
עשר נשים חרדיות יושבות בחנות להכנת פאות. הן לא לקוחות ולא מוכרות, אלא מובילות התארגנות אזרחית לעזרה הדדית בין נשים, שהחלה לפעול בשבוע האחרון. ההתארגנות נקראת 'אחיות מברזל', והיא מבוססת רובה ככולה על נשים מהציבור החרדי, שרצו למצוא דרכים לתרום מזמנן ומיכולותיהן בימי המלחמה.
את הקבוצה מובילות ד"ר ברכה שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית שמקדמת בריאות הנפש בחברה החרדית וחנה אירם, מירושלים. אירם, מספרת ל'דבר' שהרעיון התחיל להתגלגל בקבוצת ווטסאפ שפתחה ד"ר שגב, עוד בתקופת הקורונה. בקבוצה היו חברות 10 נשים חרדיות שהקימו מיזמים גדולים בעבר, ופעילות בתחומים שונים במגזר. עם תחילת המלחמה, אחת החברות הציפה את השאלה: מה נוכל לעשות כנשים? הן קבעו שיחת ועידה, שם סיכמו: "נלך על היסוד של אחות למען אחות."
למילה 'אחות' משקל רב עבור אירם. "אחיות זו כל אישה ממשפחה של פצועים, נעדרים, אבלים, שקשורה למילואימניקים". היא מספרת על שני הרעיונות המארגנים מאחורי היוזמה: "הראשון, לפעול מתוך קשר אישי וחם. השני, להיות נוכחות לאורך זמן, גם אחרי שארגונים אחרים יעזבו."

תוך זמן קצר התגבש המבנה הארגוני: רכזת לכל אזור בארץ, שמפעילה מתנדבות באזור על פי הצרכים שעולים. "הפצנו הודעה שאנחנו מחפשות רכזות אזור, ותוך שעתיים היו לנו פניות של 300 נשים. כרגע יש לנו 150 רכזות אזור מוגדרות בכל הארץ".
המוקד הארצי שלהן נמצא בחנות פאות גדולה בירושלים, שנסגרה עקב המלחמה ובעליה העמידו אותה לרשות היוזמה. "הקמנו שם חמ"ל, הבאנו מחשבים ניידים", מספרת אירם, יש צוות שעובד פה כל יום מעשר בבוקר עד שש, שבע בערב". חלק מהנשים לא עובדות בגלל המלחמה, וחלקן מגיעות מחוץ לשעות העבודה. "מוצאות דרכים להסתדר, יש בייביסטר, הבעלים תומכים."
"חמ"לים פונים אלינו כי הם יודעים מה זה כוח נשי"
למיזם יש שני אפיקי פעולה. האחד הוא מענה על צרכים פיזיים מיידיים שעולים ממצב החירום, כמו אירוח משפחות או מציאת מזון כשר, צרכים שמגיעים אליהן מחמ"לים אחרים של מתנדבים ברחבי הארץ. השני הוא בניית קשרים אישיים בין נשים, שיאפשרו עזרה יומיומית יותר באופן מתמשך.
היא מספרת על פנייה שקיבלו בחמישי מחמ"ל בירושלים, על 160 מפונים למלון בירושלים שזקוקים לאוכל כשר למהדרין." ישבנו על זה עם רכזות אזור שמרכזות נקודות איסוף ומבשלות מהשכונות, וגייסנו 320 סעודות שבת מלאות – חלות, יין, קינוחים, דגים ובשר".
לחמ"ל שלהן הגיעו גם פניות מבסיסי צה"ל בתחום כשרות מהדרין. "צריך להבין שרוב הנשים הן אימהות ממשפחות מרובות ילדים, רובן מתנדבות ומבשלות כמויות מטורפות". אירם מספרת בגאווה: "חמ"לים פונים אלינו כי הם יודעים מה זה כוח נשי".

פונות אליה גם משפחות מתל אביב, שרוצות להתארח בסביבה חרדית ותוך שעות ספורות היא גייסה 29 משפחות מארחות. במקרה אחר, אירם התכתבה עם אישה חרדית שהתלבטה אם לקלוט אליה משפחה או לא. "היא כתבה שהיא מצד אחד בחופשת לידה ומאוד עסוקה, ומצד שני כל כך רוצה לתת, ויש בביתה מקום. היום היא אמרה לי, חמותי הגיעה ועזרה לנו לסדר, ואני מוכנה לקלוט את המשפחה עכשיו."
אך לדברי אירם, אפיק הפעולה השני, שבו מתנדבת חרדית מצוותת לאישה אחרת או למשפחה שזקוקה לסיוע, יהפוך בהדרגה למרכז הפעילות של 'אחיות ברזל'. "שמנו קישור שכל אישה שרוצה יכולה להזין בו את כל המענים שהיא ומשפחתה צריכים."
"לאישה שפונתה מהדרום, יש המון צרכים, כמו בייביסיטר, מקום לבשל, תמיכה רגשית. היא לא יודעת כמה זמן תישאר במקום שפינו אותה אליו, החמ"ל שאליו היא פנתה אמרו שיחזרו אליה ולא הספיקו בגלל העומס, יש לה ילדים בפוסט טראומה. היא צריכה כתף תומכת, צריכה את מה שאישה יכולה לתת לאישה".
במקרים מסוג זה, רכזת האיזור תוכל להתקשר לאישה, לשאול אותה לשלומה ולרשום צרכים. אם עולים צרכים שדורשים מענה מקצועי, למשל פסיכולוגי או משפטי, נוכל לפנות לגופים שמספקים את הדברים האלו. "אני אומרת לה: אני אשת הקשר שלך. אני פה בשבילך. ואם שבוע הבא מתעורר עוד צורך – תתקשרי אלי."
"המון נשים חרדיות מנהלות את החיים שלהן מא' ועד ת', רוצות לתרום ולהתקדם"
אירם מסבירה את מספר המתנדבות הגדול במיזם בכך שההתנדבות מקובלת מאוד בציבור החרדי. לשאלה על מקום הגברים בארגון כזה, היא עונה: "קיבלנו פניות גם מגברים, ואמרנו שאנחנו מתמקדות בסיפור הנשי. אבל רוב הפניות שאנחנו מקבלות הן 'אני ובעלי', הדברים קורים ביחד ביחד. אישה חרדית שמנהלת משפחה מרובת ילדים לא יכולה לעשות שום דבר בלי שהבעל יגבה".
החזון של אירם, מעבר ליכולת לתת עזרה למי שזקוקה לה, הוא לחשוף את החברה הכללית לעוצמתן של הנשים החרדיות. לדבריה: "הן סופר-וומניות. נשים שעובדות במשרות מלאות, מתנדבות, עושות דברים עצומים. אני רוצה שהכוח הזה יתגלה לשאר החברה הישראלית".
לדבריה, הנשים החרדיות נתפסות כמי שמכריחים אותן לחיות באורח חיים חרדי, שאומרים להן מה לעשות. היא נותנת כדוגמה את מיצג השפחות במחאה נגד הרפורמה המשפטית, שמייצג את הסכנה שכפייה דתית טומנת בחובה כלפי נשים. "זו תפיסה מוטעית. אני בטוחה שיש במגזר החרדי נשים שזו המציאות שלהן, אבל זה נכון גם במגזר הכללי. יש המון נשים חרדיות עוצמתיות, שמנהלות את החיים שלהן מ-א' ועד ת', שיש להן מרחבי בחירה עצומים. הן נשים שמצליחות לנהל משפחה מרובת ילדים לצד קריירה, שרוצות לתרום, שרוצות להתקדם".
מה אתן צריכות עכשיו?
"חשוב לי להגיע לנשים שנפגעו במלחמה, כדי למקד את המאמצים במקומות שהכי צריך אותם. אולי נעשה גיוס משאבים מסודר. יש לי היום 1,000 מתנדבות, ואני רוצה שיהיה לי תקציב לשלוח להן פרחים בשבת לאות תודה. אם זה ימשיך לאורך זמן, נצטרך לשלם שכר לנשים שמגיעות לחמ"ל ליום שלם, ויש גם הרבה הוצאות".
מה עתיד המיזם?
"אני חולמת שבעוד חודש נהיה כבר אחרי המלחמה, ונשב יחד, נצפה במשהו נחמד. אני רוצה שיבינו שאנחנו אחת בשביל השנייה. שנסיר מחיצות."