דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ט"ז בסיון תשפ"ד 22.06.24
28.3°תל אביב
  • 24.4°ירושלים
  • 28.3°תל אביב
  • 24.9°חיפה
  • 27.4°אשדוד
  • 26.3°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 29.6°טבריה
  • 21.9°צפת
  • 28.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה באירופה

"גיוס החובה הכניס את המלחמה באוקראינה לתוך הבית של עשרות מיליוני רוסים"

יאן מטבייב, אנליסט צבאי וחוקר מדיניות בטחונית ברוסיה, מנתח את השפעות המהלך שהחל לפני שנה: "הגיוס הציל את הצבא הרוסי מהתמוטטות" | על ההשפעות החברתיות: "התחיל להתפתח שיח על חוסר הצדק של הממסד כלפי המגויסים. אני לא חושב שזה יהפוך אנשים למתנגדי משטר, אבל העייפות וחוסר שביעות הרצון ממה שקורה מצטברים"

חיילים רוסים (צילום: Russia Ministry of Defense via EYEPRESS)
חיילים רוסים (צילום: Russia Ministry of Defense via EYEPRESS)
דוד טברסקי

"הגיוס הגדול הוא נקודת המפנה המשמעותית ביותר של המלחמה באוקראינה בתוך החברה הרוסית" – כך אומר ל'דבר' יאן מטבייב, אנליסט צבאי בקרן למלחמה בשחיתות של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני. "הגיוס הכניס עשרות מיליוני רוסים לתוך המלחמה הזו, שעד אותו רגע חיו באדישות את חייהם השקטים לצד המלחמה".

גיוס החובה לצבא הרוסי הוכרז לפני שנה בדיוק, שבעה חודשים לאחר שהחלה הלחימה באוקראינה. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, רוסיה הכריזה על גיוס המוני לצבא שלה כדי לתגבר את החזית באוקראינה. הגיוס הוכרז תחילה כמוגבל, אבל לפי אומדנים עדכניים, הוא הקיף עד כה בין 300 אלף לחצי מיליון חיילים חדשים שנשלחו לחזית באוקראינה, והצטרפו לכ-200 אלף חיילים שהיו שם ביום הפלישה.

מטבייב, חוקר ותיק של הצבא הרוסי ושל המדיניות הביטחונית של רוסיה מסביר ל'דבר' כיצד שינה הגיוס את פני המלחמה, וגם את פניה של רוסיה.

"כל אחד כמעט הפך למגויס פוטנציאלי"

"הגיוס הכניס את המלחמה באופן אקראי לבתי המשפחות, ושלף משם את הגברים. זה לא דומה לאנשים שהולכים לצבא בהתנדבות, או שהמלחמה היא חלק מהשירות הסדיר שלהם, בשביל משכורת נאה או לחלופין, כי הם אסירים. מיום הכרזת הגיוס, כל אחד כמעט הפך למגויס פוטנציאלי. גם היום, כאשר מוסקבה ואזורים שלמים מותקפים על ידי כטב"מים ויש הפצצות והרוגים באזורים ליד הגבול האוקראיני, הגיוס הוא בעל האפקט החזק ביותר על התודעה, והוא גם יותר מפחיד".

יאן מיטווייב. "הגיוס הוא בעל האפקט החזק ביותר על התודעה, והוא גם יותר מפחיד" (צילום: אלבום פרטי)
יאן מיטווייב. "הגיוס הוא בעל האפקט החזק ביותר על התודעה, והוא גם יותר מפחיד" (צילום: אלבום פרטי)

לפי הערכות המודיעין המערביות, ישנם כ-400 אלף חיילים רוסים שנלחמים בחזית, לפחות מחצית מהם הגיעו אליה בשנה האחרונה. לאחר שנה וחצי של לוחמה, לרוסיה יש לפחות 50 אלף הרוגים בחזית ועוד כ-100 אלף פצועים קשה. רוסיה טוענת שעד כה נהרגו במלחמה אלפים בודדים, וכלל מספרי ההרוגים לא נחשפים (בדומה למדיניות האוקראינית).

אתר החדשות העצמאי Mediazona  ו-BBC החלו לספור לפני שנה את כמות ההרוגים במדינה על פי המידע הזמין ברשתות, והגיעו, נכון להשבוע, למעל 31 אלף שמות של הרוגים. מתוכם, מעל ל-5,000 גויסו בשנה האחרונה. במספר תחקירים שהוביל לאורך השנה, אתר התחקירים הצליח להראות שבגלל הקשיים וההתנגדות לגיוס, הסמויה לרוב, אחוזי הגיוס הגבוהים ביותר נרשמו במחוזות העניים במדינה, בקווקז ובמזרח הרחוק.

"אנשים התחילו לברוח, להתחבא"

"כהנחת מוצא, השלטונות ציפו שהגיוס יהיה פשוט יחסית", מסביר מטבייב, "ברוסיה יש כ -15 מיליון גברים בגיל גיוס, ומשרד הביטחון היה בטוח שימצאו כמה עשרות אלפים שישמחו להתגייס, אבל זה לא קרה. אנשים התחילו לברוח, להתחבא. לכן התחילו קמפיינים שהסבירו שמדובר באחוז אחד בלבד מהאוכלוסייה והציבור לא צריך להילחץ, הבטיחו משכורות עוד יותר גבוהות, והבטיחו שהחיילים לא יישלחו כלל לחזית, דבר שיתגלה כשקר, כי חלקם נשלחו לחזית תוך ימים ספורים מהגיוס."

"בהתחלה רוב הצווים נשלחו בדואר, אבל הקצינים בלשכות הגיוס הבינו שרבים מהנדרשים לגיוס לא מתייצבים. עקב כך החלו להגיע למקומות העבודה, ולפעמים גם לעצור אנשים ברחובות. תושבי הערים המבוססות יותר הצליחו להתחמק ממכסת הגיוס האזוריות, בעוד מחוזות וכפרים באזורי ספר, שנדרשו לעמוד במכסות נוקשות, התרוקנו מגברים. בהמשך יצרה הממשלה מנגנון דיגיטלי לאיתור משתמטים תוך כדי הפרוצדורות הבירוקרטיות הפשוטות ביותר, כמו מילוי טופס בביטוח הלאומי, כניסה לאפליקציה ממשלתית או קביעת תור לחידוש רישיון."

אתר Mediazona איתר מעל 3,400 תיקי בתי משפט הקשורים לסרבני גיוס, 60 מהם תחת הסעיף מחמיר שעשוי לגזור מאסר של לפחות 9 שנים. הסרבן המפורסם ביותר בשנה האחרונה, מקסים קצ'טקוב, צעיר מחצי האי סחלין שבמזרח הרחוק של רוסיה, נידון למאסר של 13 שנה במחנה עבודה תחת תנאים מחמירים.

"בלי הגיוס, הרוסים היו מאבדים את רוב השטחים שנכבשו"

לדברי מטבייב, לגיוס היתה השפעה דרמטית על מהלך הלחימה. "הגיוס הציל את הצבא הרוסי מהתמוטטות מוחלטת", הוא מסביר, "המגויסים נשלחו לכל אותן הנקודות בדרום ובמזרח אוקראינה בהן האוקראינים הצליחו לשבור את ההגנה הרוסית ולכבוש מחדש שטחים. כיבוש השטחים על ידי הרוסים לא התחדש, אבל הם כן הצליחו לשקם את עמדות ההגנה שלהם.

"לפי הניתוח שלי, ללא הגיוס הרוסים היו מאבדים עד היום את רוב השטחים שנכבשו בתחילת המלחמה, ונסוגים לתוך חצי האי-קרים ומזרח דונבס. הם פשוט לא היו מצליחים להחזיק כל כך הרבה עמדות על פני שטח כל כך גדול בלי מספיק כוח אדם. חשוב לזכור גם שהאוקראינים שוקלים את צעדיהם אל מול ניתוח סדר גודל הכוח הרוסי מולו הם נלחמים, וללא ספק היו פועלים באופן אגרסיבי יותר אם היו יודעים שהכוח הרוסי קטן יותר".

איך הגיוס השפיע על הצבא הרוסי?
"הצבא הרוסי איבד עד לספטמבר 2022 כמות גדולה מאוד של כוח צבאי איכותי. הפלישה מלכתחילה התבססה על שליחת בזק של גדודים מקצועיים, רב תכליתיים ומחומשים היטב, בהם פעלו במשולב יחידות קרביות, משוריינים ומסוקים, למספר רב של נקודות מפתח ברחבי אוקראינה. היו שם חיילים עם הרבה ניסיון, ציוד איכותי ובעיקר קצינים שיודעים לאמן ולפקד על חיילים. הרבה מאוד מזה אבד, והגיוס הראה לנו שההנהגה הצבאית ויתרה על שיטת המתקפות המקצועיות והנקודתיות, שלפחות בהתחלה הסבו לה הצלחות משמעותיות, וכיום היא רק אוספת כמויות של בשר אנושי שיגנו על מה שנכבש."

איך המגויסים החדשים נקלטו לשורות המלחמה?
"בשונה מישראל, ברוסיה אין שירות מילואים פעיל ורבים מאוד לא שירתו בצבא, בטח לא בתפקידים קרביים. 300 אלף המגויסים הראשונים היו ברובם ללא ניסיון, אפילו לא ניסיון צבאי. כמעט בלי קצינים. הם נכנסו לתוך השוחות בלי שיהיה מי שיאמן או יפקד עליהם.

"בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה בצבא האדום פרקטיקה מקובלת, שבה מפקדים וקצינים זוטרים ששרדו את החזית היו נשלחים לאחר זמן מה לאימונים, כדי להתמקצע. היום זה לא קיים. מה שקורה בשטח זה שקצין זוטר אחד מקבל 100-150 חיילים וצריך לעשות איתם משהו. לרוב פשוט דוחפים אותם לאיזו שוחה או עמדה והם צריכים להשתדל לשרוד. רובם של המגויסים האלו באמת הפכו לבשר תותחים, כולל האסירים שגויסו למיליציות 'וגנר' של יבגני פריגוז'ין, שכביכול הובטח להם מעמד מיוחד. בפועל, רבים מהם נשלחו לפלס מוקשים ברגליהם.

"אין לרוסיה היום דרך להחזיר לעצמה את האיכות הצבאית שהייתה לה בתחילת המלחמה. המיטב שהיא יכולה להפיק מהמגויסים שישרדו זה הניסיון שהם ייצברו בשטח שלהם – הבעיה היא שאי אפשר להזיז אותם אחר לשום מקום, הם לא יכולים להתמקצע ולהתקדם הלאה והם רגישים מאוד לכל שינוי במהלך הלחימה"

מחאת האמהות והנשים

בתחילת הגיוס, לצד המוני הבורחים מהמדינה נרשמה גם התנגדות לגיוס, היא עדין קיימת?
"מרגע הפלישה לאוקראינה הדיכוי הפוליטי ברוסיה החמיר מאוד ונשאר חמור עד עכשיו. הגילויים בפועל של רמת החומרה משתנה ממקרה למקרה ותלויה בקצב החקיקה. כמו למשל סרבנים שקיבלו שנים בכלא או אנשים שמחו נגד לשכות גיוס.

"אבל בעיניי, תופעת ההתנגדות המעניינת באמת הופיעה רק בהמשך הגיוס, כשנשים ואימהות של המגויסים התחילו למחות על התנאים והמצב של ילדיהן או בני זוגן. הן מחו על המצב הבריאותי של יקיריהן, האוכל, המחסור בציוד. אחרות מחו נגד זה שהגברים שנשלחים לחזית לא מאומנים, או שהובטח להם שירות לא קרבי.

"יש קבוצות שלמות ברשתות החברתיות שבהן נשים מספרות איך גונבים כסף מהבעלים שלהן, שהמפקדים מתעללים בהם, המשכורות לא עוברות, החופשות לא מאושרות וכו'. זו תופעה מאוד רחבה שחולשת על רוב המדינה. ממה שאני עוקב, אין להן כמעט הצלחות בשינוי המצב וזה יותר נראה כמו הוצאת קיטור."

"התחיל להתפתח שיח על חוסר הצדק. פוטין למד לנצל אותו לטובתו"

אילו שינויים הגיוס יצר בתוך רוסיה?
"החברה הרוסית התחילה להשתנות בגלל המפגש הבלתי אמצעי של הרוסי הממוצע עם המלחמה. היום רבים מאוד מכירים אנשים ששירתו. אנשים ששירתו ונפצעו חוזרים חזרה לקהילות שלהם והתחיל להתפתח שיח על חוסר הצדק. לא מדובר פה במחאה נגד התנהלות המלחמה עצמה, אותה אני מניח שלא מעטים עדיין מצדיקים או ממשיכים להישאר אדישים כלפיה, אלא חוסר צדק ביחס של הממסד כלפיהם.

"אני לא חושב שלסנטימנטים האלו יש פוטנציאל להפוך אנשים מתנגדי משטר אבל חוסר שביעות הרצון, העייפות מהמלחמה וממה שקורה, נערמת לעוד ועוד שכבות."

איך השלטון מתמודד עם הביקורת הזו?
"פוטין למד מהר כיצד לנצל אותה לטובתו. הוא מבין שכאשר למישהו נהרג אח או בן זוג במלחמה הוא יתחיל לשנוא את אלו שהרגו אותו, בלי קשר למה שהוא חושב על המלחמה. השנאה הזו מתועלת לטובת הכנסת האנשים עוד יותר לתוך המלחמה על ידי התעמולה – כינוס משפחות שכולות, יצירת ארגוני מתנדבים שעוזרים לצבא וכו'.

"אבל יש לו מגבלה מאוד גדולה  – לאף אחד לא באמת ברור מה המטרה של כל המלחמה הזו והשלטון לא עושה מאמץ להסביר. לכן, אנשים שואלים יותר ויותר שאלות, במיוחד כשקרובי משפחה חוזרים לשכונה בארון או בלי רגל. ברור לי שכשאני אכתוב באתר של נבלניי שבחזית הכל נורא, יגידו עליי שאני תועמלן מערבי. אבל אם כזה דבר יצא מפה של האח שחזר בלי עין מדונבס – קשה יהיה יותר לקטול אותו כשקרן. ובכללי, אדם שקרוב משפחה שלו מעורב במלחמה, יש לו הרצון העז ביותר שהיא תסתיים, וככל שהסיום הזה ממאן להגיע – כך הלחץ גדל".

אפשר להסתכל על המקרה של יבגני פריגוז'ין, ראש מיליציית וגנר, שהקפיא את הלחימה של כוחותיו באוקראינה ויצא בגלוי נגד פוטין, כדוגמה לאותו חוסר שביעות רצון.
"פריגוז'ין באופן ציני גייס אסירים לצד הלוחמים השכירים שלו וניהל את המלחמה בשטח עוד לפני הגיוס הגדול. אחרי הגיוס כמות האסירים גדלה משמעותית אבל עיקר כוחו הוא לא צבאי אלא תקשורתי. הוא הפך למן כתובת לכל אותם אלו שרוצים לשמוע "את האמת" על המלחמה. לכל אלו שדואגים לשלומם של יקיריהם. הוא הפך לסמן אותנטי, אנטי ממסדי, שללא ספק עמד ברקע ההחלטה שלו לצאת לפוטש נגד ההנהגה הצבאית. גם אחרי שפוטין נישל אותו מהכוח הצבאי והממון שלו ברוסיה הוא נשאר להיות כתובת כזו – וזו ללא ספק אחת הסיבות שהוא חוסל."

מה יהיה עתיד הגיוס?
"בינתיים הגיוס ממשיך להתקיים. הוא קורה במספרים מצומצמים יותר, מתחת לרדאר  – אבל קורה. לתקשורת הוא יגיע רק אם האוקראינים יצליחו לפרוץ דרך ולהחזיר לעצמם שטחים נרחבים ויידרש עוד כח אדם. משרד הביטחון הרוסי ויתר על הסיפור של גיוס בחוזים אישיים מרצון, לכן הגיוס ההמוני הוא הדרך היחידה לגבות את החזית העצומה ואת הרצון של החיילים הרבים שכבר שנה נמצאים בשטח ללא החלפה, ורוצים חופשה. הרצון הזה יוצר הרבה לחץ, והגיוס הוא הדרך היחידה להתמודד איתו."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!