"חיזבאללה ואיראן מעוניינות במלחמה", אומרת ל'דבר' סא"ל (מיל') שרית זהבי. "בחיזבאללה רק מחכים שישראל תבצע הפצצה נרחבת בדרום לבנון או בביירות כדי שיהיה להם טריגר לכניסה מלאה למלחמה. ההסלמה בצפון משרתת את איראן וחיזבאללה גם אם זה לא יתפתח בסופו של דבר למלחמה כללית, כי היא מובילה את ישראל לחלק את כוחותיה בין הצפון לדרום".

זהבי, המייסדת והמנכ"לית של מרכז עלמא שחוקר את אתגרי הביטחון של ישראל בצפון, שינתה את ההערכות שלה בימים האחרונים. "לפני כן, חשבתי שאיראן מעדיפה לשמור על ההרתעה שהשיגה בזכות חיזבאללה ולא לנצל אותה. אבל אחרי הפגישות האחרונות של שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדוללהיאן ויתר הגורמים העוינים בגזרה, ובעקבות ההתקפות על כוחות צה"ל בצפון, אני מעריכה כעת שאיראן וחיזבאללה מעוניינות בהסלמה".

שרית זהבי. "אנחנו צריכים להיות ערוכים גם לתרחיש של פלישה מהגבול הסורי" (צילום: מרכז עלמא)

המתקפה על ישראל מגיעה מטהרן?
"קרו כאן דברים אזוריים וגלובליים שהובילו את איראן לנקודה שהיא יכולה להוציא בה את התוכנית שלה לתקוף את ישראל בכמה חזיתות באמצעות ארגוני פרוקסי – חמאס, חיזבאללה ואחרים. לא רק שאיראן יכולה להוציא את המתקפה הזו – היא גם צריכה לעשות זאת כדי למנוע את הנורמליזציה עם סעודיה. בטהרן מסתכלים על אוקראינה ומבינים שכמו שאף חייל אירופאי או אמריקאי לא דרך על אדמת אוקראינה, כך יהיה גם גורלה של ישראל אם תותקף".

זה לא סיכון גדול מדי עבור איראן?
"לאיראנים לא אכפת מהדם הפלסטיני שנשפך, גם לא מהדם הלבנוני. אני אפילו לא בטוחה שאכפת להם מהדם האיראני. יש להם חזון. יש להם אידאולוגיה. הם מאמינים שעכשיו זה הזמן להוציא את המתקפה הזו. זה כנראה משרת אותם גם בזירה הבינלאומית וגם בזירה של מאבקי השלטון הפנימיים".

את מזהה טביעת אצבע איראנית במתקפת חמאס?
"בוודאי. חמאס למדו מאיראן וחיזבאללה כיצד לערוך את המתקפה – הם השתמשו בשיטות של חיזבאללה. הפצצת המצלמות – חיזבאללה עשה את זה ב-2006. כיבוש הקיבוצים – זה מופיע בתוכנית של חיזבאללה מ-2013. אי אפשר להתעלם מהקשר בין חיזבאללה לחמאס מבחינת הלמידה האופרטיבית".

מנהיג החזיבאללה חסן נסראללה נואם דרך מסך (צילום ארכיון: AP Photo/Hussein Malla)

יש איומים נוספים מצפון מלבד חיזבאללה?
"הנוכחות של חמאס בלבנון גדולה ממה שהייתה בעבר – פעילים, מפקדות, רקטות. יש קצת ג'יהאד אסלאמי פלסטיני, שראינו מבצעים ניסיון חדירה בשבוע שעבר. בסוריה פרושות שתי יחידות של חיזבאללה ליד הגבול, אחת מהן משולבת בצבא הסורי ויושבת בבסיסים שלו במפקדת הדרום. ההנחה שלנו היא שאת כל אמצעי הלחימה שחיזבאללה מחזיק בלבנון הוא מחזיק גם בסוריה, רק שאין לנו מידע לגבי הכמויות. אנחנו צריכים להיות ערוכים גם לתרחיש של פלישה מהגבול הסורי. אני לא יודעת אם זה יקרה או לא, אבל זה בהחלט עלול לקרות".

"לפי המסרים של איראן, אין לה אינטרס בהרחבת המערכה"

ד"ר רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי מציג גישה שונה לשיקולים של איראן. "ככל שיגבר האיום הקיומי על חמאס, כך יגבר הלחץ על איראן וחיזבאללה להיכנס חזק יותר למערכה", אומר צימט. "צריך רק להבין שהלחץ הזה פועל בשני הכיוונים: מצד אחד, חיזבאללה ואיראן, שותפותיה של חמאס בציר ההתנגדות, ירצו לשמור על הנכסים האסטרטגיים שלהן בדרום – חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ובמיוחד הזרועות הצבאיות של הארגונים האלו.

"לצורך כך, הן עשויות לתקוף את ישראל מצפון, כדי להקשות עליה בחיסול הארגונים. מצד שני, איראן עשויה למנוע מחיזבאללה להיכנס למלחמה כללית, כדי לשמור על הנכס האסטרטגי שלה מצפון. לא לאבד את כל הנכסים האסטרטגיים במערכה אחת. אנחנו לא יודעים איך נראית הערכת הסיכונים בטהרן, ולכן לא נדע אם פניהן של איראן וחיזבאללה להיכנס חזק יותר למערכה או להישמר מפניה. אנחנו רק יודעים שחיסול הזרוע הצבאית של החמאס יגביר את הלחץ על מקבלי ההחלטות".

ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. "כרגע איראן מעדיפה את המצב שבו חמאס עושה את המאמץ המלחמתי הראשי, וחיזבאללה מסייעת במאמץ משני" (צילום: אלבום פרטי)

ד"ר צימט, שמלמד במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, סבור שהמעורבות האמריקאית במלחמה משפיעה על האווירה בטהרן, בביירות ובדמשק. לדבריו, סבב הפגישות שערך בימים האחרונים שר החוץ האיראני נועד לתאם את עמדותיהם של הארגונים והממשלות השונות שפועלות באזור, לבחון מה הסכנות בכל גזרה, ולהסדיר את חלוקת העבודה בציר ההתנגדות.

"האיראנים מעבירים כרגע מסרים שלפיהם אין להם אינטרס בהרחבת המערכה לזירות נוספות, אך הם מתכוננים לתרחיש כזה. מבחינת ציר ההתנגדות היה עדיף אם המלחמה הייתה מסתיימת היום, ואפילו אתמול. כרגע הם הצד המנצח, הם נתנו מכת פתיחה עוצמתית שהרעידה את כל המזרח התיכון, אז ברור שהם לא דוחפים להסלמה. הבעיה שלהם היא שזה לא תלוי בהם".

איראן עומדת מאחורי הטבח ב-7 באוקטובר?
"יש גרסאות שונות וסותרות לגבי המעורבות האיראנית במבצע של חמאס. אני ממליץ לעשות הבחנה בין תיאומים וסיוע צבאי, שבוודאי היו, לבין ההחלטה לצאת לפעולה והעיתוי שלה. חמאס לא יכול היה להוציא מבצע כזה בלי סיוע איראני. אני גם מעריך שהיה תיאום מסוים לגבי עיתוי ואופי הפעולה בין חמאס, חיזבאללה ואיראן. ברור שאיראן בלופ, אבל אני לא חושב שהיא נתנה את ההוראה. ההחלטות על מתווה הפעולה והעיתוי הן החלטות של חמאס על בסיס אינטרסים של חמאס. איראן יכולה להשפיע, אבל היא לא היוזם ולא השולט בפעולה".

נשיא איראן ראיסי בפגישתו עם מזכ״ל הג׳יהאד האיסלאמי הפלסטיני זיאד נח׳לה בדמשק (צילום: via REUTERS)

אם איראן תחליט להתערב במערכה, איך זה ייראה?
"אני מעריך שמעורבות איראנית תהיה דרך חיזבאללה. כרגע איראן מעדיפה את המצב שבו חמאס עושה את המאמץ המלחמתי הראשי, וחיזבאללה מסייעת במאמץ משני. איראן יכולה לשחק עם הווליום של חיזבאללה – היא יכולה להחליט על תקיפה נרחבת של חיזבאללה על ישראל. אני מזכיר שוב שאם היא תקבל החלטה כזו, יהיו לכך מחירים גבוהים מבחינתה – שימוש בכוח שהיא בנתה במשך שנים דווקא בעת שישראל מוכנה לספיגה, והאמריקאים בתוך הסיפור".