בית המשפט העליון התכנס היום (חמישי) בהרכב של 11 שופטים לדיון בחוק הנבצרות, שקובע את התנאים בהם ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה החליטה שלא לייצג את הממשלה בעתירה זו, והיא מיוצגת על ידי עורכי דין פרטיים. בראשות ההרכב עומדת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, והדיון יועבר בשידור ישיר באתר הרשות השופטת.
לצד אפשרות של פסילת החוק או השארתו על כנו, יכול הרכב השופטים לקבוע שהוא יחול רק מהכנסת הבאה, כך שלא ישפיע על ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הדיון יתקיים בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד "חוק הנבצרות", שקובע כי רק ראש הממשלה בעצמו יכול להכריז על נבצרותו במקרה של אי מסוגלות פיזית או נפשית, או 60% מחברי הממשלה, אך ראש הממשלה רשאי להתנגד להחלטת הממשלה, ולהעביר את ההחלטה לכנסת, שתוכל להוציאו לנבצרות רק ברוב של 80 חברי כנסת.
הצעת חוק הנבצרות הוגשה 11 ימים בלבד לאחר העתירה הראשונה שדרשה את הוצאתו לנבצרות של נתניהו, בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים עליו חתם בתחילת כהונתו, והתנה את כהונתו בכך שלא יעסוק במערכת המשפט כלל. ההצעה התקדמה בהליך מהיר ותוך פחות מחודש עברה בקריאה שנייה ושלישית.
לפני כחודשיים התקיים דיון בעתירת התנועה בפני שלושה משופטי בית המשפט העליון, ובעקבותיו הוצא צו המעכב את קיום החוק, ונקבע דיון בפני הרכב מורחב של 11 שופטים, שיתקיים במעמד הנשיאה אסתר חיות, סגנה עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.
מה קובע תיקון החוק?
"חוק הנבצרות" הוא תיקון לסעיף 16 בחוק יסוד הממשלה, הקובע את התנאים למילוי מקומו של ראש הממשלה בהיעדרו. החוק הישן, שעמד בתוקף מ-2001 ועד לכניסתו של החוק הנוכחי בחודש מרץ השנה, התיר את הוצאתו של ראש הממשלה לנבצרות רק בתנאי שלא מילא את תפקידו במשך 100 ימים רצופים מכל סיבה שהיא, וכך למעשה הוביל למינוי של ממלא מקומו תחתיו.
האירוע היחידי בו נעשה שימוש בסעיף זה היה עם אשפוזו של אריאל שרון וכניסתו לתרדמת ב-4 בינואר 2006. אז הוכרז על בחירות, שעד קיומן עמד בתפקיד ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהיה ממלא מקום ראש הממשלה, ונבחר גם להרכיב את הממשלה אחרי הבחירות שהתקיימו 84 ימים אחרי תחילת נבצרותו של שרון.
הצעת החוק שהפכה לתיקון הנוכחי לחוק הוגשה ב-20 בפברואר השנה, ולפיה רק ראש הממשלה בעצמו יכול להכריז על נבצרותו במקרה של אי מסוגלות פיזית או נפשית, וכי נדרש רוב של 75% מחברי הממשלה או של 90 חברי כנסת כדי להוציא אותו לנבצרות.
לאחר "ריכוך" החוק בדיונים בכנסת, הורד הרף, ונקבע כי על ראש הממשלה לצאת לנבצרות גם אם 60% מחברי הממשלה דרשו זאת, ולא 75%. עם זאת, בחוק נקבע גם כי אם ראש הממשלה מתנגד לדרישת הממשלה להוצאתו לנבצרות, הוא יצטרך להודיע על כך ליו"ר הכנסת, שיידרש לקבוע ישיבה של הכנסת, בה הדחה של ראש הממשלה תוכל להיות רק ברוב של 80 חברי כנסת (ולא 90 כפי שהוצע בתחילה).
עמדת הממשלה ומחלוקת היועצות המשפטיות
נתניהו מתנגד לעתירה, ואף תקף את העותרים, שלטענתו מנסים להתערב בתוצאות הבחירות ולחתור תחתיהן. "העותרים מבקשים להפוך את בית המשפט ל'שחקן' נוסף בבחירות הדמוקרטיות", נטען מטעמו של נתניהו. "עם כל הכבוד לעותרים, במדינת ישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה – שווה לקולו של כל אזרח אחר". נתניהו הוסיף וטען כי לבג"ץ אין סמכות לדון בתוקפו של חוק יסוד.
בעתירה הנוכחית, ראש הממשלה נתניהו מיוצג על ידי עו"ד מיכאל ראבילו לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, סירבה לייצג את עמדת הממשלה, בשל חילוקי דעות בינה לבין ראש הממשלה נתניהו בהצגת העמדה. לפי בהרב מיארה יש להורות על פסילת הסעיף בחוק באופן תקדימי, בתואנה שהוא נועד לעקוף את הסדר ניגוד העניינים שהוחל עליו ושאוסר עליו לעסוק ברפורמה במערכת המשפט.
"חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי", כתבה בהרב מיארה בתשובתה לשאלת בית המשפט בנושא ייצוג המדינה. עוד הוסיפה כי על בג"ץ לדחות את כניסתו לתוקף של החוק, לכל הפחות עד לכנסת הבאה, וזאת על מנת לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי "מסך בערות".
היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, חולקת על דעתה של בהרב מיארה וטוענת כי אין לפסול את התיקון לחוק היסוד. בתגובתה לבג"ץ כתבה אפיק כי לחוק הנבצרות אין השפעה על ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולכן אין לפסול אותו. בעמדתה כתבה אפיק כי לבג"ץ אין סמכות להתערב בתוכנם של חוקי היסוד, ואף קבעה כי ההסדר שחוקק עדיף על המצב העמום שהיה קודם.
הפרות חוזרות של הסדרי ניגוד עניינים, וניסיונות חקיקה במקביל
העתירה הוגשה לראשונה לפני שהחלה חקיקת חוק הנבצרות, ובה העותרים דרשו להורות על הוצאתו של ראש הממשלה נתניהו לנבצרות בשל הפרת הסדרי ניגוד העניינים עליהם הוא חתום, ומהווים תנאי לכהונתו.
הפעם הראשונה בה הפר נתניהו את הסדר ניגוד העניינים שנקבע לו, לפי העתירה, היא במהלך כהונתו כראש הממשלה ה-35 בשנת 2020, לאחר שהוגשו נגדו שלושת כתבי האישום, שהדיונים בעניינם עדיין מתנהלים.
נתניהו התחייב ב-2020 שלא לעסוק בסוגיות הנוגעות למערכת המשפט, אך עסק במספר סוגיות ואף נמנע ממינוי שר משפטים – מה שהניח את סמכויות משרד המשפטים בידיו כראש הממשלה. הדבר הוביל את השופט דוד מינץ לציין כי "נסיבות של ניהול הליך פלילי נגד ראש ממשלה עשויות להביא להחלטה על נבצרות תפקודית", אך בד בבד בג"ץ דחה את העתירה נגד המשך כהונתו של נתניהו.
בתחילת כהונתו הנוכחית של נתניהו כראש הממשלה ה-37, הותנתה בכך שיחתום על הסדר ניגוד עניינים דומה לזה שחתם ב-2020, אך למרות החתימה, עסק נתניהו במערכת המשפט לאחר שמינה את דודי אמסלם כשר במשרד המשפטים וחבר בוועדה לבחירת שופטים, בנפרד מההסכמים הקואליציוניים.
בשלב זה הגישה התנועה לאיכות השלטון את העתירה הנוכחית, אך כשבוע לאחר מכן, הגישו מספר חברי כנסת מכל סיעות הקואליציה, הצעת חוק לפיה ראש ממשלה יכול לצאת לנבצרות רק מטעמים רפואיים או נפשיים מאובחנים. שלושה ימים לאחר הגשת הצעת החוק, הודיע נתניהו כי הוא "נכנס לאירוע", ויעסוק בנושא הרפורמה באופן אישי.
העותרים: "על בית המשפט לכל הפחות לדחות את החוק כך שלא ישרת פרסונלית את נתניהו"
התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד החוק בטענה כי זהו תיקון פרסונאלי אשר "חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל לפיו הרשות השופטת מאזנת ובולמת את הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – וכינונו הוא מעבר נוסף אל דיקטטורה". עוד טענה התנועה נגד תחולתו המידית של החוק, בטענה כי הוא "יוצר תקדים חדש ומסוכן – ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".
"חוק הנבצרות הוא לא חוקתי ופרסונאלי, ונועד לייצר לנתניהו עיר מקלט לנאשם בפלילים", אמר עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון. "כל מי שעיניו בראשו רואה את הבעיות הרבות בחוק הנבצרות. מעבר להיותו בלתי חוקתי בעליל, החוק כה בעייתי, שרק היום תתכנס ועדת הכנסת להסדיר בדיעבד את נבצרותו של נתניהו בעת שהתייבש ובליבו הושתל קוצב לב לפני מספר חודשים. על בית המשפט לכל הפחות לדחות את תחולת החוק באופן שלא ישרת בשום אופן פרסונלית את נתניהו עצמו".
