"ביום שהכל התחיל נכנסתי לטלגרם, מהר מאוד הבנתי את גודל האירוע. החמאס ועוד ארגוני טרור הפיצו סרטונים, הטלגרם התפוצץ", מספרת סיון תהל, אקטיביסטית שהקימה ביחד עם עוד מספר נשים מצומצם, חמ"ל אזרחי, ללא סיוע מאף גורם מוסמך, לאיתור נעדרים וחטופים, "כשבטלוויזיה היה עוד כתוב 22 הרוגים, ידענו כבר שיש המון".

תוך שעות התקבצה קבוצה של נשים ללא הכשרה או ניסיון במשהו דומה, שהבינה שהמשפחות והחברים מחפשים את הקרובים שלהם, עם דיסאינפורמציה ופייק ניוז ובלי גורם מוסמך ומקצועי לפנות אליו. "הצעתי לדר' נורית אופיר להקים קבוצה לאיתור נעדרים וחטופים בגלל שאני מכירה היטב את המקרה של אברה מנגיסטו, ידעתי שחשוב שנדע כמה חטופים יש. לא ידעתי אז שיהיו כל כך הרבה".

תהל ואופיר הקימו 2 קבוצות וואטסאפ. אחת רחבה 'מידע נעדרים/חטופים כולל חומרים שימו לב', בה חברים כ-80 אנשים, אזרחיות, אנשי צבא, חבר'ה צעירים שנמצאים הרבה ברשתות, הייטקיסטים, וגם משפחות. בקבוצה הזו מעבירים את המידע הוודאי, מתייעצים, ומקבלים מידע אחראי. בקבוצה השנייה המצומצמת, 'ריכוז רשימת נעדרים קבוצה סגורה', נמצאות קרין, קרן, הילה, מאיה, שירה, הדר, מארי, דניאל, ליבה, אבישג, שרונה ועילי. החברות בקבוצה המצומצמת מעדכנות את הרשימות של הנעדרים והחטופים, בהתאם למידע שמגיע.

"הצבנו מטרה לדעת כמה חטופים יש. התחלנו בנעדרים, ולאט לאט אנשים נמצאו והתפרסמו שמות. סידרנו את הרשימות לפי הא-ב, בהתחלה היו 500 שמות". נכון לעכשיו יש ברשימה 460 שמות שהם בגדר נעדרים ונעדרות. "עדיין אף אחד, אף אחד לא מדבר עם המשפחות. כל השנים שאני אקטיביסטית אני רגילה לדאוג לאנשים למזון, בגדים, דיור – שמים פלסטר איפה שהמדינה לא פועלת, אבל בחיים לא דמיינתי מצב כזה ולא דמיינתי שגם כאן נצטרך את הפלסטר הזה".

באופן ברור, וגם נבחר מצד החברות בקבוצה, הצפייה בסרטונים והתמונות גובה מחיר "שתי חברות בקבוצה צעירות ומתוקות, עוזרות ובודקות ובין לבין הולכות להלוויות של חברים. אנחנו צופות בגופות והשחתת גופות, יש לזה מחיר נפשי, אף אחד לא יודע מה הוא יהיה". לצד הכאב, יש גם הצלחות, במרכאות, כשהמידע אותן הן מאתרות מסייע, "יש סרטון שאיתרנו, בו נראה אחד משתתפי המסיבה כשמובילים אותו בעזה, בהצלבת מידע גילנו שהוא נרצח. סייענו לאמא לאכן את הטלפון של הבן, וככה גילו את הגופה".

"אנחנו לא מומחיות, עובדות עם קובץ אקסל, לא תמיד יש מידע, והרבה משפחות תולות בנו תקוות. חשוב לי להגיד לאנשים שלא לפתח ציפיות. היו רגעים שהרגשתי שזה גדול עלי, בלילה מגיעים בדרך כלל דיווחים על ההרוגים ואז אנחנו שולחות בקבוצה, 'הוא נהרג – תפסיקו לחפש. ואז מוחקות את השם".

לתהל ביקורת קשה כלפי ההתנהלות של מדינת ישראל, גם אחרי המחדל האסוני בשבת, "זיהוי הגופות והפינוי שלהן הוא משנות ה-50. מכרו אותנו, ועוד מוכרים. אנשים נרצחו כמו ברווזים במטווח. אני לא סומכת על המדינה, אני רוצה לייצר וודאות למשפחות"