שר הכלכלה, ניר ברקת (הליכוד), תקף את מתווה הפיצויים לעסקים שהציג היום (שני) משרד האוצר בוועדת הכספים, והציג מתווה חלופי שגובש בשיתוף נציגי המגזר העסקי. במרכז המתווה החלופי: מודל גמיש לשיפוי המעסיקים בגין שכר העובדים שעבודתם מתייתרת לאור מצב החירום, תוך שמירה על יחסי עובד מעביד.
על פי המתווה שהציג ברקת, עסקים זעירים עד 50 אלף שקל שמחזור העסקים שלהם ייפגע בלמעלה מ-25% יקבלו 1,750 שקלים, ועסקים זעירים עד 100 אלף שקלים יקבלו 3,300 שקלים, זאת בניגוד למתווה האוצר שדיבר על 1,500 ו-2,200 שקלים. גובה המענק על ירידה במחזור העסקים לעסקים קטנים בין 100 ל-300 אלף שקלים ינוע בין 2,650 שקלים ל-15,430 אלף שקלים בהתאם לגודל העסק ולמידת הפגיעה בו.
בעסקים עם מחזור של 300-400 אלף שקלים יחושב הפיצוי על ירידה במחזור העסקים על פי תשומות העסק ושיעור הפגיעה, באחוזים גבוהים מאלו שהציג האוצר (10-30% לעומת 6-18% בהתאם לשיעור הפגיעה), כך שלאחר קבלת המענק, הפגיעה הממוצעת לא תעלה על 25% מההכנסה החודשית.
מנגנון ההשתתפות בהוצאות שכר העובדים שמציע שר הכלכלה הוא בשיעור של 85% מעלות השכר כפול שיעור הירידה במחזור, או במודל העסקה גמישה (בהמשך) – וזאת במטרה לעודד על שמירת העובדים. גובה המענק הכולל לעסקים שמחזור הכספים בהם הוא 100-300 אלף שקלים יעמוד על 600 אלף שקלים ובעסקים של 100 עד 400 אלף שקלים על 1.8 מיליון שקלים (לעומת 300 ו-900 אלף שקלים במתווה האוצר).
מודל ההעסקה הגמישה שמציע השר לגופים שמחזור הכספים שלהם למעלה מ-400 אלף שקלים, קובע כי מעסיקים יוכלו להעסיק עובדים בחלקיות משרה, תוך שהם משלמים לעובדים את שכרם (לרבות זכויותיהם הסוציאליות), כשבגין הימים בהם העובד אינו עובד בפועל – יקבל המעסיק שיפוי מהמדינה בסך של 70% מעלות השכר ומרכיביו – והייתרה בשיעור של 30% תתחלק בין המעסיק לעובד בחלוקה שתוסכם בין המדינה, המעסיקים והעובדים.
לצד זאת, מבקש שר הכלכלה לאפשר גם לעסקים גדולים לקחת הלוואות בערבות המדינה בהתאם לתנאים שיסוכמו עם החשב הכללי – מנגנון שהצעת האוצר מאפשרת רק לעסקים קטנים ובינוניים.
"מתווה האוצר שהוצג היום בוועדת הכספים בכנסת ייצור במדינת ישראל פוסט טראומה כלכלית", אמר השר ברקת. "במשך שנים בעלי העסקים והעצמאים משלמים מיסים למדינת ישראל וממלאים את קופתה. ועכשיו כשהם צריכים את הסיוע של המדינה האוצר נועל את הקופה ומפקיר אותם לגורלם. חובתנו המוסרית כממשלה היא לסייע לעסקים, לעצמאים ולעובדים לשרוד את המלחמה כך שנגיע לסופה בנקודה שבה המשק יכול לצמוח צמיחה מהירה".
לדבריו, המתווה שגיבש משרדו מבוסס על שעות ארוכות של ישיבות ודיונים משותפים עם נציגי המגזר העיסקי והעובדים, תוך שימת דגש על השותפות בין הממשלה לביניהם, לצד יצירת תוכנית פשוטה ליישום שתתן וודאות למשק במהירות. "אני שמח לאמר שמה שנציג עכשיו מקובל על ארגוני העובדים במדינה, על העסקים וגם עלינו כמשרד ממשלתי, משרד הכלכלה", אמר ברקת.
"נקודת המוצא היא לא כמה כסף יש בקופת המדינה, אלא מה האתגרים של העסקים. ההתעמקות באתגרים מבקשת לוודא שהתוכנית נותנת להם מענה. הבהרתי לעסקים, אני מעריך שבתקופה הקרובה רוב העסקים לא ירוויחו. אבל צריך לוודא גם שלא יפסידו. ואם יש ירידה של 25% במחזור העסקי התוכנית צריכה לאפשר להם לשרוד את המלחמה. אני רוצה להודות לכם נציגי הארגונים שאתם מבינים שאנחנו במלחמה וכולם צריכים לשאת בנטל".
יו"ר ארגון העצמאים לה"ב רועי כהן בירך את השר ברקת על המתווה ואמר כי המתווה שהציג שר האוצר איננו הולם את התחייבויותיו לראשי הארגונים בפגישות שנערכו מוקדם יותר השבוע. "המתווה שהציג שר האוצר הולך לתת לעצמאי שאיבד הכנסה של עשרת אלפים שקל בחודש 2,120 שקלים. אני רוצה לראות מי יכול לחיות מסכום כזה. זה מתווה שלא מחובר למציאות. נראה ששר האוצר לא נמצא באירוע, לא הוא, לא האנשים שלו ולא הפקידות שלו. איך אפשר לבקש ממסעדה, ממורה דרך, משחקנים לחיות מכלום? ועוד להציג את זה כ'לתת ביד נדיבה'?".
לדבריו המתווה שהציג שר הכלכלה הוא תוצר של ישיבות ממושכות וויכוחים, אך גם רצון של כל הצדדים לגבש מתווה שאכן יאפשר לעסקים לצלוח את התקופה. "אדוני שר הכלכלה, אנחנו נגבה אותך ונלך במאבק הזה עד הסוף, כי אנחנו רוצים שאנשי המילואים ששומרים עלינו עכשיו ידעו שיש להם לאן לחזור ושיש מי ששומר עלינו העצמאים. מה שהיה היום בוועדת הכספים גרם לי להתבייש כאזרח. אנשים ששילמו מיסים כל חייהם ובזמן אמת מדינת ישראל מפקירה אותם ויורקת עליהם בפרצוף. זה ירי בנגמ"ש ואנחנו לא ניתן לזה לקרות".
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר הדגיש את חשיבות מנגנון השיפוי הגמיש בגין שכר עובדים שעבודתם מתייתרת. "התוכנית של משרד האוצר יוצרת בעיה ובסוף תגרום לשליחת המון עובדים לחל"ת ואנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים לשמור על העובדים הללו. הפיתרון הוא פיתרון גמיש שיאפשר לנו לשמור על קשר עם העובדים שלנו, לשמור להם על משכורת כמעט מלאה ועל תנאים סוציאליים. לכן התוכנית שגיבשנו היא הכיוון הנכון, מתווה שמאפשר למשק שרידות. אני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר לשבת עם השר ברקת. צריך לנצח את האויב צבאית אבל גם את האיום הכלכלי".
העסקה גמישה היא הפתרון היחיד שיכול לעבוד" הוסיףיו"ר התאגדות רשתות המסחר, שחר תורג'מן. "הדירקטוריון של חברה ציבורית חייב לדאוג לשרידות של העסק. אם הוא מרגיש שהעסק עלול לא לשרוד הוא חוטא לתפקידו וחשוף לתביעות. לכן כשחברות ציבוריות מוציאות לחל"ת הן עושות את זה ממצוקה, כי המנגנונים שמציעה המדינה לא מספיקות. ההלוואות בערבות מדינה הן מנגנון זול, הן מוצעות היום רק לעסקים הקטנים והבינוניים".
ירון גינדי יו"ר לשכת יועצי המס הבהיר כי במסגרת הדיונים נתבקש לנתח מבחינה מקצועית את הן את מתווה האוצר והן את מתווה שר הכלכלה על בסיס נתוני עסקים אמיתיים, במטרה לוודא שהוא אכן נותן מענה לצרכי העסקים.
"כשבדקנו ראינו שאם לא נותנים לעסקים אינסנטיב להשאיר את העובדים הם יוציאו אותם לחל"ת, ואז יד אחרת פשוט תשלם, הביטוח הלאומי. אבל המשמעות תהיה גם שהייצור ייפסק, וזו פגיעה במאמץ המלחמתי ובמדינת ישראל. צריך לתת מספיק פיצוי למעסיק שישאיר אצלו את העובדים וימשיך לייצר. הניתוח שלנו על מגוון עיסוקים הראה שצריך גל לתת לעסקים אחוז גבוה יותר של השתתפות על ההוצאות הגבוהות כדי שהעסקים ישרדו. היה לנו ברור שאחוז מסויים של העסקים אכן ייפגעו, אבל צריך לגדר את האחוז הזה. יחד כשכולנו תחת האלונקה – נצליח לצאת מהמשבר הזה מחוזקים".
שר הכלכלה ניר ברקת סיכם ואמר: "חברות וחברים – אין כאן קואליציה ואופוזיציה. רק השאלה מה טוב למדינת ישראל ואיך נעבור את המלחמה ונראה לשונאי ישראל שלא רק נכריע אותם בקרב, ואת זה בוודאות נעשה, אלא שעם ישראל יודע לעבור מלחמה גם בעורף ובכלכלה ולצאת ממנה לתנופה אדירה של פיתוח כלכלי. מי שרואה את החיילים שלנו יחד ערוכים לקרב יודע איזו ערבות הדדית יש ביניהם – את ההשראה הזו צריך להביא גם לפה לעסקים ולמדינה ולכלכלה. זה יהיה המסר לשונאי ישראל שאף אחד לא יוכל עלינו לא צבאית ולא כלכלית".
אמש התייחס יו"ר ההסתדרות למתווה האוצר, והתריע כי היעדר שיפוי לכלל האוכלוסייה שמושפעת ממצב החירום יוביל לפיטורי עובדים. במכתב ששלח לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' הזהיר אף כי הסרת האחריות של המדינה לתשלום השכר בגין אי הגעה לעבודה על רקע הנחיות פיקוד העורף עלולה להפר את האמון בין המדינה לאזרחיה ולפגוע בציות בהנחיות, דבר שעלול לעלות בחיי אדם.
יו"ר ההסתדרות קרא בין היתר לאוצר להעדיף מתווה שיתעדף שמירה על יחסי העבודה בין העובדים למעסיקים, ויצמצם את ההוצאה לחל"ת, זאת לצד הרחבת רשת הביטחון עבור עובדים שהוצאו לחל"ת בין היתר על ידי הביטוח הלאומי. כמו כן, קרא יו"ר ההסתדרות למציאת פתרונות גם עבור מעסיקים גדולים שמחזור העסקים שלהם גדול מ-400 אלף שקלים, פתרונות שאינם קיימים כיום במתווה האוצר.
