עשרות השתתפו הבוקר (שישי) בהלווייתו של סמ״ר אביאל מלקמו, לוחם ביחידת אגוז, שנפל בשלישי האחרון בהיתקלות עם מחבלים בדרום במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרית אתא.

מלקמו, בן 21, הוא בן לאביו גרמאי ז״ל ואמו שראיט, ואח לאילן, רחל, חיים, לירון, שי לי ואחותו התאומה בת-אל. בעוד שבועיים תציין בת אל את יום הולדתה ה-22, לראשונה בלי אחיה.

רב סרן מוטי שושן ספד לו בשם צה"ל. "התרשמתי ממשפחתך", אמר שושן, "הציונות והלכידות משקפים את עוצמת הערכים עליהם גדלת. נבצר מחבריך ומפקדיך להיפרד ממך כפי שהיו רוצים, הם ממשיכים בגבורה בדרום. תמיד תהיה חלק ממשפחת אגוז״.

האח חיים סיפר: "נכנסתי להודעות, ראיתי את הסטטוס שלך, ׳הסתכלת על השמיים?׳. מבטיח לך שכל יום שאתעורר בו, אסתכל על השמיים״, אמר בקול חנוק, ״אוהב אותך אח קטן״.

"כל מקום שהלכנו היינו תמיד בת-אל ואביאל, עכשיו זה רק אני״, זעקה האחות התאומה, "איך אהבת את המדינה, היית הראשון לרוץ לקרב. שבעה מהצוות שלך נפצעו, ורק אתה הלכת. הלב שלי ביחד איתך".

האם שראיט ספדה לבנה בשקט, וסיפרה על פגישתם האחרונה. "אמרתי לו ׳אביאל, תבטיח לי שתחזור׳. הוא אמר ׳תסתכלי עלי, איך אני נראה, שום כדור לא יפגע בי. אני חוזר עם דגל ישראל והחיילים שלי, אני אמחוק את האויבים שלנו, אם לא אני מי?׳, אמרתי לו ׳לך בשלום ותחזור בשלום׳. נישקתי אותו פעמיים, והוא אמר לי, אני לא אומר לך ביי, כי אני בא. הבטחת, לא אמרת שתבוא בארון, אמרת שתבוא.״

"כמה הוא נלחם כדי להגיע ליחידה, לא חשב פעמיים. אמרתי לו 'אביאל, אבא שלכם נפטר כשהייתם בני 6', הוא אמר לי 'אמא, נולדתי פה, אין לי מדינה אחרת, אין לי ארץ אחרת. למען המדינה אתן את כל גופי.'"

"התפילה שלי שכל החיילים יחזרו בשלום״, אמרה שראיט, והציבור ענה 'אמן'. היא פנתה למעלה ואמרה, "הקדוש ברוך הוא, לא רוצה שאימהות יעמדו פה. זה מספיק לי. אני לא מצטערת, גיבור".

"אביאל, גיבור שלנו, מלח הארץ, איך אפשר בכלל להיפרד ממך, אתה מושא להערצה", אמרה האם, "אנחנו בוכים כי קשה וכואב, אבל גאים בך".

אילן, האח הבכור, סיפר בדמעות: ״הקפצנו לך את החולצה והנעליים למחנה שרגא. לבשת חולצה לבנה, ביקשתי ממך לבוא הביתה, אמרת לי, מה יש לכם? יהיה בסדר, לא אשאיר את הצוות שלי מאחורה. תודה על הזכות להיות אחיך".

נועה, שהדריכה את אביאל במכינת גל, סיפרה: ״היית עמוד התווך של קבוצת ׳דולב׳, למדת לא לוותר לעצמך, ולהיות חזק יותר מהתירוץ שלך, כמו שאמר שטו טספו ז״ל (אחד מבוגרי המכינה שנפל אף הוא בשירותו הצבאי). זכיתי להיות המדריכה שלך, ולא רק אני. כל מי שהכיר אותך זכה״.

מלקמו נקבר לצד שלושה חללים נוספים במלחמה: אוראל שלום אלון, בן 23, לוחם ביחידה לתיאום פעולות אכיפה (מתפ"א) של המשטרה; רב"ט ירון זהר וסמל יקיר לוי. השבעה מתקיימת בבית המשפחה, ברחוב שדה בוקר 3, בקריית אתא.