יוכבד ליפשיץ ששוחררה משבי החמאס שוחחה היום (שני) עם עיתונאים בבית החולים איכילוב. ליפשיץ הודתה לרבים שהגיעו לפגוש אותה בבית החולים איכילוב: "עברתי תופת שלא חשבתי שאגיע למצב הזה".

ליפשיץ, ילידת הארץ, נולדה ב-1938 תיארה את היום שבו נחטפה: "בשבת הייתה הפגזה גדולה, פוצצו את הגדר היקרה, שעלתה 2.5 מיליארד שקל. הם פתחו את השערים של הקיבוץ ונכנסו בהמוניהם. זה היה מאוד לא נעים וקשה. יש לי כל הזמן את התמונות בראש".

"הם השתוללו בקיבוץ, השכיבו אותי על אופנוע וטסו איתי בשדות החרושים. לאורך כל הזמן הם היכו אותי כל הזמן במקל, וזה מאוד הקשה על הנשימה. הם לקחו לי את כל התכשיטים והשעון. הם הביאו אותנו לפתח של מערה טחובה, הלכנו מספר קילומטרים בתוך רשת מערות שנראתה כמו רשת קורי עכביש.

"הגענו לאולם גדול, שם חילקו אותנו לפי קיבוצים ולפי מי שאינו חבר בקיבוץ. הם אמרו לנו שהם מוסלמים מאמינים ולא ייפגעו בנו. אחרי שעתיים הם לקחו 5 חברים שהפרידו אותם מהקבוצה.

"במהלך השבי שכבנו על מזרנים, הם מאוד דאגו לצד הסניטארי. רופא ביקר אותנו מדי יומיים שלושה והחובש דאג לנו לתרופות שאנחנו צריכים. היה איתנו בחור שנפצע באורח קשה. החובש טיפל בו והבחור הבריא אחרי שקיבל אנטיביוטיקה.

ליפשיץ הקפידה לציין שהיחס אליהם היה טוב: "הם ניקו לנו את השירותים, כנראה פחדו ממגיפה. הם ניסו לדבר איתנו ואמרנו להם 'בלי פוליטיקה'. הם היו מאוד ידידותיים אלינו.

"הם הקפידו שנאכל. אכלנו את האוכל שלהם – פיתות, גבינה לבנה וגבינה מותכת, זה היה האוכל ליום שלם. הם התייחסו אלינו בעדינות וסיפקו את כל הצרכים שלנו. הם נראו מוכנים ונראה שהם התכוננו לזה שנים".

לדבריה, "חוסר המוכנות של צה"ל ושב"כ פגע בנו מאוד. הם עשו לנו בית ספר. היו המון סימנים מקדימים של מהומות על הגדר והפרחת בלונים וצה"ל לא התייחס לזה ברצינות".