דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הוצאה לפועל

לא מוציאים לפועל / חשיפה: חייבים בהוצאה לפועל לא מיודעים על האפשרות למחיקת חובות

התיקון לחוק מאפשר להם להתחיל מחדש - אך רובם אינם מכירים אותו. "בשטח אנו לא רואים יישום של החוק" אומרים בארגון 'רבנים למען זכויות אדם'

לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. ארכיון - למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)
לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. ארכיון - למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

תיקון לחוק ההוצאה לפועל שנכנס לתוקפו לפני מעט למעלה משנה אינו מיושם על ידי ההוצאה לפועל. במסגרת התיקון לחוק חייבים אשר הוכרזו כ'חייבים מוגבלים באמצעים' במערכת ההוצאה לפועל, ועומדים בתנאי הסף, זכאים להגיש בקשה להפטר שמשמעותה – מחיקת חובות בהוצאה לפועל וחובות שאינם במערכת ההוצאה לפועל. ההפטר מביא למחיקת חובות, מלבד חובות שאינם ברי הפטר – מזונות, משכנתא, נזק בלתי קצוב, חוב שנוצר במרמה וקנס פלילי או מנהלי. אך על פי בדיקת 'דבר ראשון', המסתמכת על נתונים שהתקבלו מארגון 'רבנים למען זכויות אדם', ההוצאה לפועל אינה מיידעת את החייבים באפשרות זו, ולכן התיקון לחוק אינו מיושם.

מטרת התיקון לחוק היא לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים (מחוסרי נכסים, העומדים בצו החיוב בתשלומים) לקבל הפטר מחובותיהם, כדי לאפשר להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.

לפני התיקון, רק אם חייב היה מכריז על פשיטת רגל הוא יכול היה לקבל הפטר, ואז אם החייב משלם במשך 18 חודשים, ומוכיח שאינו מחזיק בחסכונות או נכסים, הוא היה זוכה להפטר, ולמעשה היה יכול להתחיל מחדש, מבחינת החוב.

הרב עידית לב: "הסיפור שלה מראה את האבסורד, אם היא הייתה הלכת לפשיטת רגל היא הייתה כבר מסיימת את הפרשה. ההבדל בין פשיטת רגל והוצאה לפועל הוא שפשיטת רגל זו בחירה, והוצאה לפועל נכפית עליך"

אך בהוצאה לפועל הדברים עובדים אחרת, מכיוון שההוצאה לפועל היא גוף מוטה גביה ולא מוטה שיקום – אם יש לך חוב בהוצאה לפועל, אתה יכול לשלם עד סוף חייך. וזו הייתה המציאות שהתיקון לחוק התיימר לשנות. בשונה מהליך פשיטת הרגל, בהליך ההפטר של ההוצאה לפועל צריך לשלם חמש שנים. אם חייב לא שילם אפילו חודש אחד, הוא נזרק מהמסלול. בנוסף, אדם הרוצה לקבל הפטר דרך ההוצאה לפועל, צריך להיות מוגבל באמצעים. משמעות הדבר היא שאסור לחייב להיות במינוס, אסור לו להחזיק אשראי, אסור להשתמש בפנקס צ'קים ואף יש מקרים בהם יש איסור יציאה מהארץ. לדברי הרב עידית לב, מנהלת תחום צדק חברתי ב'רבנים למען זכויות האדם', "מדובר במערכת ענישה, ואת צריכה להיות בתוכה חמש שנים". מעבר לתנאי הסף המחמירים, חסם נוסף היא העבודה שרק בחמש, מתוך עשרות לשכות הוצאה לפועל ברחבי המדינה, אפשר להתחיל הליך של הפטר.

"החוק שמאפשר להוצאה לפועל לתת הפטר היה אמור לאפשר לבעלי חוב רבים סיכוי להתחיל מחדש", מתארת הרב לב על התיקון. "התורה מצווה אותנו על השמיטה, השמיטה מאפשרת את אותה דרך חדשה שיכול אדם בעל חובות לפתוח, ובשנת השמיטה האחרונה גברו הקולות שקראו למצוא את הדרך לקיים את הערך הזה הלכה למעשה. אבל, לצערנו, מהניסיון בשטח אנו לא רואים יישום של החוק.

"לא ברור מה נעשה כדי ליידע את החייבים בדבר זכויותיהם להפטר, ומכיוון שמערכת ההוצאה לפועל היא מערכת שקשה לאנשים החיים בעוני להתנהל בה – סיכוי גדול שרוב הזכאים לא יצליחו לממש את זכאותם, ואם יצליחו יהיה זה אחרי ששילמו עוד סכומים רבים שכבר לא היו חייבים לשלם. אנחנו קוראים לראשי הוצאה לפועל ליידע באופן אקטיבי את החייבים על זכויותיהם להפטר, וכן למצוא את הדרכים שיקלו על החייבים למצות את זכויותיהם לפתוח דף חדש".

לא יודעים על ההסדר

דוגמא לקשיים שמערימה ההוצאה לפועל על החייבים היא המקרה של י'. החוב המקורי של י. היה 70,000 שקלים. בשנת 2000 ובסיוע עו"ד, הגיע י. להסדר אל מול הוצל"פ שלפיו הוא משלם מדי חודש 500 שקלים. מאז הוא משלם מדי חודש את הסכום שנקבע לו. במקביל, החוב הולך ומתנפח, וכיום הוא עומד על שלושה מיליון שקלים. למרות שהוא מוגבל, ומשלם חודש בחודשו מזה 16 שנה, מכיוון שהחוב שלו הוא מעל ל – 800,000 שקלים הוא לא עומד בתנאים להפטר בהוצל"פ. ראוי לציין שעד היום שילם י. כבר 96,000 שקלים.

ל ש', חוב בהוצאה לפועל, ומזה חמש שנים היא אינה מוגבלת באמצעים. ש. מתאימה להפטר כי היא משלמת כל חודש את החוב, אבל בגלל שהיא לא הייתה מוגבלת באמצעים לא הודיעו לה על האפשרות הזו. החוב ההתחלתי של ש. היה 17,000 ש"ח, הלוואה לבנק שהיא לקחה בשנת 2001. לאחר שהיא לקחה את ההלוואה היא חלתה, הפסיקה לעבוד וחיה היום מקצבת נכות. לפני כתשע שנים היא הגיעה להסדר עם הוצל"פ, לפיו היא משלמת 100 שקלים בחודש, תשלום בו היא עומדת מדי חודש. ש. לא הוגדרה כ'חייב מוגבל באמצעים', הגבלה שבעל החוב צריך לבקש מהרשם להטיל עליו, ובשל כך היא לא עומדת בתנאים לקבל הפטר מהוצל"פ. לו היתה ש. מיודעת על האפשרות של ההפטר, אולי היתה בוחרת להיות במעמד 'חייב מוגבל באמצעים' ולזכות בהפטר. לב אומרת, "הסיפור שלה מראה את האבסורד, אם היא הייתה הלכת לפשיטת רגל היא הייתה כבר מסיימת את הפרשה. ההבדל בין פשיטת רגל והוצאה לפועל הוא שפשיטת רגל זו בחירה, והוצאה לפועל נכפית עליך".

תגובת רשות האכיפה והגביה: "יובהר, כי תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל הוא הוראת שעה לשלוש שנים, שנועד לפטור חייבים שעומדים בקריטריונים כפי שעומדים בחוק, בהליך שהוא הליך פשוט יותר לעומת הליכי פשיטת הרגל.

אכן, יכול להיכנס בגדרי הוראת השעה רק חייב מוגבל באמצעים ורק חייב שסכום חובו הוא עד לסכום של 800,000 ₪ ואשר אין לו נכסים.

חייבים שלא נכנסים בגדרי החוק, והם סבורים שהם יכולים לקבל הפטר, יכולים להגיש בקשה לפשיטת רגל לכונס הרשמי.

במקביל מקדמת שרת המשפטים, חוק חדלות פרעון חדש ומקיף הנמצא בימים אלו בדיונים בכנסת

כמו כן, יודגש, כי בקשת הפטר אפשר להגיש בכל לשכה, והיא תועבר ללשכת ההפטר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!