יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הורה היום (חמישי) לתלות את מגילת העצמאות על בית ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב שבתל אביב, ועל 29 מבני מרחבי ההסתדרות בכל חלקי הארץ מצפון ועד דרום, זאת לאור השסע החברתי והפילוג הגובר בעם.
"רוחה של מגילת העצמאות נוגעת בערכים הכי חשובים לנו כחברה – אחדות, אחווה ושוויון" אמר בר-דוד. "לא אתן לפגוע במגילה ובסמלים שעליהם מושתתת המדינה שלנו. אמשיך לקדם שיח ופיוס בין כל חלקי העם כי אין לנו ארץ אחרת. בערבו של יום כיפור והשנה החדשה, אני קורא לכולם לנהוג בכבוד אחד לשני ולחתור להרגעת הרוחות".
מגילת העצמאות הוקראה על ידי ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון במעמד הכרזת המדינה ב-ה' באייר תש"ח. בין היתר הבטיחה המגילה את אופיה היהודי של ישראל ואת זכות העליה היהודית וקיבוץ הגלויות. מנגד, התחייבה המגילה גם על 'פיתוח הארץ לטובת כל תושביה', על קיום שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין, על שמירה על חופש הדת, המצפון, הלשון, החינוך והתרבות, על שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות – הזמינה את תושבי הארץ הערבים 'ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים' והושיטה יד לשלום למדינות ערב השכנות. המגילה קראה לאסיפה המכוננת לחוקק חוקה עוד בעותה שנה, הבטחה שלא נתגשמה עד היום, וקבעה כי שלטון המדינה יהיה נבחר.
טיוטת המגילה הוכנה על ידי בן-גוריון, הרב פישמן, ציזלינג ומשה שרת, והיא נערכה על ידי בן גוריון ונחתמה על ידי 37 חברי מועצת העם מכלל המפלגות: מפ"אי, המזרחי, הציונים הכלליים, מפ"ם, הרוויזיוניסטים, אגודת ישראל החרדית, נציגי הספרדים והתימנים, ונציג הקומוניסטים.
25 מהחותמים חתמו עליה במעמד הקראתה, ואילו 12 נוספים שהיו נצורים בירושלים, הוסיפו חתימותיהם מאוחר יותר. לאור העובדה שנוסח המגילה אושר רק ברגע האחרון, העיצוב הקליגרפי של המגילה שנעשה על ידי אוטה וליש הושלם רק לאחר ההכרזה, ובן גוריון קרא את תוכנה מדפים שהודפסו במכונת כתיבה.
