בשנת 2018 ד"ר רונית מרזן, מזרחנית שחוקרת את החברה הפלסטינית, רצתה להפנות את תשומת הלב של הישראלים לבעיות החברתיות ברצועת עזה, שעמדו מאחורי ההפגנות סביב הגדר דאז. אבטלה, תסכול של צעירים, פגיעה בנשים, היעדר אופק בשלטון החמאס מלבד השתלבות במוסדותיו שלו וביקורת על מדיניות המצור הישראלית הם חלק מהסיבות שהובילו אלפים להפגין בכל שבוע מול חיילי צה"ל, במה שכבר הפך לשגרה.

כיום, לאחר ההתקפה העוצמתית של חמאס ביום שבת, מרזן אומרת שנפתח "פרק חדש" באזור, בו ישראל צריכה לאזן את הפגיעה הגדולה בתדמיתה בקרב מדינות ערב, ולקבוע סדר אזורי חדש שכולל פגיעה חסרת תקדים בחמאס. מרזן אומרת כי יש שתי תפיסות שקרסו בעקבות המתקפה.

"העולם צריך להבין שאיראן וקטאר הן שתי המדינות המרכזיות שמייצרות טרור ותומכות בו במזרח התיכון"

"התפיסה האחת היא שאפשר לפצל את הקהילות הפלסטיניות, ולמעשה היא קרסה כבר ב'שומר חומות' ב-2021. התפיסה השניה, שקרסה לפני שמוצתה, היא היכולת להפריד בין הנהגת הפנים והחוץ של חמאס. אם היינו ממצים את הרעיון הזה, לא היינו עכשיו במקום הזה. היום אי אפשר להתנהל מול הנהגת החמאס של עזה. כיום, גם החמאס בעזה וגם הנהגת החמאס בחו"ל הם גופים שצריך לחסל אותם, אם אפשר בכלל להגיד דבר כזה, לפחות להחזיר אותם למקום שממנו לא יתרוממו בעשורים הבאים. לא יודעת עד כמה ישראל מסוגלת ויכולה לעשות את זה, אבל זו המשימה".

מה צריך כדי שזה יקרה?
"שני דברים: העולם והקהילייה הבינלאומית צריכים להבין שאיראן וקטאר הן שתי המדינות המרכזיות שמייצרות טרור ותומכות בטרור במזרח התיכון. איראן על ידי סיוע צבאי, וקטאר על ידי מערכות תקשורת שפועלות על התודעה וכמובן גם כסף. זו תמצית הסיפור. גרמניה כעת על סף חתימה על הסכם גז עם הקטארים. קטאר תופסת את העולם המערבי בביצים – ככה פשוט. היא שיחדה את כל מה שזז ברחבי העולם, מאנשי ממשל, פוליטיקאים, פרלמנטים, אנשי תקשורת, מרצים באוניברסיטאות, מכוני מחקר – מה שתגיד. מכל הבא ליד".

מה הקשר בין זה לבין התקפת החמאס?
"קטאר מפעילה משפיעני רשת שעובדים סביב השעון כדי להפיל את הרשות הפלסטינית, כדי להפיל את יחיא סינוואר, שהוא מנהיג החמאס בעזה, ולערער את היציבות בתוך ישראל. הם עשו את זה עוד במאי 2021. מונא אל כורד, האקטיביסטית במזרח ירושלים משייח' ג'ראח, הייתה חלק מתוכנית של מכון אל גז'ירה שנקרא שגרירי אל ג'זירה. היא עשתה הכשרה בדוחא והבעירה את שייח ג'ראח. ממזרח ירושלים היו קריאות למוחמד דף שיעזור, וזה היה תקדימי. בשומר החומות היו קריאות כאלה כדי לגרור את דף וסינוואר למערכה נגד ישראל, אני מעריכה כדי שישראל תחסל אותם ואז קטאר תוכל להחזיר לזירה את חאלד משעל, להשתלט על עזה ועל הרשות הפלסטינית ולנהל משטר אסלאמיסטי כמו שעשו באביב הערבי עם מצרים, תוניסיה, לוב. בדיוק אותו דבר".

זו אסטרטגיה חדשה?
"הם מפעילים את השיטה הזו מאז 2011 – ניצול המצוקות של הצעירים הערבים, כדי לפתוח מלחמות שחרור, להפיל משטרים ערביים ולהציב במקומם משטרים אסלאמיים".

את אומרת שזה חודר לשינוי הנהגה אפילו בתוך ארגוני הטרור עצמם.
"ברור, הנהגת החוץ של חמאס יושבת בקטאר. חאלד משעל, איסמעיל הנייה, חליל אל-חייה, היום הם על אדמת קטאר. סלאח אל ערורי על אדמת לבנון, הוא יושב בשולחן האיראני והאחרים על שולחנה של קטאר. זה שיתוף פעולה".

אין לאנשים האלה דעה משלהם? הם שכירים של המדינות המממנות?
"מה שווה הדעה של חאלד משעל בלי כסף? בלי שמישהו יהיה הספונסר שלו? מאיפה יביאו כסף וציוד צבאי? מי יאמן אותם? הארגון הזה לא היה יכול להתקיים ללא שתי המדינות האלה".

ד"ר רונית מרזן (צילום: מיכה בריקמן)

לא הייתה קונספציה ישראלית שהמעורבות הקטארית היא רצויה? שהיא עוזרת לנו 'לאלף' את החמאס באש ובכסף?
"בוודאי, אבל היא קונספציה שגויה. לקטאר יש שיטה – לתת כסף. היא עשתה את זה גם למשטרים הערביים, נתנה כסף למובארק, נתנה כסף לבין עבדין בתוניסיה, נתנה כסף למשטרים, ומצד שני חותרת תחתיהם באמצעות אל ג'זירה ומשפיעני רשת. זו קטאר. נותנת כסף כדי להרדים את המשטרים ומצד שני חותרת תחתיהם".

היא הרדימה גם את ישראל?
"בוודאי, איזו שאלה. היא נותנת כסף כדי להרדים את יחיא סינוואר, כדי לאלף אותו. היא הפכה אותו למישהו שמשלם פרוטקשן".

"כל התפיסה של שלום כלכלי נכשלה"

מרזן טוענת כי ה"אילוף" של חמאס מתבצע על ידי קטאר, ומתנגדת גם לשיטת "המקל והגזר" של הכנסת עשרות אלפי פועלים מעזה לישראל כל עוד נשמר השקט, והפסקת הכנסתם ברגע שיש הסלמה, מתוך תפיסה של "שלום כלכלי" שאמורה להיות כדאית להנהגה בעזה.

ממתי את מתנגדת להכנסת הפועלים מרצועת עזה?
"אני מתנגדת לסיפור הזה מימים ימימה. כביכול אנחנו מכניסים אותם לפה, אנחנו מראים להם חיים אחרים. אבל לא, הם צריכים לבנות כלכלה בעצמם, משלהם, ולעבוד שם, לא פה. כשהם באים לפה, הם רואים את החיים הטובים בישראל וזו נותן להם רק מוטיבציה גדולה יותר להגיע למדינה אחת. אנחנו לא רוצים את זה, זה לא אינטרס ישראלי. ככל שהם יהיו יותר פה, הם ירצו מדינה אחת. אנחנו רוצים היפרדות מהם והם יבנו כלכלה משלהם.

"כשאתה מכניס את הפועלים האלה לפה, אתה מאפשר לחמאס להמשיך להתעצם צבאית, כי נכנס הכסף. במקום שהיא תיקח כספי מסים לרווחת התושבים, הם שולחים לפה אנשים שמשלמים להם מסים – לא לטובת רווחת האוכלוסיה, אלא לטובת ההתעצמות שלהם. אתה עוזר להם להתעצם צבאית. אותו דבר עם הכספים מקטאר – כספי הסיוע הולכים לאנשים והמסים להתעצמות. אתה מפנה להם כסף".

אבל חוץ מתפיסה שגויה, יכול להיות שזה גם מה שגרם לירידת המוכנות הישראלית. העיניים היו בצפון.
"ברור, כל התפיסה של שלום כלכלי נכשלה. אני אומרת כבר שנים תפסיקו עם הדבר הזה, ועם התפיסה שאם נעשה נורמליזציה עם הערבים מסביב בלי הפלסטינים, בלי להתייחס אליהם, זה יעבוד".

הבעיה שלנו היא עם כלל הפלסטינים או עם משטר חמאס?
"היינו צריכים להגיע להסדרה מדינית עם הרשות הפלסטינית והיו מספיק הזדמנויות".

למרות המגרעות הרבות שלה?
"נכון, אנחנו לא נמליך עליהם מלכים, זה מה יש. זו הגלריה וצריך לעשות את המקסימום להיפרד מהם. עכשיו זה באמת קושי גדול מאוד, אבל בימים הטובים כשהיה עם מי לדבר בכלל והיה פחות או יותר שקט, היה אפשר להתקדם להסדרה מדינית גם עם יחיא סינוואר בעזה. היה אפשר להביא לשם את מוחמד דחלאן מהפת"ח ועם שניהם להגיע להסדרה. לא שלום, לא הכרה בישראל, אבל הסדרה מדינית ושקט. לא עשינו את זה. הסתפקנו ב'שלום כלכלי'".

אז מה יהיה עכשיו ברצועה? כבר אין מים וחשמל מישראל.
"אין ברירה, אנחנו בפרק חדש, זה 11 בספטמבר שלנו. איבדנו נדבך מרכזי בעוצמה שלנו מול המדינות שנירמלו יחסים איתנו – איחוד האמירויות, בחריין, מצרים, ירדן, וסעודיה שבדרך. אלו מסתכלות על עצמן ושואלות – זאת המדינה שתלינו בה את יהבנו שתציל אותנו מהאיראנים? אנחנו באסון מבחינת מעמדנו האזורי. כדי להחזיר לנו את המעמד, אנחנו צריכים להוכיח לעולם שאנחנו עדיין הגורם המוביל במזרח התיכון. קודם כל צריך לתת לעזה מכה מאוד חזקה. אין ברירה. החמאס צריכה לספוג בעזה מכה קשה מאוד שלא נראתה כמותה".

הבעת בהתחלה ספק לגבי ההיערכות והמוכנות הישראלית. האם צריך להזדרז או לעצור ולבנות כוח?
"אנחנו לא בזמן פציעות אלא אחרי. אין זמן לבנות כוחות. זה זמן לתת מכה ויש לנו בהחלט את היכולת. לא השתמשנו בה, בגלל ערכי מוסר, בגלל סולם מוסרי שיש לנו. אנחנו זה לא הברברים שלהם, שמה שהם עשו פה הדעת לא סובלת".

אז מה השתנה? חפים מפשע רבים ישלמו מחיר.
"אבל כדי שחפים מפשע נוספים לא ימותו יותר, חמאס צריך להבין שהוא חצה את כל הקווים האדומים, ומהרגע הזה יהיה פה סדר אזורי חדש. גם חמאס וגם חיזבאללה. ישראל חייבת לכונן סדר אזורי חדש. מה שעומד עכשיו לרשותה – זה קודם כל הכוח הצבאי שלה, וצריך להפעיל אותו במלוא העוצמה. אני אומרת את זה בצער גדול. הדבר השני זה להפעיל את הכוח ההסברתי, הדיפלומטי שלנו, ושם אנחנו לא במיטבנו. צריך לנצל את התמונות הקשות ביותר מהאירוע הזה, להראות שזה ה-9/11, שזה מחליף את אל-קעידה".

"הקיצונים משני הצדדים": עייסם אדוואן פינת בצלאל סמוטריץ'

אנחנו אחרי הרבה מאוד שבועות של מחלוקת פוליטית פנימית. מה דעתך לגבי הרכב הממשלה?
"הוא בעוכרינו, איזו שאלה? יושבים בממשלה אנשים שאין להם שום יכולות וכישורים מקצועיים, לא בתחום הביטחוני, לא בתחום המדיני, לא בתחום התחבורה. אני שלחתי אתמול את שני הבנים שלי לצבא, אחד לדרום, אחד לצפון. היו צריכים להגיע מיד לצאלים ולעמיעד. לא הייתה תחבורה ציבורית שתיקח אותם, לא היו אוטובוסים. אני שילמתי 1,100 שקלים לנהגי מוניות שיקחו את השניים. נשמע לך הגיוני? איפה שרת התחבורה שתעמיד אוטובוסים לחיילים בצו 8, במיוחד כשלוחמים של חמאס נמצאים בשטח ויכולים להרוג אותם בדרכם אל היעד? זו שערורייה. הממשלה הנוכחית, לצערי הגדול, לא מסוגלת לנהל את האירוע, ולכן ממשלת אחדות לאומית היא מאסט".

את הדברים אמרה מרזן כשהמגעים לממשלת אחדות עוד התקיימו, טרם ההצהרה של נתניהו וגנץ בנוגע לכניסתה של המחנה הממלכתי לממשלת חירום לאומית. לפי מרזן, גם לפיד היה צריך להצטרף לממשלת החירום.

אבל מה לגבי האגף הקיצוני בממשלה, שנותן חסות ליהודים שרוצים לפרוע בערבים בכוחות עצמם?
"צריך לטפל בהם. להקיא אותם. מי הביא עלינו את הסיפור הזה? ביום שבת, לפני שהתחיל כל הסיפור, כתבתי מאמר שעסק בשאלה אם אנחנו והפלסטינים קרובים להכרעה, לפי התוכנית של סמוטריץ' מ-2017, ובהקבלה לתוכנית של עיסאם אדוואן מעזה, שיחיא סינוואר פרש עליה את חסותו ב-2021.

לאילו תובנות הגעת?
"יש אובדן אמון בקרב 78% מהציבור הפלסטיני לגבי פתרון שתי מדינות, ותמיכה של 48% בלבד מהיהודים בהסכם קבע של שתי מדינות. אובדן הביטחון של שני העמים והנגישות של גורמים דתיים לאומיים רדיקליים למנגנוני קבלת ההחלטות בשני הצדדים, עלולים להגביר את התמיכה בשני העמים במנהיגים מהתנועות הלאומיות דתיות הרדיקליות, השואפות להביא את הסכסוך לנקודת הכרעה. זה מופיע בשתי התוכניות האלה – גם של סמוטריץ' וגם של אדוואן. המסקנה של שתי התוכניות היא שצריך להפסיק לנהל את הסכסוך ולהכריע אותו. האחת על בסיס הנרטיב היהודי הלאומי של ארץ ישראל השלמה, והשני על בסיס הנרטיב הפלסטיני ההיסטורי, ואנחנו שבויים בידי אלה והם שבויים בידי הרדיקלים שלהם".

אז החלופה היא מבצע נגד הרדיקלים, ולא נגד כל העם הפלסטיני.
"ברור. זו צריכה להיות מכה כואבת, אל מול הרדיקלים של חמאס, הג'יהאד, שוהאדא אל–אקצא, כל המנוולים האלה. ובצד השני – המטורפים של סמוטריץ', בן גביר, רוטמן וכל אלה. הכניסה לממשלה של סמוטריץ' ובן גביר התגרתה בהם והניעה אותם להגיד, 'או קיי, התוכנית מספטמבר 2021 של אחרית הימים – הגיע הזמן לממש אותה'".

האמירה של מרזן יכולה להישמע קיצונית, אבל היא מביאה חלקים מהתוכנית של עייסם אדוואן מ-2021, שממחישים את הקיצוניות שבה, וקל להבחין בדמיון המדהים ביניהם לבין חלקים מ"תוכנית ההכרעה" של שר האוצר סמוטריץ'.

מרזן מצטטת מהתכנית של אדוואן: "ההכרעה תושג באמצעות הכרעה תודעתית שתשכנע את כלל הקהילות הפלסטיניות ואת האומה הערבית האסלאמית למלא את האחריות המוטלת עליהן להתגייס למען שחרור פלסטין, באמצעות הכרעה מדינית משפטית, שתבוא לידי ביטוי בהחלת הריבונות הפלסטינית על שטחי 48', הגדה המערבית ורצועת עזה, הודעה לאו"ם שמדינת פלסטין מחליפה את מדינת הכיבוש, ושכנוע הקהילה הבינלאומית שפלסטין דבקה בכל ההתחייבויות הבינלאומיות שיבטיחו ביטחון, יציבות ופיתוח של האזור והעולם והכרעה מעשית, שתתממש באמצעות השבה הדרגתית של הפליטים הפלסטינים למולדת בסיוע הקהילה הבינלאומית ובעלי הון פלסטינים'.

"שים לב מה הם אומרים לגבי היהודים", אומרת מרזן, "'אנחנו מעמידים בפני היהודים שתי חלופות: שוחרי שלום שיחליטו להיכנע, נקלוט אותם בפלסטין וניתן להם ארכה לעזוב, אלו שינסו לברוח, להניח להם או לרדוף אותם כדי להעמיד אותם לדין. את המדענים, את המומחים היהודים ברפואה, טכנולוגיה, תעשייה אזרחית וצבאית, לא נרשה להם לעזוב עם הידע שהם רכשו על חשבוננו לפחות למשך זמן מוגבל. את היהודים שהחליטו להמשיך להילחם – בהם נילחם ומנגנוני הביטחון שלנו יצטרכו להשתלט מהר מאוד על השמות של משתפי הפעולה והמגויסים היהודים בארץ ובעולם'.

"זה מתכתב בדיוק עם התוכנית של סמוטריץ' – 'ההכרעה תושג בהכרעה תודעתית שתבהיר לערבים באופן חד וברור שממערב לירדן יש מקום להגדרה לאומית יהודית בלבד ולא תקום מדינה פלסטינית בלב ארץ ישראל. מי שרוצה ומסוגל לוותר על מימוש שאיפותיו הלאומיות – יוכל להישאר כאן ולחיות כפרט במדינה היהודית. מי שאינו רוצה או אינו מסוגל לגנוז את שאיפותיו הלאומיות – יקבל מאיתנו סיוע להגר לאחת ממדינות ערב הרבות שבהן הערבים יכולים לממש את שאיפותיהם הלאומיות, או לכל יעד אחר בעולם. סביר להניח, כמובן, שלא הכול יאמצו את שתי הבחירות הללו, ויהיו מי שיתעקשו לבחור ב'אופציה' השלישית – להמשיך בהפעלת אלימות כלפי צה"ל, מדינת ישראל והאוכלוסייה היהודית. מחבלים כאלה יטופלו בנחישות על ידי כוחות הביטחון, בעוצמה גדולה מכפי שאנחנו עושים כיום ובתנאים נוחים יותר עבורנו'".