מערכת החינוך המיוחד היא אחת מהמערכות הציבוריות שלא מפסיקות לפעול. גם בשביתות של ארגוני העובדים השונים, החינוך המיוחד הוחרג, וגם בקורונה, המסגרות לחינוך המיוחד חזרו לפעול ראשונות. המציאות הנוכחית, שבה תלמידי החינוך המיוחד לא לומדים, היא חריגה.
החינוך המיוחד כולל בתי ספר וגני ילדים שמיועדים לתלמידי החינוך המיוחד בלבד, כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר בחינוך הרגיל ותלמידים שזכאים לשירותי החינוך המיוחד שמשולבים בגני ילדים ובכיתות של החינוך הרגיל. החינוך המיוחד מיועד לתלמידים עם מגוון של צרכים מיוחדים פיזיים, רגשיים ונפשיים. תלמידי החינוך המיוחד זכאים לטיפולים פרה-רפואיים.
"צריך לתת עדיפות למסגרות החינוך המיוחד ולפתוח איפה שאפשר", אמרה תמי אומנסקי, מנהלת אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך, בדיון בוועדת החינוך בשבוע שעבר בנושא פתיחת מסגרות לחינוך המיוחד בעת הזו.
לדברי אומנסקי, מנהלי המחוזות קיבלו שלושה מודלים אפשריים לחזרה לשגרת הלימודים לתלמידים הזכאים לשירותי החינוך המיוחד בעורף ובקרב המפונים. עם זאת, המודלים לא הוצגו בוועדה, ולא נעשה מיפוי של המסגרות שחזרו לפעילות. הוועדה ביקרה את משרד החינוך על כך. "הכול על הנייר נראה פנטסטי, אבל המיפוי חשוב", אמר יו"ר הוועדה יוסף טייב (ש"ס). "בלי נתונים לא נצליח לעשות דבר".
המשרד הציע שלושה מודלים, שההבדל העיקרי ביניהם הוא מקום הלמידה שגוזר נהלים שונים. מודל אחד עוסק בחזרה ללימודים במסגרת חינוכית. המסגרת יכולה להיות כמובן המסגרת החינוכית של התלמיד, או מסגרת חינוכית אחרת ברשות המקומית שלו. אפשרות אחרת במודל זה היא שיבוץ זמני של התלמיד במסגרת חינוכית במתקן קליטה או ברשות מקומית שהוא שוהה בה באופן זמני.
שני המודלים האחרים עוסקים בלמידה פיזית לא במוסדות חינוך קיימים. הראשון הוא הקמת מסגרת חינוכית זמנית: 'מרכז חינוכי טיפולי יישובי'. מרכז זה יוקם אם לא ניתן יהיה לקיים לימודים במסגרת החינוכית הקיימת. המרכז יופעל בכל השבוע למעט שישי, בשעות 14:00-8:00. המרכז מיועד לתלמידי החינוך המיוחד מהרשות ולתלמידים שלומדים במסגרות חינוך מחוץ לרשות המקומית. ההגעה למרכז באחריות ההורים. ניתן לפתוח כמה מרכזים ברשות אחת.
במסמך מוצגים תחומי האחריות השונים של משרד החינוך והרשות המקומית או הבעלות: על הרשות המקומית או הבעלות לדאוג לפתיחת המרכז, להקצות מבנה ולייעד כוח אדם מנהלי ותומכות חינוך לטובת המרכז. באחריות משרד החינוך לשבץ אנשי הוראה וטיפול, לרשום את התלמידים ולהקפיד על שעות פעילות המרכז.
מודל נוסף לקיום למידה פיזית הוא בביתו של התלמיד. מפגש כזה יכול להתקיים לבקשתו של הורה התלמיד אם נבצר מהתלמיד להגיע ללמידה פיזית במודלים האחרים. המפגש יתקיים באישור מנהל בית הספר או הגננת ועובד ההוראה שעתיד להיפגש עם התלמיד: מורה, גננת, איש טיפול או משלבת של התלמיד. במסמך מפורטים התנאים וההגבלות שיכול להתקיים בהם מודל זה.
בוועדה הועלו קשיים נוספים שקשורים לחזרתם ללימודים פיזיים של תלמידי החינוך המיוחד. בין יתר הקשיים שהוצפו היה חוסר נגישותם של המרחבים המוגנים, האתגר בשינוע תלמידים של החינוך המיוחד למרחבים המוגנים והעמקת המחסור הקיים במטפלים פרה-רפואיים עקב דגש על טיפול בתלמידים מפונים.
