רגע נדיר של סולידריות בין אוהדי הספורט בישראל היה ביום חמישי האחרון. לפני הדרבי התל אביבי בכדורסל אוהדי הפועל ת"א נדרשו להראות תעודות זהות בכניסה לאולם "היכל קבוצת שלמה" וסירבו. הם בחרו להישאר מחוץ לאולם וההנהלה והשחקנים גיבו אותם וסירבו לעלות למשחק. מכבי ת"א רשמה ניצחון טכני והפועל ת"א רשמה צעד אמיץ במאבק בדרישות המשטרתיות הבלתי מקובלות.
ארגוני אוהדי הכדורגל הגדולים בישראל, שמכירים מקרוב את היחס של המשטרה אל אוהדי הספורט, מיד הפגינו סולידריות עם אוהדי הפועל ת"א בכדורסל ויצאו בקמפיין: "הספורט שייך לאוהדים". וזה נכון, הספורט באמת שייך לאוהדים. ענפי ספורט כמו כדורעף או כדוריד שאין להם הרבה אוהדים מתקשים לשרוד כלכלית. כדי שענף ספורט יהיה ריווחי הוא חייב בסיס אוהדים חזק ורחב. בסופו של דבר, בספורט הם נקראים "אוהדים" במציאות הכלכלית הם נקראים "צרכנים".
לכדורגל הישראלי יש הרבה צרכנים. בטח יותר מכל ספורט אחר בישראל. בשבת האחרונה נכחו במשחקי הליגה הראשונה בכדורגל בישראל כ-80 אלף צרכנים. ההמונים האלה הגיעו למגרשים כמה ימים בלבד אחרי דרבי תל אביבי בכדורגל, שהסתיים עם יותר מ-100 עצורים, עם אלימות של שוטרים נגד אזרחים, עם תורי ענק בכניסה לאצטדיון, עיכוב של חצי שעה בפתיחת המשחק ואבוקות ביציעים במהלך המשחק.
אפשר לקרוא להם "אוהדים" או "צרכנים" אבל אולי אפשר לקרוא להם פראיירים. כל אירוע המוני אחר, שהיה מסתיים כפי שהסתיים הדרבי התל אביבי לפני שבוע, היה גורם ל"צרכנים" להפסיק לצרוך את מהמוצר הזה. אבל אוהד הספורט הוא "צרכן" שבוי ומכור. אין פה בכלל עניין רציונאלי. אם האוהדים היו חושבים עם הראש ולא מרגישים עם הלב, אז כבר מזמן הם היו נוטשים את המוצר הזה.
***
מצד שני מה שקורה בשבועות האחרונים במגרשי הספורט אינו קשור לספורט, הוא קשור לאווירה האלימה בישראל. הכדורגל, בהקשר הזה, הוא לא בועה אלא מראה. האלימות נמצאת בכל מקום: על הכביש, בתור בסופר, על מסך הטלוויזיה, ברדיו ובשגרת חיינו. ישראל מודל 2023 היא חברה אלימה מאוד. לאזרחים יש אפס סובלנות לאחר ואפס סימפטיה לאנשים שחושבים אחרת. אין שום סיבה שדווקא הכדורגל יהיה יוצא דופן ובגלל זה הסולידריות בין אוהדי הספורט בחמישי האחרון היה רגע מיוחד.
המשטרה מצידה כנראה לא מסוגלת לתפוס ולהעניש את האנשים האלימים אז היא נוהגת בשתי הדרכים הקלות עבורה: ענישה קולקטיבית כלפי כולם וניהול קרב על התודעה. המשטרה מאשימה את האוהדים והאוהדים מאשימים את המשטרה. צופים מהצד: מנהלי הכדורגל הישראלי והפוליטיקאים. ששוב מתגלים בניתוק שלהם ובחוסר היכולת לשלוט באירוע.
זאת הייתה התגובה של שר הספורט, מיקי זוהר, אחרי האירועים בשבוע שעבר: "עבודת המשטרה מנעה מראות קשים בדרבי". המראה הקשה שראיתי בסרטון היה של שוטר על סוס מכה עם אלה אזרח, שלא עשה כלום. ראיתי גם פרשים דוהרים לתוך אזרחים. אלה מראות קשים ומי שהייתה אחראית על המראות האלה היא המשטרה.
המשטרה אמורה למנוע את האלימות לא לייצר את האלימות. אם רוצים למנוע אלימות כדאי שיתחילו בענישה סלקטיבית כלפי האחראים לאלימות. הרי למשטרה יש מצלמות בכל מקום. בכל רמזור. בכל צומת וגם סביב כל אצטדיוני הכדורגל ובטח שסביב בלומפילד. האצטדיון מרושת מצלמות מבחוץ ומבפנים. תשתמשו במצלמות ותאתרו את הפושעים ותענישו אותם. בשביל לעשות את זה לא צריך פרשים ולא צריך שוטרים ביציעים צריך רצון אמיתי לעצור את האלימות.
***
זה עדיין לא הסתיים בהרוגים, אבל הקרקע כבר מוכנה לאירוע האלימות הבא. מה שקורה עכשיו שכל אחד מהצדדים בונה את כתב ההגנה שלו: המשטרה תאשים את האוהדים. האוהדים יאשימו את המשטרה. שר הספורט ישלח הודעות מנותקות לתקשורת. מנהלי הכדורגל בישראל בכלל לא נמצאים באירוע. גם בעתיד כל אחד ישמור על התחת שלו אבל הכתובת כבר חרוטה על הקיר.
