"משה שרת נתן לעיתון דבר את פרצופו", אומר ל'דבר' ההיסטוריון ד"ר מרדכי נאור. "במשך שש השנים הראשונות של 'דבר', בהן התעצבה דמותו של העיתון שעתיד להשפיע יותר מכל כלי תקשורת אחר על תקומתו של עם ישראל בארץ ישראל, משה שרת היה מי שעיצב את העמוד הראשון שלו".

ד"ר נאור, החתום על עשרות ספרי היסטוריה, עובד בימים אלה על ספר חדש שיזמה העמותה להנצחת משה שרת, שיחשוף את הקורא העברי לפרקים הנשכחים בחייו של מי שהיה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל. שניים מבין פרקי הספר החדש עוסקים בפעילותו של משה שרת כחבר במערכת 'דבר'.

ד"ר מרדכי נאור. "שרת היה מי שערך את העמוד הראשון בעיתון, זה היה תפקידו המרכזי" (צילום: אלבום פרטי)

"'דבר' היה תופעה ייחודית בנוף – עיתון הפועלים", אומר נאור, "העמוד הראשון ביתר העיתונים הוקדש למודעות. ב'דבר' היו רק טקסטים. זה כמו ההבדל בין טלוויזיה מסחרית שממומנת על ידי מפרסמים לבין טלוויזיה ציבורית. שרת היה מי שערך את העמוד הראשון, זה היה תפקידו המרכזי".

"מערכת כזו קטנה, וכל אחד מחבריה היה לימים ממנהיגי הציונות והמדינה"

איך נראה העיתון דבר בשנותיו הראשונות?
"העיתון כלל רק ארבע עמודים. למעשה זה היה שני דפים גדולים כאלה, שלא היו משודכים אלא רק הגיעו מקופלים ביחד, ומשני דפים, כשמקפלים אותם, זה יוצא ארבע עמודים. בעמוד הראשון היו רק חדשות – מהארץ ומהעולם. והיה תמיד מאמר מערכת אותו כתבו יחד חברי המערכת: ברל כצנלסון, משה בילינסון, משה שרת, וזלמן שז"ר שלימים היה נשיא המדינה. תתאר לעצמך מערכת כזו קטנה וכל אחד מחבריה היה לימים ממנהיגי הציונות והמדינה".

מה היה ביתר העמודים?
"בעמוד השני ובמחצית העמוד השלישי היו ידיעות מהארץ והעולם. שרת היה הכתב לענייני חוץ והוא שהביא את החדשות מרחבי העולם. היה דגש על ידיעות מבריטניה, ששלטה באותם הימים בארץ, על תנועת הפועלים העולמית, ועל חדשות מהעולם הערבי – שאותם הביא שרת בזכות השליטה שלו בשפה הערבית".

אז שרת היה העורך וכתב חדשות החוץ?
"בזה זה התחיל, אבל בהמשך ברל הטיל עליו תפקיד נוסף. בשנת 1929, כשמלאו לעיתון רק ארבע שנים, חברי המערכת חששו שהעיתון לא משפיע מספיק על הקהל הרחב שמחוץ לקוראי העברית בישראל. הם החליטו להוציא גם מהדורות באנגלית ובגרמנית. ברל ביקש משרת לקחת על עצמו תפקיד נוסף: להיות עורך המהדורה האנגלית שיצאה אחת לשבוע".

גיליון דבר הראשון. 1 ביוני 1925. "העיתון כלל ארבע עמודים. שני דפים גדולים שהגיעו מקופלים ביחד, ומשני דפים, כשמקפלים אותם, זה יוצא ארבע עמודים" (צילום: ארכיון דבר)

נאור מספר בהשתוקקות על מעלליו של משה שרת ב'דבר'. מי שיהיה בהמשך ראש המחלקה המדינית של הקונגרס הציוני, שר החוץ הראשון של ישראל וראש הממשלה השני של המדינה, עסק בצעירותו בקריאת ידיעות מרחבי העולם וכתיבתן בעברית עבור אותם הפועלים שבנו את הארץ, כדי שלא יהיו בורים.

"ב'דבר' הוא למד את השיעורים החשובים ביותר על מדינאות"

אביו של שרת, יעקב צ'רתוק, היה הראשון מהבילו"יים שעלה לארץ לבדו, לפני היתר. אחרי כמה שנים בארץ, חזר לחרסון שבאוקראינה, נישא, והקים משפחה. שם נולד בנו משה. כשהיה שרת בן 12 עלתה המשפחה לארץ. אביו רכש חווה חקלאית ליד רמלה, ושם התגוררה המשפחה. כילד, שרת עבד בחווה, עם עדר כבשים, טחנת קמח, והשדות. שם למד ערבית וטורקית. אחרי שהתבגר נסע ללמוד בלונדון מדאי המדינה וכלכלה. יום אחד הופיע אצלו בן גוריון וביקש ממנו לחזור לארץ עם הידע שרכש כדי לסייע להקים את מוסדות תנועת העבודה. זמן קצר לאחר חזרתו ארצה נוסד 'דבר' ושרת השתלב בצוות העורכים שלו.

ד"ר ערן טל, מנהל מכון לבון, עם יורם שרת, נכדו של משה שרת בביקור במכון של נציגי העמותה להנצחת שרת (צילום: גדעון מיטשניק)

"כששרת דיבר על כך בערוב ימיו הוא תיאר את פעילותו ב'דבר' כטבילת האש שלו בפוליטיקה" אומר ד"ר נאור. "שם הוא למד את השיעורים החשובים ביותר על מדינאות. הכתיבה העיתונאית הרחיבה את אופקיו".

"גם כשהשתתף בקונגרסים הציוניים הוא עשה את זה ככתב 'דבר'. לאחד הקונגרסים הוא לא יכל להגיע אז בן גוריון החליף אותו וכתב כמה כתבות על הקונגרס ב'דבר'".

במשך שש וחצי שנים מילא שרת את תפקידיו השונים ב'דבר' עד שנאלץ לעזוב. בקונגרס הציוני של 1931, אותו הקונגרס בו וייצמן הודח ובמקומו נבחר נחום סוקולוב, מפא"י זכתה בשני תיקים בממשלה של הקונגרס. אחד מהם היה תיק מרכזי וחשוב: המחלקה המדינית.

"שרת סירב להתמנות לסגן של ארלוזורוב אם לא יאשרו לו את זה בעיתון"

"ארלוזורוב מונה לעמוד בראש המחלקה המדינית, הוא היה אז רק בן 32 אבל כבר אז נתפס כמנהיג גדול. ארלוזורוב הציע לשרת להתמנות לסגנו. שרת סירב לעבור אלא אם כן יאשרו לו את זה בעיתון. ברל השתולל. בשום פנים ואופן הוא לא הסכים לזה. שרת נתפס כיחיד שיכול לערוך את המהדורה האנגלית. ברל טען שבלעדיו לא תהיה מהדורה אנגלית לעיתון".

"באוקטובר 1931 הדיון על שרת הגיע למרכז מפא"י, שם, לאחר דיון של כמה שעות, הוחלט ששרת ייצא מ'דבר'. "שרת עצמו לא הביע את עמדתו לגבי הסוגיה. התוצאה הייתה שהמהדורה האנגלית נסגרה בו במקום, וברל בצעד של מחאה החליט שהוא יישאר עורך העיתון ולא יעשה שום דבר אחר מלבד העיתון מעתה. אחרי שנתיים ארלוזורוב נרצח ושרת החליף אותו ועמד בראש המחלקה המדינית עד להקמת המדינה, שם רכש את הניסיון, הקשרים, ואת אמון הציבור שנזקקו לו כדי לשמש כשר החוץ הראשון של ישראל, וכראש הממשלה השני. במשך השנים שלו כמדינאי היה אומר שהוא מצטער שלא נתנו לו להמשיך לעבוד בעיתון כי הוא אהב את זה מאוד".

"הגופים הרשמיים לא יודעים להוקיר ולכבד את זכרו של ראש הממשלה השני"

"העמותה למורשת משה שרת נמצאת כעת בתהליך של חישוב דרך מחדש וגיוס שותפים", מספר סא"ל במיל' גדעון מיטשניק, יו"ר העמותה, שיזם את הוצאת הספר. "פרט לספר, אנו פועלים במגוון תחומים כולל הפקת סרטונים ופרוייקט להנגשת שרת לתלמידים. בחרנו במוט'קה נאור האחד והיחיד והמיוחד כדי ליצור ספר שאיננו ביוגרפיה אלא משהו אחר: ספר מעניין ומחדש – לא רק על פועלו ותרומתו בתחום המדיני ועל הפוליטיקה -אלא בעיקר על שרת האדם – מנהיג ואיש יוצא דופן ורב כישורים שנדחק הצידה. יהיו בו זוויות מחדשות מאד ואף מפתיעות על שרת, שעדיין לא פורסמו , דוגמת פרקים מיומן משפחתי של אחותו שמתאר בין השאר את שרת הנער בן ה-12 שמפליא לטפל בעדר הצאן של המשפחה בעין סיניא".

סא"ל במיל' גדעון מיטשניק, יו"ר העמותה למורשת משה שרת (צילום: מתוך אלבום פרטי)

"לצערנו הרב מדינת ישראל והגופים הרשמיים לא יודעים להוקיר ולכבד את זכרו של ראש הממשלה ושר החוץ השני", מוסיף מיטשניק, "ולכן, לאור מצבה הכספי הקשה של העמותה. הרי שעתידו של הספר תלוי בתמיכה הכספית ובשותפים שהעמותה תצליח לגייס. עד כה מאמצינו לא צלחו. מקווים שגם כתבה כזו תביא לנס ולמי שיסייע בידינו".