איך נראים חיי החברה של הקנגורו? מסתבר שקנגורואים יוצרים קשרים חזקים למדי אחד עם השני.

במשך שש שנים עקבנו אחר אוכלוסייה של כ-130 קנגורואים מזן אפור מזרחי, ליד העיירה וולאר בניו סאות' ויילס, כדי לראות כיצד מערכות היחסים שלהם משתנות לאורך הזמן. המעקב והתיעוד של כל קנגורו בנפרד העלו כמה תוצאות מפתיעות.

גילינו שאימהות קנגורו נעשות יותר חברתיות כשהן מטפלות בגורי קנגורו (בדיוק ההפך ממה שחשבנו לפני כן). כמו כן, מצאנו ראיות חדשות לכך שקנגורואים מסוגלים ליצור מערכות יחסים ארוכות.

המחקר, שפורסם בכתב העת Animal Behaviour, שופך אור חדש על התנהגות החיה האייקונית ביותר של אוסטרליה.

כיצד לתצפת על קנגורו

הקנגורו האפור המזרחי (Macropus giganteus) חי בכל השליש המזרחי של אוסטרליה, והוא בעל חיים מאוד חברתי. מי שמתגורר בקרבתו ודאי הבחין בכך שהוא כמעט לא מסתובב לבד. הרכב הקבוצות הקטנות שהוא מסתובב בהן (שנקראות באנגלית mob) משתנה כמה פעמים ביום.

קנגורואים חיים במבנה חברתי דינמי המכונה "מתפצל-מתאחד" (fission–fusion). פירוש הדבר שהקבוצה מתפצלת ומשתנה לעתים קרובות. רצינו לראות עד כמה חזקות מערכות היחסים בין הקנגורואים, וכיצד הן משתנות במהלך השנים.

בילינו כמה ימים בכל שנה בצילום כל קנגורו שנכלל באוכלוסיית המחקר שלנו. לאחר מכן השתמשנו בכל 3,456 הצילומים שלנו כדי לזהות כל קנגורו בנפרד.

הדרך הטובה ביותר (עבור בני אדם) להבדיל בין קנגורואים, היא הצורה הייחודית של האוזניים שלהם, מכיוון שגם קווי המתאר של האוזניים וגם ציצית השיער באוזן הפנימית נשארים דומים מאוד לאורך השנים. אמנם צלקות חדשות יכולות לשנות את צורת האוזן הכללית, אבל הקפדנו לשים לב למקרים כאלה.

בשיטה הזו זיהינו 130 קנגורואים שונים. לאחר מכן בחנו אילו מהם נמצאים זה לצד זה באותו צילום, כדי לקבל מושג כיצד נראות הקבוצות החברתיות שלהם.

כל קנגורו קיבל ציון חברתי על סמך מספר הקנגורואים שהתרועע עמם, והמידה שבה החברים האלה היו "פופולריים".

חברותיות מפתיעה

בדרך כלל יש כמה קשיים בסוג כזה של מחקר אורך בבעלי חיים, כמו זיהוי נכון של הפרטים ויכולת לעקוב אחר אותה אוכלוסייה לאורך שנים. במחקר הקנגורו בעיות אלה נחסכו מאתנו בקלות, שכן הסקר הצילומי שלנו אפשר לנו לזהות את הפרטים ללא תיוג פולשני, וכן בזכות העובדה שהם נטו לחזור לאותו מקום מדי יום.

הצלחנו לבחון ללא קושי את מערכות היחסים לטווח הקצר והארוך של כל קנגורו, וכיצד מערכות היחסים הללו השתנו לפי מין, גיל ורבייה.

בחינת החברותיות ברמת הפרט הניבה כמה תוצאות מפתיעות.

גילינו שחלק מהפרטים היו פשוט יותר חברתיים מאחרים. אצל חלקם זו הייתה התנהגות עקבית, ובאחרים היא השתנתה משנה לשנה.

יותר מכך, מצאנו שנקבות קנגורו נטו להיות הרבה יותר חברתיות בשנים שהן המליטו בהן גורים. ממצא זה הפוך ממחקר קודם, שהציע שנקבות הקנגורו נוטות להתבודד משאר האוכלוסייה כשהן הופכות לאימהות.

אנחנו סבורים שההסבר לכך הוא שאף שאימהות הקנגורו נוטות לשהות בקבוצות קטנות יותר (כפי שמחקרים אחרים הראו), הקבוצות הללו משתנות לעתים קרובות, וכך יוצא שהאימהות מתרועעות עם יותר קנגורו במצטבר – מה שמסביר את הציונים החברתיים הגבוהים שלהן.

המבנה החברתי הדינמי של הקנגורואים מאפשר להם להתאים את החברותיות שלהם למצב הרבייה.

חברויות ארוכות שנים?

העובדה שהמבנה החברתי דינמי, אין פירושה שהוא פשוט. גילינו שמערכות היחסים בין הקנגורואים הן הרבה יותר מורכבות ממה שסברנו בעבר.

חלק מהפרטים באוכלוסיית הקנגורו שלנו שמרו על חברויות לאורך שנים רבות. תופעה זו הייתה שכיחה במיוחד בקרב הנקבות. לקנגורואים שהיו יותר "פופולריים" (כפי שנקבע על פי הציון החברתי שחישבנו) היו סיכויים גבוהים הרבה יותר לחברויות ארוכות.

מפת הקשרים של הקנגורואים

זו העדות הראשונה למערכות יחסים ארוכות טווח בקנגוריים (משפחת החיות שכוללת קנגורו וכן וולבי, קווקה ועוד). עם זאת, מערכות יחסים ארוכות נפוצות אצל אוכלי עשב גדולים וחברתיים אחרים, כמו פילים, ג'ירפות ויעלים.

התצפיות על הקנגורו נערכו זמן קצר בלבד בכל שנה. כדי לגלות אם הם באמת יוצרים מערכות יחסים ארוכות, יהיה צורך במחקר נוסף. עם זאת, הראינו שמערכות יחסים כאלה הן אפשרות קיימת, ולכן התפתחות מרגשת מאוד בחקר התנהגות הקנגורו.

חשיבות הארגון החברתי

ומה השלב הבא? חקר התנהגות בעלי חיים משתנה תדיר, ותמיד יש עוד הרבה מה ללמוד.

הראינו את היתרונות שבתצפית על אוכלוסיות בעלי חיים ברמת הפרט, לא רק ברמת המין. לאור זאת, מומלץ שמחקר עתידי יבחן את קיומן של מערכות יחסים ארוכות בקנגורו, וכן  מדוע נקבות הקנגורו מגבירות לכאורה את החברותיות שלהן לאחר שהן הופכות לאימהות.

יש לנו נטייה להמעיט בחשיבות הארגון החברתי של בעלי חיים. מחקר נוסף על התנהגות הקנגורו יסייע לנו להבין טוב יותר את האינטליגנציה והמורכבות החברתית של חיות הכיס החביבות.

***

הכותבת היא דוקטורנטית באוניברסיטת ניו סאות' ויילס, סידני, אוסטרליה

מאמר זה פורסם באתר Theconversation.com, ומתפרסם ב'דבר' בכפוף לרישיוןCreative Commons. לקריאת המאמר המקורי (באנגלית) הקישו כאן.