קבר של "אשת ליווי" (הטאירה – ביוונית עתיקה) שמתוארך לשלהי המאה הרביעית נחשף בחפירות של רשות העתיקות ברחוב דרך חברון בירושלים. בקבר התגלו שרידי אישה שגופתה נשרפה, ולצידה מראה נדירה במצב השתמרות מושלם.
מחקר חדש בנושא יוצג ביום רביעי ה-11 באוקטובר, בכנס "חידושים בחקר הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים.
בחדר הקבורה שבמערה התגלו עצמות אדם חרוכות שזוהו בידי ד"ר יוסי נגר, האנתרופולוג הפיסי של רשות העתיקות, כעצמות אישה. לדברי ד"ר גיא שטיבל, מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, "זוהי, למעשה העדות המוקדמת ביותר בארץ לשריפת גופות בתקופה ההלניסטית". לצד העצמות נמצאו מספר מסמרי ברזל מכופפים, ומנחת קבורה – מראת ברונזה מתקפלת.
לדברי מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, ליאת עוז, זוהי המראה השנייה בלבד מסוג זה שנתגלתה עד היום בארץ ואחת מ-63 מראות שכאלה מהתקופה ההלניסטית שנמצאו ברחבי העולם. "רמת הייצור של המראה כה גבוהה, עד שהיא השתמרה במצב מצוין, ונראה היה כאילו יוצרה אתמול".
החוקרים סבורים שהמראה הנדירה השתייכה לאישה שקבורה במערה שלהערכתם מזלה לא שפר עליה והיא נפטרה בגיל מוקדם. "היא הייתה לא אחרת מאשר אשת ליווי של בכיר בצבא או השלטון ההלניסטי במסעו לארץ".
החוקרים ציינו שמנחה זו, של מראות מתקפלות בקברים ובמקדשים, מוכרת מהעולם היווני-הלניסטי, ומהווה סממן מובהק לחפץ מגדרי שנקשר בנשים ביוון. המראות היו לרוב, מעוטרות בחריתה או בתבליטים מרהיבים של דמויות נשים אידיאליות ודמויות אלות – ובמיוחד של אפרודיטה, אלת האהבה.
ד"ר שטיבל: "השאלה המעניינת מכל שנבעה מתגלית זו, היא – מה עושה על אם הדרך לירושלים קבר של אשה יווניה, במרוחק מכל אתר או ישוב בן התקופה. הקבר סיקרן אותנו במיוחד, גם לאור העובדה שהמידע הארכאולוגי אודות ירושלים וסביבתה בתקופה ההלניסטית המוקדמת כמעט שואף לאפס".
בהתייחס למעמדה של האישה, סוברים החוקרים שככל הנראה מדובר באשת ליווי/קורטיזנה (הטאירה) ולא באישה נשואה שכן אלה, נשארו בבית ביוון, ניהלו את משקי הבית וגידלו את הילדים, ולא יצאו עם בעליהן למסעות. העובדה שלא התקיים יישוב בסמוך למערת הקבורה, מעידה, כנראה, שמדובר בקבר של אישה לא מקומית, יוונייה, שהתלוותה לגורמי צבא או שלטון הלניסטי בכירים ונקברה על אם הדרך.
במחקרם טוענים החוקרים כי "מראות ברונזה כמו זו שנמצאה, נחשבו לפריט מותרות יקר, והן יכלו להגיע לרשות נשים יווניות בשתי דרכים; כחלק מהנדוניה שלהן לקראת החתונה, או כמתנה שניתנה בידי גברים להטאירות.
"ההטאירות, היו למעשה חלק ממוסד חברתי-יווני, שבמסגרתו נשים, בדומה למשל לגיישות ביפן, העניקו שירותי ליווי חברתי, ולאו דווקא רק, או בעיקר, שירותי מין. חלקן הפכו לידועות בציבור של שליטי העולם היווני-הלניסטי ושל אנשי צבא ואנשי התרבות המובילים, ערכו סלונים ספרותיים, ושימשו כמוזות ליצירות הפיסול והציור המפורסמות ביותר, שהוצגו אף במקדשים.
"סביר להניח שמדובר בקבר של אישה ממוצא יווני שהתלוותה לבכיר במנגנוני הצבא והשלטון ההלניסטי, בזמן מסעתיו של אלכסנדר מוקדון, או – סביר יותר, בתקופת מלחמות הדיאדוכים (היורשים)".
"זוהי דוגמה לארכאולוגיה ומחקר במיטבם", אומר מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו. "מחקר של חפץ פשוט לכאורה, מוביל אותנו לידע חדש ולסיפור, ופותח לנו צוהר לעולם עתיק נשכח ונעלם. ממש בימים אלה נעזרים החוקרים בטכנולוגיות נוספות כדי לשאוב עוד מידע, ואולי נצליח להכיר יותר את אותה גברת ותרבותה".
הכנס יתקיים בימים ד'-ה' ה-11 עד ה-12 באוקטובר בירושלים והוא פתוח לציבור. פרטים באתר רשות העתיקות.
