ועדת העבודה והרווחה הצביעה היום (ראשון) פה אחד בעד דרישתו של יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) שהביטוח הלאומי יכיר במשפחות החטופים כמשפחות נפגעי איבה, במטרה לאפשר להם מעטפת טיפולית וכלכלית הולמת. ההסכם נועד לתת מענה זמני לסוגיה עד שתוסדר בחקיקה ראשית. במסגרת ההסכם יוענקו למשפחות הזכאויות והתגמולים הניתנים למשפחות של חללים ושל נפגעי פעולות איבה.
"ההסכם שמובא כעת לדיון הוא פלסטר, חוסם עורקים למשפחות כואבות ודואבות אבל לא התרופה. עזרה ראשונה אד הוק כדי לא להפקיר את המשפחות ללא סיוע", אמר אייכלר. "לצד זאת הגשנו הצעת חוק מקיפה מטעם הוועדה, עליה חתמו כמעט כל חברי הכנסת, כדי להשוות את משפחות החטופים בעזה ללא שום הבדל לנפגעי פעולות איבה ואת החיילים לנכי צה"ל".
ועדת העבודה והרווחה התכנסה לדיון על ההסכם בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר, לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי. ההסכם נועד לקיצור הליך החקיקה ולהעניק זכויות באופן מיידי. הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון יתנו מעטפת כלכלית, רפואית ונפשית למשפחות החטופים, השבויים והנעדרים מיד עם אישור ההסכם.
ההסכם בא למלא באופן זמני את מקומה של החקיקה, שכן לא קיים מענה חוקי למתן סיוע למשפחות חטופים שתואמת את הסיטואציה הנוכחית. באופן זמני, הזכויות שיינתנו לבני המשפחה יהיו דומות לזכויות משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה, שכן שזוהי המעטפת הכוללת והרחבה ביותר הקיימת, שיכולה לתת מענה הן למשפחה הגרעינית (בן זוג וילדים) והן להורים.
לדברי ירונה שלום, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, ההסכם כולל את החטופים והנעדרים. "אנחנו רוצים להתחיל עם מעטפת ליווי מסודרת. אנחנו יכולים להעביר את המענק הראשוני כבר מחר בבוקר. מה שחשוב זה שהמשפחות לא יאלצו להגיש שום תביעה. המוסד לביטוח לאומי יעשה את העבודה עבורם והמקדמה תיכנס מחר בבוקר".
לבקשת המשפחות ונציגי הממשלה והכנסת, הוועדה תתכנס שוב ביום שלישי כדי לדון בתוספות ועדכונים להסכם. הצעת חוק פרטית שהגיש יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אייכלר, נחתמה כבר על ידי 83 חכים ותוגש מחר לאישור ועדת החוקה. על מנת לעגן את התמיכה תפעל הוועדה בשלושה מישורים במקביל: אישור ההסכם, טיוב ההסכם ובמקביל עבודה על החקיקה.
"יש משפחות בהן גם יש נרצחים וגם נעדרים. צריך שהמענה יהיה הוליסטי ומתואם"
נציג הייעוץ המשפטי של מטה המשפחות, עו"ד רז יזרי הסביר את הצורך בהסכם: "אנחנו כאן כדי לטפל בחלל חקיקתי. יש הוראות חוק שעוסקות בחללי צהל ובנפגעי טרור אבל אין חקיקה שרלוונטית למשפחות של יותר מ-210 משפחות.
יחד עם זאת, לדברי נזרי הפתרון המוצע בהסכם חסר ולא שלם. ההבחנה הבסיסית שהדגיש נזרי נוגעת למצבן של משפחות שיקיריהן חטופים ונעדרים לאורך זמן: "כשיש חלל צה"ל – יש חלל ויש שבעה שמסתיימת והמשפחה יכולה להתחיל לחזור לחיים. כאן אין לוויה ואין שבעה וכבר שבועיים אין להם איך להתחיל לחזור לחיים".
לדברי נזרי, מדובר בווריאנט שונה לגמרי מהחוק הרלוונטי לחללים. לדוגמה: החוק הקיים כיום מעניק זכויות לקרובי משפחה בדרגה ראשונה. אלא שבמקרה הנוכחי יש אנשים בני 30 שההורים נחטפו, ולכן לפי ההגדרות הקיימות אינם זכאים לסיוע מהמדינה.
במטה המשפחות מבקשים שכל קרובי המשפחה בדרגה ראשונה יהיו זכאים לכל הזכויות, ובמקרים רבים יש צורך להכיר גם בקרובים דרגה שנייה, שכן לא נותרו קרובים מדרגה ראשונה.
נזרי: "ההגדרה של נפגעי פעולות איבה צריכה לכלול את הסיטואציה של משפחות שנעולות 10-15 שעות בממ"ד וצריך לתת גם על זה את הדעת. בנוסף, יש 2,500 ניצולים מהמסיבה ליד קיבוץ רעים. צריך לחשוב עליהם כנפגעי פעולות איבה, גם אם הם ניצלו בגופם. אי אפשר להמתין. כל מי שמתמחה בפוסט טראומה יודע שאם לא ניתן מענה בימים הראשונים אז הרבה יותר קשה לתקן".
את דבריו חיזקה יעל גורן ייצגה בדיון את המטה מטה הממונה על הנעדרים והחטופים, יש צורך להרחיב את הגדרת הזכאים, שכן מדובר במעגל רחב מאוד, שכולל גם בני משפחה גם מקרבה שנייה, ומעטפת רחבה יותר. עוד אמרה גורן שלמטה הממונה הגיעו פניות לגבי סוגיות נוספות שיש לכלול בהסכם, הודות לעבודה צמודה מול מטה המשפחות. "אנחנו נתקלים במשפחות שיש להן גם נרצחים וגם נעדרים. צריך שהמענה יהיה הוליסטי ומתואם".
נזרי ביטא בפני הוועדה את החשש של מטה המשפחות מחתימה מידית על ההסכם, שעלולה למנוע עדכון של צרכים הנובעים מהמצב המיוחד הנוכחי: "היתרון בהסכם, בניגוד לחקיקה, היא שהוא גמיש. אנחנו חוששים שאם זה ייחתם היום אז לא יכנסו התיקונים שאנחנו מבקשים. אנחנו רוצים לשבת עם המשרד ולהכניס את התיקונים שעליהם אנחנו מדברים. את החשש ביטאה גם נועם דן, שבני משפחתה מניר-עוז נעדרים מאז 7 באוקטובר: "אנחנו מאוד מפחדים שבעוד יומיים תגידו לנו מה פתאום".
שר העבודה יואב בן צור: "חיפשנו את הדרך המהירה ביותר לסייע, להתחיל לתת לכם משהו. זה לא מרפא ולא מפצה אבל זאת עזרה. המטרה הראשונית שלנו היא לתת מענה למצב שלא חווינו מעולם. כמות כזאת של חטופים ונעדרים. המצב הטוב ביותר הוא שתהיה חקיקה מסודרת שתקבע את הכללים והזכאות".
לדברי השר בן-צור יש צורך בתיקונים והשלמות, אך יש חשיבות לחתום על ההסכם כדי להתחיל לתת מענה מיידי. בן צור התייחס לחשש שהעלו משפחות החטופים והבטיח לעדכן את ההסכם תוך כדי תנועה, בהתאם לצורך. "אנחנו בלב חפץ נבוא לפה במהירות שיא ונתקן את ההסכם ככל שנידרש".
בהתאם להחלטת הממשלה שהתקבלה הבוקר, קורבנות שאינם תושבי ישראל יזכו לזכויות מופחתות לפי ההסכם, שכן הוא מתבסס על חוק שתקף רק לתושבי ישראל. יחד עם זאת, יקיריהם יהיו זכאים לכל התגמולים החודשיים המידיים והזכאויות האחרות שיקבעו בחקיקה יהיו שוות לתושבי ישראל.
נכון להיום ידוע על 35 הרוגים, וכ-80 נעדרים חטופים ונעדרים שאינם תושבי קבע, מתוכם ככל הנראה 20 עובדי חקלאות ועובדים סיעודיים: 18 עובדים תאילנדים, 2 פיליפינים ו-1 מסרי לנקה. משפחותיהם עודכנו על ידי השגרירויות.
אלא שלדברי דניאל פדון רכז רווחה באגף תקציבים במשרד האוצר, עוד מוקדם לברך על המוגמר: "לא קיבלנו את ההצעה שעליה מדובר. בכל מקרה, הממשלה החליטה שהיא רוצה לקדם חקיקה, ולכן באופן עקרוני אני לא רואה מניעה שנתמוך בהסכם. אני לא יכול להתחייב לפני שראיתי הצעה, אבל יכול להגיד באופן עקרוני שכן".
