עמותת הקרן לגמלאי המדינה בפנסיה תקציבית אותה מנהל עו"ד אהוד סרפיאן, מוכיחה שפעילות משמעותית בימי שגרה היא בסיס לפעילות משמעותית בימי מלחמה. "הקמנו בעמותה קהילה מאוד חזקה ותומכת של 50 אלף משקי בית. אני קורא לכל מי שיכול להתנדב שיבוא".

מתחילת המלחמה חברי צוות העמותה לא נחים לרגע. מתנדבים בבתי חולים, מגבים משפחות שנשלחו למילואים, עוזרים במציאת דיור, שואלים לשלומם של האנשים, מבקרים פצועים, מחלקים ציוד וחבילות ופותרים בעיות.

"יש לנו כמה גמלאים שהנכדים שלהם נרצחו במסיבה או נחטפו לעזה. אז אנחנו עוזרים, מדברים איתם. יש לנו קבוצות של גמלאים שנוסעות לבתים ומבקרות אותם. מנחמים אותם כמה שאפשר, יושבים איתם, דואגים להם, ומנסים כמה שיותר גם לתמוך במקומות האלה".

את הראיון ל'דבר' עורך סרפיאן כמה דקות אחרי שיחה מטלטלת שעבר. "בדיוק יצאה מפה גמלאית שהנכדה שלה נחטפה, ובאה לבקש את עזרתנו. הסיפורים קשים". הגמלאית ביקשה לדעת אם יש קשרים שניתן להפעיל לשחרור החטופים, ואחרי שנענתה בשלילה, ביקשה סיוע בהגעה לקרייה וחזרה, כדי שתוכל להתראיין לרשתות הזרות. "דאגנו שמתנדב שלנו יסיע אותה לשם, יחכה לה עד שתסיים להתראיין ויחזיר אותה. מנסים לעזור כמה שאפשר".

הוא התקשה לשמוע את הגמלאית אומרת לו שאין לה עם מי לדבר, ושאיש לא שומע אותה. אתמול ביקר גמלאית שלהם שרצחו את שתי הנכדות שלה. "פה ההסתדרות עובדי המדינה ואנחנו נכנסים, וזה משהו".

בכל סיוע שהגמלאים נותנים, הם מגלים את המצב הקשה של הממסד שלא מתפקד. "יש אנשים שהבתים שלהם נהרסו בעקבות הלחימה, ואנחנו עוזרים עם הקשרים שיש לנו עם ועדים של עובדי מדינה, כמו למיסוי מקרקעין. מתחילים לשמוע סיפורים. זוועות".

בתחילת המלחמה ערכו מיפוי של הגמלאים שמתגוררים בעוטף, באשקלון ובאשדוד, ויצרו איתם קשר כדי להבין מה המצב בשטח ומה אנשים צריכים. "יש לנו למשל גמלאית מאשקלון שהייתה צריכה תרופות. חיברנו אליה גמלאי שמתנדב ביד שרה, והוא דאג להביא לה תרופות עד הבית".

כחלק מהפעילות הקבועה של העמותה, חבריה מבקרים את גמלאיה הסיעודיים. "יש לנו מאות מתנדבים גמלאי העמותה שפרושים בארץ ומבקרים אותם. עכשיו הקמנו כמה צוותים מתוך הקבוצות האלה שמבקרים בבתים של גמלאים שנפגעו בזמן המלחמה.

"הצבנו דוכן בבית החולים ברזילי באשקלון וחילקנו מתנות ומשחקים לילדים ולתינוקות שנפגעו שם. היינו שם גם כשפגעו שם טילים. אם היה מותר להיכנס יותר לעומק, היינו גם שם".

בימי שגרה, גמלאים רבים מתנדבים במשרדי ממשלה, בבתי חולים, ביד שרה, בעמותות מזון ובמקומות נוספים. בעת מלחמה, התרומה שלהם משמעותית. "אישתי רונית מנהלת את מחלקות השיקום בבית החולים שמואל הרופא, והיא אומרת לי ש-10 גמלאים מגיעים כל יום להתנדב שם. כל דבר שאפשר עושים שם".

"אנשים אומרים: 'הלוואי שהממשלה והמדינה היו עושות מה שאתם עושים'"

גמלאי הקרן לגמלאי המדינה מועסקים כעובדי מדינה וחברים בהסתדרות עובדי המדינה. אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, ביקש מסרפיאן שיתקיימו שיחות טלפון עם כל העובדים הנוכחיים בהסתדרות עובדי המדינה, כדי לראות מי התגייס בצו 8 ומה הצרכים שלהם. "אנחנו דואגים להגיע לבתים של המילואימניקים ולעזור להם במה שהם צריכים בתקופה הזו. אפילו עזרה עם הילדים".

סדרי הגודל של הפעילות הם אדירים, והכוח הארגוני מרשים מאוד. "עד עכשיו עשינו 10,000 שיחות טלפון ומיפינו את הצרכים". במשרדי העמותה בפארק המדע ברחובות הצטרפו לעובדים 11 מתנדבים. "כולם יושבים פה, מתקשרים לגמלאים, שואלים לשלומם, שואלים אם זקוקים לעזרה. אנחנו עוזרים ומחברים אותם לארגונים וגופים. קשה ועמוס עד כה, אבל אנחנו מתמודדים עם זה בזכות המתנדבים שלנו.

"העובדים שלי מגיעים לפה עכשיו עם הילדים והתינוקות שלהם. הם מרגישים שזאת שליחות. הילדים משחקים וההורים עובדים".

פעילות העמותה החלה לפני 10 שנים, ורק לפני כחודש נחגג ציון עשור לעמותה באירוע גדול בהשתתפות אלפי גמלאים. לדברי סרפיאן, נוצרה קהילה תומכת שמעודדת להתנדבות ולנתינה, וזה הבסיס לפעילות התומכת בימי המלחמה. "זו קהילה שבאמת עוזרת. אני לא זוכר גמלאי שביקש עזרה ולא עמדנו שם בשבילו". סרפיאן מציין שמהיום (חמישי), פעילות ההרצאות תעבור לזום, עם 3-2 הרצאות ביום שייועדו לאלפי משתתפים.

"אנשים אומרים: 'הלוואי שהממשלה והמדינה היו עושות מה שאתם עושים'. אנחנו הביטחון החברתי, וגם בכלכלה אנחנו יודעים לעזור. אפילו מזון אם צריך, תרופות, משנעים את המתנדבים למה שצריך. הגאווה שאני רואה היא ברוח ההתנדבות. מאות גמלאים מתנדבים, מגיעים לכל מקום שצריך".

"הגמלאים שלנו הקימו את משרדי הממשלה, והם מרגישים שצריך לחזק אותם"

לדבריו, לאנשים אין כתובות רלוונטיות לפנות אליהן. "הגמלאים מתקשרים למשרד לשוויון חברתי, ואין תשובות. אין אף אחד שיודע לתת מענה. לחלק מהרשויות יש אגף רווחה טוב, ולחלק לא. הגמלאים מכירים אותנו, וביום-יום אנחנו עוזרים לכולם. במיוחד בתקופה הזאת".

הוא אומר שאין לדעת עד מתי המלחמה תימשך, והם נערכים לפעילות ארוכה. "אם לא אנחנו, מי יעשה את זה? אנחנו בחזית. אין מי שיעשה מה שאנחנו עושים".

הם ראו כבר מלחמות. "אלו אנשים שבנו את מדינת ישראל, לחמו במלחמת יום כיפור, זה לא סתם. בני 80 בנו את מדינת ישראל ואת השירות הציבורי, והקימו את משרדי הממשלה. הם מרגישים היום שצריך לחזק את המשרדים שהם עבדו בהם. הם מתנדבים שם.

"אנחנו והסתדרות עובדי המדינה – אנחנו אחד. מתחת ללוגו שלנו יותר מעשור מתנוססת הסיסמה 'כוחנו באחדותנו', ואני באמת מאמין בזה. רוח ההתנדבות שקיימת באזרחים היא מעל לכל. אני קורא לכולם לצאת להתנדב ולתרום במה שהם יכולים. במיוחד לעורף, שצריך לחזק את החזית".