מחקר ממוקד ראשון על מאפייני התעסוקה בקרב בעלי תשובה חרדים, מעלה כי כשליש מהגברים שעבדו קודם לחזרה לתשובה אינם עובדים כיום, בין היתר בשל סיבות הנובעות מאורח החיים החדש הנגזר מאמונותיהם. מחקרים מעריכים כי בעלי תשובה מהווים 15-20% מהציבור החרדי, המחקר הנוכחי מציע קווי מדיניות לשם הגברת התעסוקה בקרב קבוצה מובחנת זו.
המחקר בוצע על ידי אסף מלחי, מהמרכז לחקר החברה החרדית במכון ירושלים למחקרי מדיניות, בסיוע תחום חרדים ב'תבת-ג'וינט ישראל' ועמותת 'נטיעות'. באמצעות סקר שנכתב תוך היוועצות בפעילים חברתיים מתחום קידום התעסוקה במגזר החרדי, ושהקיף 260 מרואיינים, ביקש המחקר לבחון הן את מצבם החברתי-כלכלי של בעלי התשובה החרדים, והן את עמדותיהם כלפי עולם העבודה והפרנסה והחסמים העיקריים להשתלבותם בו.
המחקר מצא כי 56% מהגברים ו-67% מהנשים שנסקרו עובדים במגוון מקצועות ותחומים. כמו כן עלה כי 85% מבעלי התשובה עבדו טרם חזרו בתשובה, אך 30% מאלו שעבדו טרם התהליך, נמצאים כיום מחוץ למעגל העבודה. בקרב גברים הסיבה העקרית לכך היא רצונם להשקיע מרצם בלימודי קודש, ואילו בקרב נשים בשל הרצון והצורך לטפל בילדים והיכולת לשלב בין חיי משפחה לעבודה. 46% מהנשים שהעידו שהן כן עובדות, וחמישית מהגברים שהעידו כך, משתכרים פחות מ-3000 ש"ח בחודש. החוקרים מסבירים זאת בהיקפי משרה נמוכים, וכן בגילם הצעיר של מרבית המרואיינים.
ממצאי המחקר והמלצות המדיניות הנגזרות ממנו יכולים, על פי החוקרים, לסייע למקבלי החלטות ולפעילים החברתיים המעוניינים לגבש מדיניות הנוגעת לסוגיות שונות של אוכלוסיית בעלי התשובה החרדים, וכן לבעלי התשובה החרדים עצמם להשתלב בשוק העבודה ולבנות בסיס כלכלי בר-קיימא להם ולמשפחותיהם.
בשנת 2010 הציבה ממשלת ישראל יעד תעסוקה של 63% של נשים וגברים חרדים עד שנת 2020. נכון לשנת 2015 שיעור העסקתן של נשים חרדיות עלה על היעד הממשלתי ועמד על 71%, אולם שיעור העסקתם של גברים חרדים עמד על 52% בלבד, ושכרם של העובדים בחברה החרדית נמוך בכ-3,000-5,000 ש"ח בממוצע מזה של האוכלוסיה היהודית שאינה חרדית.
לדעת החוקרים, לבעלי התשובה החרדים פוטנציאל בלתי-מבוטל לשמש כסוכני שינוי מערכתי בתוך החברה החרדית, וזאת בזכות יכולתם 'לתרגם' מסרים וידע בין המגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית.
ההמלצה: גם בעל תשובה ייחשב חרדי
בין ההמלצות שמציג המחקר – התאמת תנאי הקבלה למסלולי לימוד אקדמיים ולהכשרה והשמה בתחום התעסוקה לחרדים, כך שיכילו גם בעלי תשובה. על פי הקריטריונים הקיימים כיום מוגדר 'חרדי' על ידי המל"ג כמי שלימודיו התיכוניים התקיימו במסגרות-חינוך חרדיות. מעטים מבעלי התשובה החרדים עונים על הגדרה זו, ולפיכך אינם מוגדרים כזכאים למלגות שעשויות לשפר את כליהם התעסוקתיים. ראוי, לדברי החוקרים, לגבש הגדרות ברורות ומוסכמות של קהלי-יעד הזקוקים לסיוע על בסיס קריטריונים שונים הקשורים לסוג ההשכלה בגיל התיכון ומסגרות החינוך של ילדיהם של בעלי התשובה, שמרביתם (83%) לומדים במסגרות חרדיות.
כמו כן מומלץ לפתח מערך ייעוץ והכוונה ייעודי שיהיה בקיא ורגיש למאפיינים ולחסמים הייחודיים של אוכלוסיה זו, במערך טלפוני או במרכזי ההכוון התעסוקתי. המחקר מצביע על כך שכ-60% מבין בעלי התשובה המצויים מחוץ למעגל העבודה, כלל אינם רוצים לעבוד, אולם מעלה גם כי חלק גדול מאוכלוסיה זו אשר כן רוצה להשתלב בשוק העבודה, בא מקרב בעלי התשובה הצעירים. לפיכך ממליץ המחקר לבחון דרכים להכשיר לתעסוקה בעלי תשובה צעירים טרום הקמת משפחותיהם, במטרה להקנות להם כלים להשתלבות מיטבית בשוק העבודה.
המחקר מצביע על כך כי רבים מבעלי התשובה החרדים נוטים לעסוק בתחומים חברתיים, ומייחסים חשיבות רבה למשרות בעלות ערך מוסף חברתי וממליץ לבחון אפשרות לגיבוש תכניות שיקנו כלים ליזמוּת עסקית או חברתית בהלימה לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של בעלי תשובה חרדים. התאמות אלו יכולות להתבצע במסגרת מרכזי-מעוף, המסייעים ליזמים ובעלי עסקים חדשים וקיימים ברחבי הארץ.
המחקר וממצאיו יוצגו מחר (חמישי) בכנס בנושא תעסוקת בעלי תשובה חרדים שיתקיים במכון ירושלים למחקר מדיניות