דו"ח המלצות המדיניות של ה-OECD מבקר את רמת אי השוויון הגבוהה בישראל הנובעת בין השאר מחוסר ההשתלבות של הערבים והחרדים. ישראל סובלת משיעור גבוה של עובדים עניים ורמת ההשקעה הממשלתית בשילוב בשוק העבודה היא מזערית. הארגון ממליץ על הגדלת ההשקעה בחינוך במגזר הערבי, ביטול קצבאות תלמידי הישיבה והתניית סיוע כלכלי במסגרות ילדים בתעסוקת אב המשפחה.
המלצות נוספות כוללות הסרה נוספת של מחסומי ייבוא, המשך פיתוח השוק הסיטונאי לחשמל, והרחבת הפריסה של תשתית הסיבים האופטיים. בתחום הסביבתי, הארגון ממליץ על החלת מיסוי על דלקים שלא משמשים לתחבורה ושימוש בהכנסות ממיסוי סביבתי לצמצום אי השוויון והשקעה בתשתיות אנרגיה ותחבורה ציבורית.
הגורם המכריע בהישגי התלמידים הוא הרקע החברתי-כלכלי, מדיניות המיסים לא מצמצמת את אי השיוויון
לפי הנתונים המוצגים בדו"ח, ישראל מפגרת בתחום אי השוויון וההשתלבות החברתית. ההכנסה הממוצעת של משקי בית עניים נמוכה ב-32.4% מקו העוני, לעומת ממוצע של 28.7% ב-OECD ושל 21.2% בחמש המדינות המובילות במדד. חוקרי הארגון ציינו ששיעור העובדים העניים בישראל גבוה.
אחת הסיבות לפיגור היא שלמדיניות המיסוי וההוצאה של ישראל השפעה מעטה על אי השוויון. היא נמוכה מהממוצע במדינות הארגון ומהווה כ-60% מההשפעה בהשוואה למדינות המובילות. גם רמת ההכנסה המינימלית המובטחת על ידי קצבאות נמוכה בישראל לעומת הממוצע.
השפעת הרקע החברתי-כלכלי בישראל על הישגי התלמידים מכריעה, מה שאומר שגם מערכת החינוך אינה מצליחה בצמצום אי השוויון. לפי הדו"ח, לרקע החברתי-כלכלי השפעה של 46.6% על תוצאות מבחני הקריאה הבינלאומיים (פיז"ה) לעומת ממוצע של 36.6% ב-OECD ו-25.8% במדינות המובילות.
הארגון ממליץ להרחיב את תקצוב מוסדות החינוך במגזר הערבי ולעודד מפרנס שני במשפחה
חוקרי הארגון מציינים את חוסר ההשתלבות של ערבים וחרדים בשוק העבודה, המתבטא בשכר נמוך, בשיעור תעסוקה נמוך ובכמות שעות עבודה נמוכה. גם חוסר הייצוג של קבוצות אלה במגזר ההיי-טק הודגש. ההשקעה הממוצעת ב-OECD בצעדי שוק עבודה מגיעה ל-17% מהתוצר לנפש עבור כל מובטל, כשבישראל היא עומדת על 8.6%. במדינות המובילות, ההשקעה מגיעה ל-37.5% מהתוצר לנפש.
כדי לפתור את הבעיה הזו, מציע הארגון להרחיב את תקצוב בתי הספר במגזר הערבי כדי להשוות אותו לתקצוב לתלמידים יהודיים בעלי רקע סוציו-אקונומי דומה, ולהגדיל את ההקצאות למסגרות טיפול בילדים לרשויות ערביות. בנוסף, ממליץ הארגון על ביטול קצבאות התמיכה בתלמידי ישיבה והתניית סיוע כלכלי למסגרות ילדים בתעסוקת אב המשפחה. ההמלצה האחרונה שנרשמה, מבקשת לצמצם מצבים בהם משק בית מתבסס על מפרנס אחד על ידי הענקת הטבות במס הכנסה למפרנס או מפרנסת שניים.
רק 62% מהעסקים מחזיקים אתר אינטרנט, רק 73% ממשקי הבית בעלי אינטרנט פס רחב
לפי הדו"ח, ישראל נהנית מרמת ההשקעה הפרטית הגבוהה ב-OECD במחקר ופיתוח. לצד זאת, ישראל סובלת מפערים בתחום ההטמעה של טכנולוגיות דיגיטליות. רק 62.2% מהעסקים מחזיקים באתר אינטרנט לעומת 78.1% ב-OECD ומעל 90% במדינות המובילות.
לפי הדו"ח, ישראל נמצאת מאחור גם ביחס למשקי הבית, מה שמתבטא בפערים רחבים בגישה ובשימוש באינטרנט בין קבוצות האוכלוסייה. שיעור משקי הבית בעלי גישה לאינטרנט פס רחב עומד על 74.3% לעומת 88.2% בממוצע ב-OECD. כדי לסגור את הפער, הארגון ממליץ על מעקב ממשלתי הדוק על פריסת תשתית סיבים אופטיים לאינטרנט והענקת סבסוד לאזורים בהם הפריסה מפגרת.
על מנת להגביר את הפריון, הארגון מציע לשפר את הרגולציה כך שתתמוך בתחרות במגזר הפרטי. בנוגע לישראל, הארגון ממליץ על המשך הסרת מחסומי ייבוא על מנת לתמרץ אימוץ טכנולוגיות חדשות בעזרת תחרות בינלאומית. רמת הפריון בישראל כמעט זהה לרמה הממוצעת בארגון, אך נמוכה בהרבה בהשוואה למדינות המובילות.
כדי להגדיל את שיעור האנרגיה המתחדשת: הארגון ממליץ להרחיב את המיסוי על דלקים ולהשקיע בתחבורה ציבורית
בתחום הסביבתי ישראל הרחק מאחור. שיעור האנרגיה המתחדשת בישראל הוא מהנמוכים בארגון, 4.4%, לעומת 22.1% ב-OECD ומעל 50% במדינות המובילות. נתון זה אינו מפתיע לאור ההשקעה הממשלתית המזערית במחקר ופיתוח סביבתי ורמת מיסוי הפחמן הנמוכה בהשוואה בינלאומית. מסך ההשקעה במחקר ופיתוח, ישראל מנתבת 0.7% למחקר ופיתוח סביבתי לעומת 2.8% ב-OECD ו-8.4% במדינות המובילות. מיסוי הפחמן בישראל מגיע ל-39.2% מהרף הנמוך לעומת כ-50% בממוצע בכלל חברות הארגון ו-73.8% בקרב המדינות המובילות.
גם ביחס לזיהום האוויר, מצבה של ישראל עגום, כש-100% מהאוכלוסייה חשופים לרמת זיהום המהווה סיכון רפואי משמעותי. הממוצע ב-OECD עומד על 61.2% מהאוכלוסייה ובמדינות המובילות על 0.1%.
המלצות הארגון בתחום הסביבתי כוללות הרחבת המיסוי על דלקים שלא משמשים לתחבורה ושימוש בהכנסות ממיסוי סביבתי כדי למתן השפעות שליליות בתחום אי השוויון ולהשקיע בתשתיות אנרגיה ותחבורה ציבורית. בטווח הבינוני הארגון מציע מיסוי פחמן עקבי בכל הסקטורים. בנוסף, ממליצים חוקרי הארגון על תמיכה בהקמת של שדות סולריים על ידי הקצאה של אדמות ציבוריות והקלה של ההליכים הביורוקרטיים.
המלצות הארגון הכלליות, כלומר אלו שאינן מכוונות למדינה מסוימת, כוללות את חיזוק הכיסוי של רשת ההגנה החברתית עם דגש על עצמאיים ועובדים זמניים והגדלת ההשקעה בתשתיות ציבוריות, לדוגמה בתחומי האנרגיה והתחבורה. המלצה נוספת היא הגברת התחרות, בייחוד על ידי הקלה על כניסת חברות חדשות לשווקים, על מנת להגביר את הפריון. גם פעולות שנועדו להאיץ אימוץ והטמעה של טכנולוגיות דיגיטליות מומלצות לטובת שיפור הפריון.
עוד ממליצים חוקרי הארגון על השקעה ציבורית במחקר ופיתוח, בתוכניות הכשרה והסבת מקצוע, ובאנרגיה מתחדשת. בתחום המיסוי, הם מציעים להעביר את הנטל לנדל"ן תוך שימת דגש על כך שהוא לא נופל בצורה לא מידתית על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. בתחום המעבר לכלכלה ללא פליטות פחמן, בנוסף להשקעות באנרגיה מתחדשת, מומלץ להחיל רגולציה חזקה וצפויה ולקבוע מיסוי פחמן גבוה מספיק כדי לתמרץ מעבר לאנרגיות ירוקות.
