עבור דניאל הרשקוביץ', המכהן כנציב שירות המדינה, יום העצמאות הוא היום החשוב בשנה. "מבחינתי זה היום הנשגב ביותר שישנו. אני בן לניצולי שואה, שניהם היו במחנות ורוב משפחותיהם נספו בשואה. זה שיש לנו מדינה, זה דבר שאין חשוב ונשגב ממנו".
"עבור ההורים שלי שהיו במחנות, החלום הכי רחוק היה שהגרמנים ייעלמו. אף אחד לא חלם על מדינה. לחשוב שיש לנו מדינה שהיא מעצמה בכל תחום, מדעית, רפואית ביטחונית, זה התגשמות של שיא החלומות בדורנו. זה בעיניי יום העצמאות – שלתוכו מתנקז התגשמות החלום של כל הדורות. אפילו יום הכיפורים לא כל כך עוצמתי. זה יום שבו אני ממש רואה לנגד עיניי חלום".

היכן נמצאת כיום נציבות עובדי המדינה?
"עברנו שנים מאתגרות, התמודדנו עם אתגרים שנוספו על האתגרים הרגילים. שוק העבודה משתנה מאוד, זה דבר שמשפיע גם על השירות הציבורי ועל השוק בכלל. אנשים מחפשים יותר מוביליות מאשר קביעות, הם מרגישים שתוך 5-3 שנים במקום עבודה מסוים הם מיצו את עצמם ורוצים לעבור למקום עבודה חדש".

מפגש עם ילדי הסתדרות עובדי המדינה באחד בספטמבר (צילום: באדיבות הסתדרות עובדי המדינה)

זו מגמה שיוצרת אתגרים חדשים בשוק העבודה
"כן, הנורמות משתנות, מערכת האיזונים שבין בית ועבודה נפגעת, האדם מביא איתו לעבודה את הדאגות מהבית וכשהוא הולך הביתה הוא מביא את הדאגות מהעבודה. יש הסתכלות הוליסטית. תוחלת החיים עולה וזה משפיע על שוק העבודה. ישנם אתגרים מיוחדים לשירות הציבורי שמתחרה עם השוק הפרטי. גם מנעד המקצועות משתנה. ישנם תחומים שמאוד פופולריים ותחומים שנעלמים. היום אי אפשר למשל למצוא חרטים. זה מקצוע חיוני ויש בו הרבה כסף. לעומת זאת, יש מקצועות שסובלים מעודף וזה מציב אתגר בפני שוק העבודה בכלל ושירות המדינה בפרט. בשנים האחרונות היו לנו לא מעט אתגרים מיוחדים – למשל הקורונה, במדינת ישראל היו גם מערכות בחירות תכופות וזה מוביל להתנהגות לא שגרתית".

עם אתגרים כל כך משמעותיים, במה מתמקדים?
"בשורה התחתונה, כשאני מסתכל על שירות המדינה, המיקוד הוא על העובדים עצמם. מה זה משאבי אנוש? אנשים מתמקדים במילה הראשונה, אבל צריך להתמקד במילה השנייה – אנחנו עוסקים בבני אדם. אני חושב שבתקופה המאוד מאתגרת הזאת, העובדים בשירות המדינה התגלו בגדלותם. נאלצנו להתמודד עם אתגרים רבים, אבל בגדול – לא רק ששירות המדינה צלח, אלא מעז יצא מתוק".

זו הצלחה גם ביחס לשוק הפרטי?
"נכנסתי לתפקידי לפני שפרצה הקורונה וחשבתי שיהיה נכון לאמץ כמה תובנות מהשוק הפרטי. בין היתר, חשבתי לאפשר לכלול עבודה מהבית או מרחוק. זאת לאו דווקא עבודה מהבית, אלא עבודה מרחוק, כלומר ממקום אחר. בזמנו, לפני הקורונה, כשהתחלתי לדבר על זה לא היו לנו פרטנרים שהאמינו בזה. אמרו שאנשים לא יעבדו. אני אמרתי שאני נותן קרדיט לעובדים. הם קודם כל באים לעבוד. התחלנו בפיילוט שנועד לגשר על הפערים של אימהות עובדות. בשירות המדינה השכר תלוי בדרגה. אין אבחנה בין מגדרים. הסטטיסטיקה מראה שנשים השתכרו פחות בעיקר בגלל כוננויות ושעות נוספות, בשעה שיש להן ילדים קטנים והגמישות שלהן נמוכה יותר. לכן החלטנו לערוך פיילוט שיאפשר לנשים לעבוד מהבית בשעות גמישות יותר. כשרצינו להתחיל את הפיילוט נתקלנו בהתנגדויות. לדבר על עבודה מהבית זה היה מוזר".

עד שהגיעה הקורונה ושינתה סדרי עולם בשוק העבודה
"נכון, הקורונה הגיעה ושלחה את כולם לעבוד מהבית. יחד עם זאת היא לימדה את כולם שיש על מה לדבר. המשרדים סיפקו את הטכנולוגיה וזה האיץ את המעסיקים לעודד עבודה מהבית. כאשר המנהלים מגיעים למסקנה שהתפוקות לא תפגענה, הם יכולים לאפשר את הגמישות הזאת. היד עוד נטויה. מחפשים דרכים לאפשר למנהלים להמשיך בדרך הזו. "כולנו עברנו טראומה בקורונה. היה ממש פחד נוראי, אנשים נפטרו, התרחקו מאנשים ברחוב. בעקבות המצב הייתה התארגנות של הרבה משרדים ממשלתיים, אספנו מידעים ממנהלות ומנהלים ונתנו משקל לטיפול בעובדים. אחד הנכסים של שירות המדינה הייתה היציבות. כאן זכינו לשיתוף פעולה הדוק עם ההסתדרות. שירות המדינה הוכיח עצמו כמעסיק. מהר מאוד למדנו את הנוסחה שהוכיחה את עצמה כמאוד יציבה. כיום יש לנו כלים מתקדמים להתמודדות עם משברים מהסוג הזה."

פעילות לגמלאי הסתדרות עובדי המדינה (צילום: באדיבות הסתדרות עובדי המדינה)

אלו תובנות אימצתם לטווח הרחוק?
"אנחנו לוקחים הלאה את נושא הגמישות התעסוקתית וגם את הגמישות בחשיבה של מתן פתרונות. פעם היית צריך לעמוד בתור לקבל שירות. הקורונה מאוד האיצה את הדיגיטציה. יותר ויותר שירותים ניתנים מרחוק. זה חיסכון גדול בכוח אדם ובזמן. יש לנו עוד אתגרים והשאלה איך מתמודדים".

המדינה מחויבת במהלכים שלא קיימים בשוק הפרטי, איך אתם מתמודדים עם זה?
"שירות המדינה נושא דגלים שחשובים גם לי ברמה האישית. יש לנו נחיתות מול המגזר הפרטי – גם בנושא הכספי וגם בעובדה שאנחנו פועלים תחת חוק המינויים, שבמקום מסוים הוא מנוגד לאופן שבו אנחנו פועלים. הרי אם אתה צריך לתקן את הרכב שלך אתה לא עושה מכרז ולא מיון. כנ"ל לא בשיפוץ של בית. אתה פשוט פונה לבעל מקצוע ששמעת שהוא טוב ושוכר את השירות שלו. לעומת זאת, המדינה מחויבת לזה. מדינה מחויבת לערכים, למוסר ולשוויון, ובין היתר לערכי השוויוניות המגדרית".

איך זה בא לידי ביטוי בשטח?
"חוק המינויים מגדיר וקובע שצריך לתת סיכוי שווה לאוכלוסיות מסוימות. אתה צריך לתת העדפה מתקנת לאוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בשירות המדינה. אנחנו מחויבים לכך. זה בא ליד ביטוי גם בשירותים שמותאמים לציבורים השונים וגם במכרזים שבהם צריך לתת את ההעדפה המתקנת ויש לנו גם מכרזים ייעודיים. מעבר לזה, אנו שמים דגש על החינוך של העובדים לערכים, זה מסר למגזר הפרטי. יש לנו 90 יחידות סומך. כל שנה אני בבליץ של פגישות עם כולם ומבהיר להם את הדגשים החשובים, למשל הנושא של גמישות תעסוקתית. אנחנו עוסקים באנוש ולכן מה שחשוב לנו הם האנשים עצמם".
באיזו מגמה אתם נמצאים בהיבט של שילוב אוכלוסיות מגוונות בשירות המדינה?

"אנחנו רואים מגמה של שיפור גדול. יש אוכלוסיות שמצריכות טיפול מערכתי מקיף ויש כאלו שמצריכות טיפול פרטני, למשל בשילוב אנשים עם מוגבלויות. לא מספיק שאתה עושה רמפה, זה פותר את הבעיה למי שקשה לה כדי ללכת, אבל לא עבור מי שנמצא על הרצף האוטיסטי. גם כאן מצאנו בהסתדרות פרטנר שמאוד זורם אתנו בדברים האלה. גם בנושא של שוויון מגדרי שירות המדינה הוא דוגמא ומופת לטיפול מוצלח. בדיוק השבוע פורסם דו"ח שוויון ולדעתי אנחנו שם בגדול. בשירות המדינה יש יותר נשים מגברים, אבל ככל שאתה עולה בדרגות יש פחות נשים".

ומה המגמה בהיבט החשוב הזה?
"אני טענתי, כמתמטיקאי, שאנחנו יכולים להיות רגועים בעניין הזה – שירות המדינה צומח מלמטה למעלה והמצב למעלה משקף את המצב כפי שהיה למטה לפני עשר שנים. השאלה האם המגנה נכונה. כיום בסגל הבכיר יש 46 אחוז נשים. זאת קפיצה גדולה מאוד. אני עשיתי את המתמטיקה כבר בדו"ח הקודם. על כל משרה בסגל הבכיר מתמודדים יותר נשים מאשר גברים, היחס היה 58 נשים מול 42 גברים ובזכייה במשרה האחוז יותר גדול ומגיע ל־61 אחוז. "אם יותר נשים זוכות זה אומר שתוך שנה שנתיים אנחנו נהיה במצב שלהשגת שוויון מגדרי נצטרך להביא יותר גברים. בנושא המנכ"לים אין לנו שליטה, זאת בחירה של השרים. זה מודל יוצא מן הכלל לשילוב ולגיוון תעסוקתי. יש מודעות ואני מאוד גאה בדברים האלו. חלק ניכר מזמני מוקדש לדברים החשובים האלה".

אתה מאמין שנוכל לראות מגמה דומה גם בשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה?
"בניגוד לחששות, ההשתלבות של חרדים במקומות העבודה יוצאת מן הכלל. להיפך, אנשים פתאום רואים שהשונה ממך הוא אדם כמוך ויש לו צרכים כמוך. כנ"ל לגבי עולים חדשים ובני מיעוטים. יש לנו פתרונות מערכתיים וגם פרטניים למקרים ספציפיים. לפעמים אדם אחד שתכניס יכול ליצור שינוי של מגמה במקום העבודה. כשאני מסתכל על ההתפתחות של המדינה לאורך 75 השנים האחרונות אני מאוד אופטימי. אני רואה חברה שהמחיצות בה נופלות. אומנם אנחנו לא הופכים להיות כולנו אותו דבר, כל אחד שומר על ייחודו, אבל אנחנו חברה שלומדת להכיל את הרב-גוניות שלה".

זה קול אופטימי בתקופה מאוד סוערת של פילוג
"כשאני מתמקד בגיוון אני לא עושה טובה למישהו, אלא טובה לחברה. כמו קונצרט – כל כלי מנגן תווים שונים ומה שהופך את היצירה למושכת היא ההרמוניה של כלים שונים שמנגנים תווים שונים. אני מביא את הבית שבו גדלתי, את התרבות שבה גדלתי. אין שני אנשים זהים. היופי הוא כשמחברים קופסאות שונות זה יוצר חשיבה מחוץ לקופסה. אני ממש אופטימי וגאה במדינה שלנו ובתרומה של שירות המדינה לחברה."

לשיתוף הפעולה עם ההסתדרות יש משקל רב בכך
"שיתוף הפעולה עם ההסתדרות הוא יוצא מן הכלל. עשינו הרבה דברים משותפים, למשל בקידום אנשים ותיקים שאין להם תארים אקדמיים, אבל מביאים איתם ניסיון רב. גם העבודה מהבית התקבלה יפה בהסתדרות. קידמנו גם שעות נוספות מהבית לעובדים שאינם במשרת הורה. אנחנו באים לקראת העובדים."

מה לגבי גיל הפרישה?
"בנושא של גיל הפרישה אנחנו לא דנים. זה נמצא בעיקר במגרש הפוליטי, אבל בפועל יש מחסור באנשים והרחבנו את היכולת שלנו לאפשר הערכת העסקה על גיל 71 בעיקר במקומות שיש בהם צורך. אנחנו חושבים על העובדים, על ההליך הבירוקרטיה – אנחנו מעוניינים להקל ועשינו שינויים דרמטיים על מנת לצמצם את ההליכים. בנוסף, אנחנו עוסקים בנושא של האצלת סמכויות למשרדים והענקת קרדיט ראוי לעובדים ולמנהלים. בהסכם האחרון ישנה התייחסות להידוק הקשר עם גמלאי שירות המדינה וטיפול בפנסיה הצוברת. אנחנו באים לקראת העובדים –אנחנו עובדים מול ההסתדרות ופתוחים לרעיונות. הגישה שלי היא שמה שטוב לעובד טוב למדינה, כל שאנחנו רואים בהסתדרות שותפה מלאה לכל דבר".

מה תרצה לאחל לעובדים?
"כנציב שירות המדינה, שנחשף לפעילות הענפה והחשובה שהמדינה עושה ורואה את המכלול האנשים הנפלאים שעושים את הדברים הנפלאים האלה, אין מאושר כמוני. אני מאחל לכולנו שהמדינה תמשיך כך. הרבה פעמים אנחנו נוטים להיתפס לרעשי רקע. ידענו אתגרים ואין לי ספק שאנחנו נוכל להם".