חלקיקים מזעריים ומלאכותיים, שפותחו והגיעו לידי יישום במשך עשרות שנים – וכיום משמשים טכנולוגיות הנוגעות לחיים של כולנו. פרס נובל לכימיה לשנת 2023 הוענק השנה ללואיס ברוס מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מוני בוונדי מאוניברסיטת מסצ'וסטס (MIT) ואלכסיי אקימוב, לשעבר המדען הראשי בחברת ננוקריסטלס תעשיות האמריקנית.
חתני פרס נובל לכימיה הצליחו לייצר חלקיקים כל כך קטנים עד שתכונותיהם נקבעות על ידי תופעות קוונטיות. לחלקיקים, המכונים נקודות קוונטיות, יש כיום חשיבות רבה בננוטכנולוגיה. הידע הנוגע לשינוי תכונותיהן של נקודות בהתאם לגודלן היה קיים, אך עד כה לא הצליחו לייצר נקודות בגדלים כאלה, ולכן במשך שנים רבות לא האמינו ששימוש בנקודות קוונטיות יהיה מעשי.
תכונותיו של יסוד נשלטות על ידי מספר האלקטרונים שיש לו, וכאשר החומר מתכווץ לממדים ננויים מתעוררות תופעות קוונטיות; אלה נשלטים לפי גודל האובייקט. "לנקודות קוונטיות יש הרבה תכונות מרתקות ויוצאות דופן", אמר יוהאן אוקוויסט, יו"ר ועדת נובל לכימיה. "חשוב לציין, יש להם צבעים שונים בהתאם לגודלם".
עוד בתחילת שנות השמונים בברית המועצות, אלכסיי אקימוב הצליח ליצור אפקטים קוונטיים תלויי גודל בזכוכית צבעונית. הצבע הגיע מננו-חלקיקים של נחושת כלוריד ואקימוב הוכיח שגודל החלקיקים השפיע על צבע הזכוכית באמצעות השפעות קוונטיות. כמה שנים מאוחר יותר, לואי ברוס היה המדען הראשון בעולם שהוכיח השפעות קוונטיות תלויות גודל בחלקיקים הצפים בחופשיות בנוזל. בשנת 1993, מוני בוונדי חולל מהפכה בייצור הכימי של נקודות קוונטיות, והביא לחלקיקים כמעט מושלמים. איכות גבוהה זו הייתה הכרחית כדי להביא אותן לשימוש.
כך למעשה השלושה הובילו לכך, כל אחד בתחום הייצור והגילוי שלו, אחד אחרי השני, לכך שחלקיקים מלאכותיים יצליחו לשמש בייצור בכל אחד מתחומי חיינו, מרפואה וטכנולוגיה ועד מחקרים בתחומים מגוונים נוספים.
