ביום שלאחר מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס על ישראל, עולה השאלה הבלתי-נמנעת: איך זה קרה? "הייתה פה הטעיה כפולה", מסביר ד"ר הראל חורב, היסטוריון ומומחה לפלסטינים, ממרכז משה דיין וחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב, ומסביר כי בישראל שלטה קונספציה לפיה חמאס הוא "המבוגר האחראי" ברצועת עזה והוא הגוף שאיתו יש לבוא חשבון, דבר שהתברר כשגוי לדבריו לאחר שני המבצעים האחרונים מול הג'יהאד האיסלאמי. "היה פה כישלון של הקונספציה".

במציאות בה ישראל התקרבה להסכם נורמליזציה עם סעודיה, המדינה המוסלמית המשמעותית בעולם הערבי, לצד מציאות פנים-ישראלית מפולגת, המתקפה מגיעה על רקע פוליטי. "הם פירשו את המחאה כהתפוררות של החברה", אומר חורב, "הם לא מבינים שבחברות דמוקרטיות ככה זה עובד".

המתקפה אתמול הייתה פעולה פוליטית ?
"לדעתי, זה אולי בשוליים, אבל בגדול זה לא. עניין כמו פגיעה בנורמליזציה עם סעודיה הוא עוד שיקול, אבל העובדה שאנחנו סופרים 600 נרצחים ועוד לא סיימנו, זה לא סעודיה, לא האסירים, לא אל אקצא שלא היו בה פרובוקציות בזמן האחרון. אף אחד לא רוצח 600 איש חפים מפשע בגלל הנורמליזציה. אנחנו עדים להתגשמות החזון הפאשיסטי איסלאמי רדיקלי של חמאס וציר ההתנגדות בכללותו: חתירה מתמדת ללא הפסקה להשמדת ישראל. חזון אנטישמי מובהק ותמיד היה, עד כדי כך שאפילו פלסטינים שאינם חמאס, מזועזעים ממנו. אני מדבר עם מקורות ברמאללה, שמקורבים לרשות והם פשוט מזועזעים מרמת האנטישמיות ההשמדתית. לא סתם אנטישמיות, אלא מהסוג הנאצי, שחותרת להשמדה פיזית, ולכן רואה ביהודים בתור חיות, מקקים, צאצאי קופים וחזירים וכן הלאה, שדינם ואחריתם היא אחת – וזה מוות".

דבריו של חורב מגיעים לאחר מתקפת הפתע ההמונית, בה צולמו והופצו תמונות זוועה של מחבלים הצוחקים בעודם יורים בחפים מפשע, מבזים גופות של נרצחים ומשליכים אותן על טנדר על מנת לחטוף אותן לרצועת עזה.

ד"ר הראל חורב (צילום: אלבום פרטי)

"רבים לא הבינו את זה לאורך עשרות השנים שחמאס קיים, אבל מומחים שהיו כנים עם עצמם, שדיברו עם אנשי חמאס וקראו את החומרים, ידעו שמדובר בארגון אנטישמי השמדתי מובהק, זו הסיבה העיקרית למה שאתה רואה עכשיו. ניצול ההזדמנות בראייתם, לפגוע בישראל, כדי לקרב את סופה. זה מלווה בהצהרות שנשמעו בשנים האחרונות מפני חוזי עתידות מטעם עצמם. השייח בסאם גראר, איש חמאס מרמאללה, שחזה את סופה של ישראל ב-2022, חמינאי האיראני שחזה שזה יקרה ב-2023 והם רואים את הדברים כפשוט הזדמנות לקדם את החזון הזה".

אבל זה לא שאין הקשרים נוספים לתקיפה
"זה מצטרף ומצטלב עם כמה נושאים נוספים. חלון ההזדמנויות, מה שהם מפרשים בטעות כהתפוררות של החברה הישראלית בגלל המחאה, הרי מדובר בארגונים שהדמוקרטיה מהם והלאה. הם פירשו את המחאה כהתפוררות, הם לא מבינים שבחברות דמוקרטיות ככה זה עובד".

בנוגע לזרזים הנוספים למתקפה, מסביר חורב, "הם חששו מהשלמת בניית המכשול העליון בגדר עזה, שזה חומות בטון. הם חששו לדעתי גם מדברים נוספים, כמו הפיתוחים של אמצעי לחימה שלא אפרט, שאמורים להיות מושלמים בשנים הקרובות ולכן אני חושב שהם ניצלו את ההזדמנות הזו כדי להכות בנו".

ואיפה נושא הנורמליזציה עם סעודיה נכנס פה? זה בכל זאת עיתוי שמגיע ברגע שיכול היה להיות בעל משמעויות גאופוליטיות נרחבות שישפיעו גם על עזה.
"העניין של סעודיה הוא משני לחלוטין. ברור שהם מתנגדים לזה, ברור שזה אלמנט בסל השיקולים, אבל לא האלמנט המרכזי. כשאתה שואל עצמך מדוע חמאס התנהג כמפלצת ורצח מאות חפים מפשע – התשובה הרלוונטית היחידה מבחינתי היא היותו ארגון אנטישמי רצחני בעל אידיאולוגיה רדיקלית, שלא שונה במהותה מהאידיאולוגיה של דעא"ש, ואל-קעידה, אלא נבדל מהם רק בדרך. המקורות האידיאולוגיים שלהם אינם שונים מהארגונים שציינתי, גם הם מסתכלים על הוגים כמו סייד קוטוב, מהוגי הסלאפיה ג'יהאדיה (הגרסה הרצחנית יותר של האסלאם הרדיקלי) והשייח' עבדאללה עזאם, וגם הם רואים בהם מקורות השראה.

הייתה תזה כזו שבה הצלחנו 'לאלף' את החמאס כריבון בעזה שאחראי לרסן את המצב?
"אני חושב שהדברים די ברורים, צוק איתן זה קונספט שרווח במסדרונות הממשל מאז 2014. אז חמאס פתח במלחמה שמטרתה הייתה לשבור את המצור, מאותו רגע ישראל התחילה להבין את זה רק במושגים של כסף. ראינו שהחמאס לא מרסן את הג'יהאד, למרות הכסף, ואנחנו ראינו את זה קודם, היו לזה סימנים מקדימים, למשל במבצע "מגן וחרב", המבצע האחרון נגד הג'יהאד. היה פה כישלון של הקונספציה. אם נבחן את ההתרעות שהיו לפני האירוע, נראה בצורה מאוד ברורה שהפחד היה מחיזבאללה, לא מחמאס, לכן, הייתה פה הטעיה כפולה: הסתכלנו צפונה, בעוד שהאיום הזה רחש לגבולנו בדרום".

האם נכון שיש לנו הרבה מה להפסיד, אבל אין הרבה מה להרוויח במלחמה הזו?
"אני לא מסכים בכלל. כל בר דעת מרגיש שאי אפשר לחיות עם זה. את חמאס צריך להשמיד ולהעניש בצורה החמורה ביותר. עשו לך את אירועי ה-11 בספטמבר במכפלות ביחס לאוכלוסייה הישראלית. צריך להיכנס ולנקות כי כל האופציות – ואפילו שהן מעורפלות – של ישות טרור שלא הערכנו עד כמה היא מסוכנת. כל דיבור תבוסתני על אי היכולת להכניע את חמאס היא מופרכת. ההיסטוריה מלמדת אותנו שארגונים הם ברי הכנעה, בין אם מדובר במשטר הנאצי, שלא היה גרוע ממנו כארגון בגודלו ובעוצמתו, ובין אם מדובר באש"ף בלבנון של 1982. גם את חמאס צריך להשמיד. נכון שרעיון אי אפשר להכניע, אבל רעיונות שטניים יש תמיד. השאלה היא אם אתה מרשה להם לרקום עוד וגידים כמו שהרשינו כאן".

האם משוואת ההרתעה התהפכה?
"אני לא חושב שאנחנו מורתעים, אלא מתפכחים".

אם ישראל תילחם לכיבוש עזה וסילוק חמאס, איזה אופק זה פותח?
"דעתי היא שלמרות כל פגמיה העצומים של הרשות הפלסטינית, אין לנו כיום בזירה הפלסטינית שותף שעדיף עליה. זו ברירת מחדל. אין משהו עדיף. הרשות הזו, צריך לזכור, עומק השנאה שלה לחמאס הוא תהומי. גם הרשות הפלסטינית בזמנו, ב-2007 כשהיא חוסלה ברצועת עזה, לא יכלה להאמין למראה עיניה איך אנשי חמאס רוצחים באחיהם לכאורה, מתאכזרים אליהם, יורים ברגליהם, הוצאות להורג ברחוב, זורקים אותם מבניינים".

מ-2007 עבר זמן, השנאה בין הארגונים לא שככה?
"אחרי צוק איתן פגשתי דיפלומט פלסטיני בכיר, ברמה של שגריר והוא אמר לי בשיחה בינינו – 'לא סיימתם את העבודה'. שאלתי מה היינו צריכים לעשות, הוא סימן לי עם היד תנועה של חניקת מוות – הייתם צריכים לחנוק אותם. להשמיד אותם. אז זה היכה בי בפעם הראשונה ומאז למדתי על זה עוד ועוד, עד כמה התהום בין פתח לבין חמאס, בדרגים הגבוהים – הממשלתיים – השוטר שנאלץ לברוח מעזה, בין אם זה השוטר או איש הממשל הבכיר, עד כמה השנאה לחמאס היא תהומית. בפעם הבאה שהם יחזרו לעזה, הם לא יתנו לחמאס לחזור למה שהוא היה, לא יתנו לו להרים ראש".

ומה לגבי המחיר של מלחמה עמוקה כזו?
"זה דבר איום ונורא, אבל שיטת הסלאמי של סבבים לא עבדה לטובתנו, תמיד הפסדנו יותר ויותר מסבב לסבב ואתמול שילמנו את המחיר הנורא מכל. אם נמשיך לתת להם לחיות שם, אנחנו נמשיך לשלם מחירים שאין כדוגמתם בעתיד. היום זה קרוב ל-1,000 הרוגים, זה מחיר של כמעט כפליים ממלחמת לבנון הראשונה. ולכן אין לנו ברירה, אלא לעמוד איתנים, לנשוך שפתיים מול מה שצפוי לנו – אלו ימים קשים ללא ספק, אבל בחשבון כולל זה עדיף מהחלופה של להותיר את חמאס".

מה דעתך על דברי סמוטריץ' בעבר לפיהם הרשות היא נטל והחמאס הוא נכס?

"הוא טועה ומטעה. הפיצול באמת שירת את הקונספציה הישראלית של החלשת הרשות והיכולת של הישות הפלסטינית להתקיים במאוחד. תמיד התנגדתי לרעיון הזה ותמיד חשבתי שהוא כושל מתחילתו ועד סופו. אני לא חשוב שהיום צריך להוכיח את זה, זה פשוט ברור".

למה לתקוף במקום כה סבוך כמו עזה ולא להגיב במקום אחר על בעלי הברית של חמאס ?
"עדיף לטפל בכל דבר כזה בנפרד. זה לא שלא צריך לטפל באיראן ולגבות ממנה מחיר. אבל כרגע, אנחנו צריכים להעניש את חמאס, אבל לא ענישה לשם הענישה, אלא חיסול הישות הטרוריסטית הזו שחשוב מאוד לעשות את זה מסיבה לא פחות חשובה – זה מסר חד משמעי למחנה ההתנגדות – תפעלו נגד ישראל ותכאיבו לנו, אבל בסוף נחסל אתכם ואת החלומות הפאשיסטים שלכם. אני מבטיח לך בהן צדקי, קיבלתי טלפונים מחברים פלסטינים ברמאללה שבהחלט יתמכו בזה".