תשעה ימים אחרי מתקפת הטרור האכזרית של חמאס שפגעה אנושות בקיבוץ, נפתח כבר ביום ראשון מפעל 'דפוס בארי' בקיבוץ בארי. "40 עובדים התייצבו במפעל וחנכנו אותו מחדש", אומר ל'דבר' בן סוכמן, מנכ"ל המפעל. "ערכנו טקס מרגש בנוכחות עובדים וחברים. הדלקנו 10 נרות לזכר הנספים והנעדרים. כמעט במפתיע, הצטרפו אלינו נשיא המדינה ורעייתו".

סוכמן בן 47, חבר קיבוץ בארי, דור שלישי למקימיו, עובד בדפוס 25 שנה ומכהן כמנכ"ל כבר 5 שנים. לפחות 118 מתושבי קיבוץ בארי נרצחו במתקפת החמאס, בהם שחר צמח, סמנכ"ל הכספים של המפעל. עובדים נוספים נהרגו וחלקם נחשבים נעדרים. באורח פלא, המפעל לא נפגע כתוצאה מהלחימה, ובימים הקרובים יחזור לפעילות בהדרגה. מרבית חברי הקיבוץ התפנו לאחר התופת למלון בים המלח ומנהלים את חיי הקהילה שם, ככל שניתן.

הרס בקיבוץ בארי בעקבות מתקפת הפתע של חמאס (צילום: אורן בן חקון/פלאש 90)

בימים כתיקונם מועסקים במפעל 400 עובדים 150 מהם חברי הקיבוץ ו-250 מרחבי עוטף עזה. בית הדפוס למעסיק הגדול ביותר בעוטף עזה. סוכמן: "חלק גדול מהם עובדים כרגע מרחוק ואנחנו מרחיבים את היכולת לעשות את זה. כרגע במפעל עצמו יש 50 עובדים ואני מקווה שבכל יום נגדיל את המספר. מכניסים לפעילות יותר מכונות ומחלקות כל הזמן. ייקח לנו כמה ימים להכניס את כל המפעל לעבודה שוטפת ואז נצטרך עזרה בהבאת עובדים למקום. המפעל נכנס לעבודה. מה שנראה דמיוני לפני מספר ימים – באמת קורה. מייצרים היום בבארי כרטיסי אשראי".

קיבוץ בארי הוקם ביום הכיפורים 1946 במסגרת מבצע ההתיישבות של "11 הנקודות", שעלו לקרקע בן לילה. קיבוץ שמר על אורח חיים שיתופי וחיים בו כ-1,000 אנשים.

בית הדפוס הוא גאוות הקיבוץ. התמחותו בהדפסת מסמכים רשמיים לרשויות המדינה ולמוסדות פיננסיים, הפכה אותו לאחד הספקים המרכזיים של מסמכים בטוחים בישראל. בית הדפוס מנפיק רישיונות נהיגה כזכיין של משרד התחבורה, מדפיס פנקסי צ'קים ומייצר כרטיסי אשראי עבור בנקים ומוסדות פיננסיים, תלושים ואפילו תווי קנייה של רשתות שיווק.

נשיא המדינה יצחק הרצוג השתתף בפתיחתו המחודשת של המפעל. על רקע הריסות הבתים, אמר הנשיא: "היו פה חיים, היה פה גן עדן שהפך לגיהינום. יש לנו חובה מוסרית ולאומית להחזיר אותו להיות גן עדן. זו חובה ענקית. חובה לזכרם, חובה למשפחות, חובה להשיב הביתה כמה שיותר מהר את החטופים".

הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל במפעל 'דפוס בארי', מדליקים נרות נשמה לזכר הנרצחים בקיבוץ. "היה פה גן עדן שהפך לגיהינום" (צילום: חיים צח/לע״מ)

"מתוך השכול, הדמע, הכאב הנורא והאפלה שבתוכה נמצא היישוב הזה, וכל היישובים מסביב – מכאן אנחנו אומרים לכל העולם כולו 'שום דבר לא ישבור אותנו'", אמר הרצוג. "מפעל 'דפוס בארי' הוא התפארת, מקור הגאווה של קיבוץ בארי. בן, מנהל המפעל, נמצא פה כדי להחזיר את המכונות לפעולה, וכדי לומר לעולם: אנחנו פה ואנחנו לא יוצאים מפה! נחזיר את החיים למסלולם לאט ובטוח ונחזור להוכיח לעולם כולו, וגם לאויבינו – לעולם לא תשברו אותנו, עם ישראל חי".

"לדפוס בארי תפקיד חשוב בשיקום של הקהילה"

"אני שומע ממקומות נוספים שמקבלים השראה מאיתנו. אני שומע ממנכ"לים במקומות רחוקים יותר מבארי, שחשבו שאי אפשר לפתוח את המפעלים שלהם, שלא מאמינים, ואז גם הם מחליטים לפתוח".

המסר, הוא אומר, מיועד גם לקהילה פנימה. לדבריו, להפעלת המפעל יש תפקיד בניסיון לשקם את קהילת בארי מהטראומה שהיא עברה. "דרך יצירת אופק התפתחות, נוכל להפוך את הסיפור של בארי מסיפור של טראומה ואבל לסיפור של הצלחה ותקומה".

"אנחנו לא מוותרים, אנחנו ממשיכים להילחם עבור קהילת בארי, כדי שיהיה לקהילה הזאת לאן לחזור ואיך להתקיים. המסר עובד ואני רואה ניצנים של אופטימיות בקהילה. אני רואה שיש לדפוס בארי תפקיד חשוב בשיקום של הקהילה. אנחנו יכולים להשפיע על שאר האזור ועל המדינה. בעיני זה התפקיד שלנו".

בן סוכמן, מנכ"ל 'דפוס בארי': "האדמה של בארי ספוגה בדם של חברי הקיבוץ ושל חיילים רבים. אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי שהמוות שלהם לא יהיה לשווא"

"אנחנו מקיימים בכל ערב אסיפת קיבוץ שבה אנחנו מקריאים שמות, בוכים ביחד, מספרים על חטופים ועל נעדרים ועל מתים. אתמול, עם ההפעלה מחדש של המפעל, בפעם הראשונה נשמעו מחיאות כפיים באולם. בפעם הראשונה אנשים מסתכלים קדימה ואומרים, אולי יש סיכוי להתפתח ולהתקדם הלאה. אולי זה לא הסוף".

"כרגע אני מפוקס כל כולי בניסיון להציל את הקהילה שלנו. באופן אישי, מאז יום ראשון שעבר לפנות בוקר, אני לא עסוק בשום דבר אחר חוץ מלחשוב איך אנחנו משקמים את הקהילה הזאת. הקהילה שלנו עוברת את המשבר הכי קשה שעבר איזשהו ישוב בארץ מאז קום המדינה. העובדה שאנחנו קיבוץ שיתופי היא קריטית. אני חושב שזה הולך להציל לנו את הקיבוץ. אני משוכנע שלקיבוץ שיתופי בשלב הזה יש יתרון גדול".

מבחינתו, שיקום הדפוס הוא שיקום הקיבוץ, אבל הוא תלוי גם במדינה. "התפקיד שלנו הוא לייצר פלטפורמה כדי שיהיה לאן לחזור. החברים שלנו מעוטף עזה לא יחזרו אם לא פה תהיה מציאות חדשה לחלוטין. אנחנו הולכים לעשות את שלנו. אנחנו לא נוותר. עכשיו התפקיד של הממשלה והמדינה לעשות את שלהם. אם אנשים לא ירגישו בטוחים לחזור לעוטף עזה, למדינת ישראל לא תהיה זכות קיום. אם תושבי העוטף לא יחושו שיש עתיד באזור הזה, מהר מאוד גם תושבי הצפון ירגישו אותו הדבר. מדינת ישראל והצבא צריכים לייצר מציאות חדשה שבמסגרתה יינתן לתושבים הביטחון לחזור".

"קיבוץ בארי נקרא על שם ברל כצנלסון. אנחנו יודעים מה זה ציונות. האדמה של בארי ספוגה בדם של חברי הקיבוץ ושל חיילים רבים. אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי שהמוות שלהם לא יהיה לשווא. אני לא מתכוון להפסיק להילחם על הדבר הזה. אנחנו מסרבים לוותר על האפשרות לחזור לשם".