"חשבנו שהמתיחות של החגים נגמרה", אומרת ל'דבר' אורית פרלוב, חוקרת במכון לביטחון לאומי.  "אבל חמאס הצליח להפתיע את כולם. הוא עשה את זה באמצעות מצג שווא של סוף אירוע, סיום המתיחות הביטחונית והבנות שזה עתה הושגו. חמאס הצליח לעשות תרגיל גם למתווך של האו"ם ולמתווכים המצרים והקטארים. כמעט כל הדרישות של חמאס נענו: הגדלת מכסת הפועלים, כסף קטארי למשכורות ולמשפחות מעוטות יכולת בעזה, והכנסת סחורות ודלק. נתניהו לא אפשר לסמוטריץ' ובן גביר לעלות להר הבית. היה משא ומתן שהסתיים בהצלחה. זה גרם למערכת הביטחון לחשוב שהאירוע של החגים נגמר. זה כאילו נחתום על הסכם נורמליזציה עם סעודיה ולמחרת הם יכריזו עלינו מלחמה כללית".

הייתה מתיחות לפני כן?
"בשבועות האחרונים חמאס אירגן אירועי גדר. במקביל היה ירי של רקטות לעבר הים כמעט כל יום. המצרים הודיעו שהכוחות החמושים עורכים תמרונים, ואנחנו כבר רגילים לתמרונים כאלה ולירי רקטות לים. זה כבר לא מדליק נורות אדומות. חשבנו שזה חלק מחגיגות 36 שנה לג'יהאד האסלאמי שצוינו שלשום. אחרי שהמשא ומתן הצליח, חמאס פיזר את המפגינים מהגדר ויצר מצג שווא של סוף האירוע. הם שלחו את כוחות הריסון שלהם נגד הצעירים בגדר, סיימו את התמרונים, אספו את הכוחות. הכול נראה כמו סוף של אירוע. היו בימים האחרונים ניסיונות לפרוץ את הגדר בנקודות שונות, אבל אף אחד לא חשב שזה חלק מתכנית על, כי הרי רק עכשיו הושגו הבנות".

אורית פרלוב, חוקרת מגמות שיח בעולם הערבי (צילום: יח"צ המכון למחקרי ביטחון לאומי)

מה תוכנית העל?
"מערכה כמו שאנחנו רואים פה ביממה האחרונה זה לא משהו שמאלתרים. חמאס פועל לפי תוכנית שהצריכה עבודה של חודשים ארוכים, אולי שנים. חמאס למדו היטב את הגדר, סימנו מראש את המטרות בעורף: הפעילות של צה"ל בחגים, מסיבת הטבע, הקיבוצים, הבטן הרכה. הם תכננו הכול בקפידה. יש לנו פה כשל מודיעיני נוסף שלא ידענו על התוכנית הזו. חששנו מפני אירוע ביטחוני חריג בתקופת החגים, אבל לא דמיינו בכלל תסריט כזה של המוני מחבלים נכנסים לישראל מנקודות שונות, טובחים וחוטפים מכל הבא ליד. אני חושבת שגם חמאס הופתע מהקלות שבה הוא עשה את זה".

מה לגבי איראן?
"איראן לא יוזמת אירועים בגזרה הפלסטינית, היא רוכבת על אירועים. איראן מסייעת לפלגים החמושים במימון, משלוחי נשק והכוונה אסטרטגית. היא לא מורה להם מתי לפתוח באש אבל אין ספק שהעיתוי פה משחק לטובתה. אין מרוויחה גדולה יותר מאיראן בנוגע לתיקעת הנורמליזציה עם סעודיה, אבל זה לא אומר שאיראן יזמה את המתקפה".

אז יש פה ניסיון לסכל את הנורמליזציה?
"המתקפה הזו הוכנה שנה מראש, ואני לא חושבת שמה שעמד לנגד עיני חמאס הוא סיכול הנורמליזציה. אמנם איראן נותנת לחמאס ובעיקר לג'יהאד האסלאמי מימון, הדרכות וגיבוי, אבל לא איראן מקבלת את ההחלטות. איראן תשמח לשלוח נשק, אבל היא לא זו שיכולה לתת את ההוראה לצאת למתקפה. היא מגבה, מתדלקת, עוזרת, אבל זה סיפור פלסטיני. לפני החגים נערכו ביקורים של בכירים איראנים בביירות, שם פגשו בכירים מחמאס ומהג'יהאד האסלאמי. הייתה גם התכנסות של הפלגים בטורקיה. אלה דברים שמקפיצים את המערכת הביטחונית, כי בדרך כלל מגיעים אחריהם אירועים. לכן העלינו הרבה תרחישים. לצערנו, מה שקורה חמור מהם בהרבה".

"יצר הנקמנות בצד היהודי מדאיג מאוד"

פרלוב מתארת את המניעים של חמאס לצאת למערכה בעת הזו, על בסיס נאומים של בכיריו הרמטכ"ל מוחמד דף וראש הזרוע הצבאית ביהודה ושומרון סאלח אל-עארורי. דף ציין חמישה אלמנטים שבשמם חמאס יוצא למערכה: הראשון הוא לפרוץ את המצור על עזה – דבר שלא עולה כלל במגעים דרך המתווכים.

השני הוא סוגיית האסירים, שסביבה היה פער עצום בין הדרישות של חמאס בנוגע לעסקת שבויים ונעדרים לבין מה שישראל מוכנה לו. בחמאס מבינים שדרוש להם קלף מיקוח חזק יותר – עוד חטופים.

השלישי הוא 'הפלישות לאל-אקצא' – תקיעות בשופר בהר הבית, עליית חברי כנסת, ניסיונות להקרבת קורבנות – כל אלה מתדלקים את הצורך בתגובה של חמאס. הרביעי הוא הפוגרום בחווארה והטרור היהודי. החמישי הוא יותר מ-250 פלסטינים שנהרגו השנה בידי כוחות צה"ל בגדה המערבית. "אל-עארורי מוסיף לכל טיעוניו של דף את זה שצה"ל מתכנן מבצע אחרי החגים, ולכן עדיף להקדים תרופה למכה".

לאן זה מתפתח?
"בשלב הראשון, כוחות הביטחון צריכים להשיג שליטה על הגדר ולטהר את העורף ממחבלים. זה עוד לא הושג. כל עוד לא נשיג את זה – לא נוכל להמשיך ליעדים אחרים. המערכה שתתפתח בהמשך מסובכת בגלל המספר הגדול של החטופים. ברגע שחמאס יפרסם תמונות וסרטונים של החטופים – במיוחד הנשים והילדים – זה יגביר את להט הנקמנות משני הצדדים. זה גם יחזק מוטיבציות של ערבים לבצע פיגועי טרור, וגם יגרד עוד יותר את יצר הנקמנות של הטרור היהודי.

"בתרחיש של מגה-פיגוע – לא משנה מאיזה צד – אנחנו נכנסים למשהו אחר. הפלגים בגדה המערבית ייכנסו לתמונה, סביר להניח שגם אלפי הפלסטינים שבלבנון ובסוריה, ובפנטזיה של חמאס גם ערביי ישראל, יצטרפו. זה תרחיש אימים של מלחמה רב-זירתית. אני לא מקנאה בגנרלים שיצטרכו להחליט בתרחיש כזה איפה לשים את הכוחות. השמיכה קצרה מדי, וכל צד שתמשוך אותה בהכרח יחשוף צד אחר. החלום הרטוב של ציר ההתנגדות זה מה שהם קוראים לו 'הזירה הפנימית' – מלחמה בתוך הערים המעורבות בישראל.

"תרחיש אחר הוא שצה"ל יחסל כמה רבי-מחבלים ברצועה, ובתגובה לכך חמאס יפעיל את אנשיו בגדה, במזרח ירושלים ובגבול הצפון. גם זה תרחיש שאנחנו יודעים אולי איך הוא עשוי להתחיל, אבל אף אחד לא יודע איך הוא ייגמר".

פרלוב מעריכה שאם תהיה כניסה קרקעית אז הסבירות שחיזבאללה תפתח במערכה מצפון גבוהה. "כך לפחות טוענים מנהיגי הארגון. יכול להיות שנראה מבצעים כירורגיים של יחידות מיוחדות ולא פלישה נרחבת, מה שיאפשר לחיזבאללה גם להגיב נקודתית ולא במלחמה כוללת. צריך לזכור שגם בג'נין ובשכם יש רגישות גדולה, ולכן לא ניתן להעביר את פיקוד מרכז לגזרת עזה. צה"ל ערוך פה מלכתחילה למלחמה בכמה גזרות, וזה מקשה על התגובה".

מה עם החטופים?
"זה אירוע חסר תקדים. אני מקווה שנראה פה עסקה גדולה וכללית של שחרור כל החטופים בתמורה להחזרת אסירים. ברור שאם תהיה עסקה כזו, בן גביר ייאלץ להחליט אם להישאר בממשלה ולהיות חתום על עסקת שחרור המחבלים הגדולה ביותר בהיסטוריה, או להתפטר. אני לא רואה למצב הזה פתרון אחר מלבד עסקת ענק".

מה קורה ברשתות החברתיות?
"יש יצר נקמנות בהיקפים חסרי תקדים משני הצדדים. הסרטונים של נשים וילדים בשבי חמאס יוצרים אפקט חזק מאוד אצל ההמונים. יצר הנקמנות בצד היהודי מדאיג מאוד. קיים חשש אמיתי לאירוע בסגנון הטבח של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה – מה שעלול לשנות לגמרי את פני המלחמה הזו, ולהכניס לתוכה זירות נוספות. ההתרחשות ברשתות היא נקודת תורפה נוספת שלנו. אין לנו שליטה על מה שקורה שם, וזה נראה רע מכל הכיוונים".