ראבילו התייחס להיגיון, לשיטתו, שיש לתיקון לחוק יסוד: הממשלה, ואמר: "נבצרות אמורה להיות מצב נתון, לא שנוי במחלוקת". לטענתו, יש להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק במצבים שבהם יש הסכמה כוללת כי הוא אינו מסוגל למלא את תפקידו. "כשראש הממשלה אריאל שרון היה במצב מסוים, לא היה אחד במדינה שטען אחרת", הוא המחיש. לשיטתו, על בסיס דיוני עבר שהתקיימו בכנסת, ראש הממשלה הוא האדם שצריך להכריז על הוצאתו לנבצרות, אלא במצבים שבהם הוא אינו מסוגל לעשות זאת, עקב מצב בריאותי או נפשי. "ברור שראש הממשלה מסוגל לומר אם הוא יכול לצאת לנבצרות או לא. כל הרעיון של להביא גורם אחר הוא רק כשראש הממשלה לא יכול".

השופט שטיין התערב ואמר כי נשיא העליון לשעבר אהרן ברק קבע כי מלבד הוצאה לנבצרות בגלל סיבות קוגניטיביות או פיזיות, אפשר להוציא לנבצרות גם בשל "סיבות נורמטיביות". בתגובה אמר ראבילו: "גם בנבצרות הנורמטיבית כבוד הנשיא ברק אמר כי 'הממשלה צריכה להחליט', הוא לא אמר שיש גורם אחר, יועמ"ש או בית המשפט. יש בכך היגיון רב כי הממשלה עובדת עם ראש הממשלה".

בתגובה אמר השופט גרוסקופף: "אם אתה צודק, בוא נשאיר את המצב הקיים לעת הזו, ובכנסת הבאה… אם המצב הקודם כל כך דומה למה שהכנסת חוקקה, מה בוער? אולי אפשר לדחות לכנסת הבאה". לאחר מכן, חזרה הנשיאה חיות על טענתה ש"כאשר מתקנים חוק יסוד שנוגע לשינוי משטרי — רצוי שהוא יחול בכנסת הבאה".

נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת עו"ד יצחק ברט, פתח את הדיון ואמר: "הטענה שתכלית חוק היסוד היא לאפשר לראש הממשלה לפעול בניגוד עניינים היא לא נכונה. אין קשר בין הדברים, זה נאמר בהליכי חקיקה מספר פעמים", והוסיף "החקיקה נועדה למלא לקונה בחוק – שדרכה אפשר להוציא ראש ממשלה לנבצרות מבלי שיש עילות". בתשובה לשאלה של השופט פוגלמן: "האם אדוני מסכים שהמניע הוא פרסונלי?", ענה ברט: "האינדיקציות מראות שאחד המניעים העיקריים היה מניע פרסונלי, פוליטי. ראש הממשלה הוא פרסונה אבל הוא גם ראש הממשלה".

יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן אמר כי הדיון בבג"ץ הוא "שערורייה שאין כדוגמתה". רוטמן התייחס לדיון בבג"ץ ב-2020 בסוגיית כשירותו של נתניהו להרכיב ממשלה בצל האישומים הפליליים נגדו. "יש מין נקודת מבחן כשאתה עוסק ברצינות תהומית בשאלה מפגרת, סליחה, ואתה מצליח לא לצחוק — זה מזג שיפוטי", אמר בריאיון לרדיו גלי ישראל. הוא הוסיף כי "בית משפט שדן בשאלה מי יהיה ראש ממשלה הוא לא בית משפט", וכי הגוף היחיד בעולם שדיון כזה יכול להתקיים בו מלבד בג"ץ "זה מועצת שומרי החוקה באיראן".

שר המשפטים יריב לוין אמר הבוקר: "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט הוא הלכה למעשה דיון בביטול תוצאות הבחירות. אף שם מכובס אחר לא יסתיר את האמת הפשוטה הזו". לדברי לוין, "משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, וכל זאת בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות. העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין. נכשלו בקלפי, וכעת מבקשים לבטל את תוצאות הבחירות.

"תוצאת הדבר היא שבישראל לא תהיה יותר דמוקרטיה, אלא שלטון של אנשים ששמו עצמם מעל העם. מעל הכרעת הבוחר בקלפי. בית המשפט שוב מבקש להתערב בחוסר סמכות מוחלט בחוק יסוד. הוא שוב שם עצמו מעל הממשלה, מעל הכנסת, מעל העם ומעל החוק. זו לא דמוקרטיה״.

ב'כוח קפלן' הגיבו לדברי לוין: "לוין ממשיך להתנהל כמו פרקליט של המאפיה הסיציליאנית ושולח איומים על בית המשפט עם פתיחת הדיון. התנהלות מאפיוזית כזאת יש רק בדיקטטורה. האיש שמוביל הפיכה משטרתי מסוכנת שמרסקת את מדינת ישראל כבר יודע שמיליונים יתייצבו להגן על בית המשפט ושומרי הסף מול המעשים שלו. אין ולא תהיה מחילה למי שמנסים להפוך את ישראל לדיקטטורה״.

היועצת המשפטית לממשלה תומכת בביטול החוק

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה החליטה שלא לייצג את הממשלה בעתירה זו, והיא תיוצג על ידי עורכי דין פרטיים. בראשות ההרכב תעמוד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, והדיון משודר בשידור ישיר באתר הרשות השופטת. לצד אפשרות של פסילת החוק או התרתו על כנו יכול הרכב השופטים לקבוע שהוא יחול רק מהכנסת הבאה, כך שלא ישפיע על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הדיון מתקיים בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד החוק, שקובע כי רק ראש הממשלה בעצמו יכול להכריז על נבצרותו במקרה של אי מסוגלות פיזית או נפשית, או 60% מחברי הממשלה, אך ראש הממשלה רשאי להתנגד להחלטת הממשלה, ולהעביר את ההחלטה לכנסת, שתוכל להוציאו לנבצרות רק ברוב של 80 חברי כנסת.

הצעת חוק הנבצרות הוגשה 11 ימים בלבד לאחר העתירה הראשונה שדרשה את הוצאתו לנבצרות של נתניהו, בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים עליו חתם בתחילת כהונתו, והתנה את כהונתו בכך שלא יעסוק במערכת המשפט כלל. ההצעה התקדמה בהליך מהיר ותוך פחות מחודש עברה בקריאה שנייה ושלישית.

לפני כחודשיים התקיים דיון בעתירת התנועה בפני שלושה משופטי בית המשפט העליון, ובעקבותיו הוצא צו המעכב את קיום החוק, ונקבע דיון בפני הרכב מורחב של 11 שופטים: הנשיאה אסתר חיות, סגנה עוזי פוגלמן, והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין.