת בשירות המדינה בפרט, וסיפק שלל דוגמאות רלוונטיות וחיבורים ענייניים לאתגרי השעה ברמת הסתדרות עובדי המדינה וברמה הלאומית.
על השכר ועל המעבר: בכירי האוצר עונים לשאלות הסתדרות עובדי המדינה
החלק העיוני של הכנס הסתיים בפאנל מרתק, שבו אירח אלקלעי את אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר, ואת רו"ח דקל כהן, מנהל חטיבת נכסים ולוגיסטיקה באגף החשב הכללי באוצר, שענו בהמשך גם על שאלות מאתגרות שעלו מהקהל. את שאלתו הראשונה הקדיש אלקלעי לסוגיה שמטרידה עובדים רבים שדווקא לא היו נוכחים באולם, בנושא ההעסקה הישירה של עובדים וקליטתם לתוך משרדי הממשלה.
"יש רצון להעסקה ישירה", השיב מלכין. "כל עוד למעסיק יש מוטיבציה הוא ימצא את הפרצות להביא להעסקה ישירה. היום כמעט כל אחד פה מסתכל על עצמו כנציג המקום שבו הוא מייצג את העובדים ולא כמכלול של הסתדרות עובדי המדינה. אם הייתם מגיעים כארגון שלם וכמעט כמקשה אחת זה היה שונה מאשר אם אנחנו מגיעים מול כל חלק בנפרד – כמקשה אחת אתם יכולים להשיג יותר. אם נעשה מהלכים יותר רוחביים נצליח להתקדם יותר".
"להיות חבר ועד עובדים זה לא רק לקנות מתנה לעובדים", הוסיף אלקלעי. "זה לדעת לעשות מו"מ מול ההנהלה, להבין בדיני עבודה, לדעת לתת מענה לכל העובדים, אלו מיומנויות שדורשות הכשרה רצינית. אנחנו בונים קורסים ייעודיים יחד עם ההנהלות, הממונה על השכר והנציבות״
אופיר אלקלעי העלה שאלה מאתגרת נוספת: "טבלאות השכר של עובדי המדינה הן דבר עתיק ולא רלוונטי. עובדים מתקדמים בדרגות ולא רואים שינוי. למה לא לשנות את הטבלאות ולתקן אותן כמכלול כדי שלא נצטרך לעשות כל מיני טלאים ותפרים שמוסיפים לשכר באופן מאולץ?"
אפי מלכין השיב: "הסכמי המסגרת אחראים רק על חלק מהשכר, זה נכון שהרכיבים האוטומטיים צריכים להוות חלק קטן יותר. בגלל כל מיני מחויבויות אקטואריות לא יכולנו להכניס את הרכיבים הנוספים לשכר. אנחנו רוצים שהתוספות יהיו חלק מהשכר הקובע לפנסיה, אבל לא חלק מפנסיה תקציבית".
בהמשך לדבריו של אלקלעי בתחילת הכנס בנושא המעברים של משרדי ממשלה, לפיו משרדים רבים יעברו לירושלים ומשרדים נוספים יוקמו בקריות ממשלה בעיריות, כשאמר: "אנחנו נייצר מצב שבו המעברים יהיו טובים יותר. נוצר מצב שבו מנהלים מעבירים את המשרד ובכלל לא משתפים את העובדים שעליהם המעבר ישפיע. אנחנו ניצור צוותים משותפים של ההנהלות, הבינוי הממשלתי והעובדים, כך שהמעברים יקרו במשותף", העלה אלקלעי את הנושא שוב בפני רו"ח דקל כהן במעמד הפאנל המכובד. "דקל, כשאנחנו מגיעים לבנייני ממשלה הם אכן מאוד יפים ומרשימים, אבל ניכר שלא דיברו עם העובדים בנושא. כשאתם מוציאים הרבה מאוד כסף, למה לא לדבר עם העובדים אחרי שיש לכם תכנית? למה לא להגיד יש כך וכך חניות, כך וכך מעליות. בקריה החדשה בטבריה יש פארסה שלמה עם המעליות. שמו את הקריה במרכז ביג, אבל יש שם שתי מעליות סגורות כי נחתם הסכם שהעובדים יעברו בקניון כדי שיקנו יותר".
דקל כהן השיב כי "אנחנו בחשב הכללי מובילים שני ערכים – אחד הוא יצירת קריות ממשלה, והשני הוא יחידות שהן חצי יחידות ממשלה, כדי שנוכל לקרב אותן למשרדי הממשלה. אנחנו עושים את זה בתפיסה רב שנתית, כדי ליצור קריות ממשלה בערים בהדרגתיות מסוימת. התפיסה הזו מייצרת יתרונות וגם אתגרים. למשל, חניות או תחברוה ציבורית כדי שגם לעובד וגם לאזרח יהיה כמה שיותר נוח להגיע לקריות ולהתנהל בתוכן. לפעמים זה גם בשיתוף העיריות, שמהן אנחנו דורשים את המיקומים הטובים ביותר. בנושא של עבודה היברידית שהולכת וגדלה במשרדי הממשלה, אני חושב שהתפיסה צריכה להיות היברידית, לייצר תפיסת ישיבה היברידית, כי המשרדים הם משאב מאוד יקר".
אופיר אלקלעי לא הסכים בעניין זה. "יש לנו פה מחלוקת בעניין, כי יש משמעות לכך שלעובד תהיה הפינה שלו ולא איזו עמדה חמה שיום אחד יושב בה עובד אחד ויום אחר יושב בה עובד אחר. בהייטק זה אולי עובד אבל בשירות המדינה נצטרך לראות איך אנחנו מסכימים על זה. הדבר הנוסף הוא חניות. בנוף הגליל למשל בניתם קריה יפה, אבל אין בה חניות בכלל. צריך לקחת בחשבון גם את זה וגם את נושא השאטלים והעבודה מהבית. איך אתם רואים את זה בהמשך?"
דקל כהן הסביר: "בנושא הזה אנחנו עובדים כמו ההסתדרות – אנחנו מייצגים את האינטרס של הגופים והעובדים. אנחנו לא מדברים מתוך אג'נדה של צמצום תקני חניות, אלא להיפך. אנחנו מודעים לכך שזה מקום שגם מקבל קהל ויש לכך משמעות. יש עולם שלם של מוסדות התכנון ובתוך העולם הזה אנחנו פועלים. לא תהיה חניה לכל עובד וגם לא לכל שני עובדים, זאת מתוך עידוד הנסיעה בתחבורה הציבורית. אנחנו פועלים לקידום שאטלים בין הפרברים של העיר המרכזית לתוך קריית הממשלה. כיום אין תפוסה מלאה של השאטלים והאוטובוסים, למרות שבהתחלה לא חייבנו את העובדים".
בנושא השאטלים הסכים אלקלעי עם כהן והסביר כי ההסתדרות לחצה על האוצר להרחיב את השאטלים ולאפשר יותר תחנות. "אנחנו צריכים לעודד את העובדים שלנו להגיע בשאטלים", אמר אלקלעי. "הם מקבלים החזר נסיעות וזה לא יורד להם מהשכר, לכן צריך לעודד את זה".
אלקלעי העלה בפני מלכין אף את התחושות הלא טובות שעולות בנושא החוזים האישיים: "אם זה רק לגבי העובד הייחודי שלא נכנס לשום דירוג דרגה, אז בסדר, אבל זה לא מה שקורה. זו מדיניות שלכם שהיא לא נכונה ולא הגונה כי יש עובדים שהיו צריכים להיכנס בדירוג דרגה, אבל הם נכנסים בחוזה אישי".
מלכין בתשובתו השתדל למזער את התופעה: "אתה רואה משרדים שלמים ויחידות שלמות שכמעט אין בהם חוזים אישיים. יש מקרים ייחודיים שבהם קיים הצורך הזה, אבל אין פה יד מכוונת. אנחנו לא רואים ערך מיוחד בהעסקה בחוזים אישיים, אין יתרונות בהעסקת עובד בחוזה אישי חוץ מהתואר. לכן אין צורך בכך, יש מקצועות ותפקידים מאוד מיוחדים שצריכים חוזים אישיים, אבל יחידות שלמות של מאות עובדים פועלות ללא חוזים אישיים. גם את יחידת הפיצו"ח שנאלצנו להקים בחוזים אישיים הכנסנו בסוף להסכם קיבוצי. זה לא מגיע מהמקום של החלשת העבודה המאורגנת, אלא מצורך ספציפי שבו היה צריך להיות חוזה אישי, אבל אני מסכים איתך שצריך לפתור את העניין הזה".
הפאנל המרתק, שנמשך עם מקבץ שאלות פרטניות שעלו מהקהל בשלל נושאים, ובהם החניות, דרגות השכר וטבלאות השכר, חתם את הכנס המוצלח, שזכה להערכה רבה מצד מנהיגי הוועדים והאיגודים.
יום העיון הסתיים בהקרנת סרט כצ'ופר לעובדים ושי שחולק בטרם התפזרו. עמנואל שרון, יו"ר ועד עובדי המדפיס הממשלתי בירושלים, מצא עניין רב בכנס: "אני למדתי בכנס הזה המון – גם עיון, גם הכשרה והייתה גם חוויה. הכרתי אנשים מהסביבה, זה נתן לי המון. הכל היה בטוב טעם. אופיר ניהל את היום הזה בצורה מדהימה, בכל רגע חיכית למה שיהיה בחלק הבא", אמר שרון והתמקד בנושא המנהיגות. "לא ראיתי דבר כזה, הייתי בהמון הרצאות אבל היום היה שונה. ראית מה זה אומר באמת מנהיגות וגם איך לבנות את זה בעצמך ובתוך ועד העובדים. זה היה פשוט מעורר השראה".
