אביזרים צבעוניים, חומרי יצירה, צחוק מתגלגל של ילדים, שירים על דבורה חרוצה, מרוץ בימבות ושיר של ביאליק – מתחם גני הילדים של בארי הוא כנראה המקום השמח ביותר בבית המלון דיוויד ים המלח.

ספרים וחומרי יצירה (צילום: הדס יום טוב)

הספרייה של גן עופרים (צילום: הדס יום טוב)

שני גנים הוקמו באוהלים בחוץ (צילום: הדס יום טוב)

"זה הצו 8 שלי. מה שאני צריך לעשות עכשיו", אומר עידו בלנדר (40), גנן במתחם. לפני  שבועיים הקימה רשת 'דרור בתי חינוך' שישה גנים לילדי הקיבוץ, ובהמשך תיפתח גם תינוקייה.

בלנדר הוא גנן בגן 'אמנון' של פעוטות בני 6-4. כל הגנים קרויים על שם הגנים המקבילים להם בבארי. כל גן מתוחם בחבלים צבעוניים שתלוי עליהם שלט עם שמו, ושני גנים נמצאים באוהלים בחוץ. במתחם יש פינות יצירה, משחקים לילדים ופינות עבור ההורים: פינת קפה ופינות ישיבה רבות. על הבר יש תצוגה של עציצים בצמיחה.

"אמרתי למפקדת שלי במילואים, אני גנן יותר טוב משאני רס"פ. היא נתנה את ברכת הדרך"

בתשע השנים האחרונות בלנדר עובד כגנן במערכת החינוך. עם תחילת המלחמה הוא גויס למילואים בפיקוד העורף, שם הוא משרת כרס"פ. כשקיבל את ההודעה על צורך דחוף בגננות לגנים של בארי הוא רצה להיות שם, אך הבין שזקוקים לו בצבא.

בהמשך השבוע התמונה השתנתה. "הבנתי שמתוכננת להגיע לאזור פלוגה נוספת של פיקוד העורף, וביקשתי בקשה חריגה ממפקדת הפלוגה שלי: לנסוע לבארי. אמרתי לה, 'אני גנן יותר טוב ממה שאני רס"פ'. היא התרגשה ונתנה את ברכת הדרך. אני בשליחותה של הפלוגה שלי, וזה מחזק מאוד.

"יש משמעות גדולה למוכר, לדמויות שמכירים"

"הגענו לכאן ביום ראשון, שבוע אחרי האסון, בשאיפה להקים את הגן ביום שלישי. זה דרש הכנות רבות: הקמה פיזית של גני הילדים, גיבוש הצוות החינוכי, כולל שיחה של פסיכולוגית עם הצוות, שיחות עם ההורים, ובניית תוכנית חינוכית. אפשר לומר שהכנה של חודשיים לפתיחת גן התכווצה ליומיים".

הצוות של בלנדר מגוון מאוד. "מלבדי נמצאת כאן אפרת, שהיא גננת בפנסיה, יובב שעסק ועוסק בתפקידי חינוך רבים, נערות מבארי, ועופרי, מתנדבת בשנת שירות, שיש להן היכרות מוקדמת עם הילדים". הוא מציין שגננות רבות נשמעו לקריאה מכלל הארץ: "מזכרון יעקב, מרחובות ואפילו מראש פינה".

הכניסה למתחם הגנים. בקרוב תוקם גם תינוקייה (צילום: הדס יום טוב)

במערך החדש שנוצר, יש משמעות מיוחדת למפגש עם חברי צוות שמכירים את הילדים מלפני האסון. טל, שהפעילה חוג ריתמיקה בגנים בבארי, הגיעה לשמחתם של הילדים להפעיל את החוג גם בגני הילדים המתחדשים. "הילדים מאוד מתחברים לדמויות שהם מכירים", אומר בלנדר, "יש משמעות גדולה למוכר".

"המפתח הוא הענקת ביטחון ואמון"

הצבת הגבולות היא סוגיה חינוכית מורכבת. בסוף יום הפעילות, מתבקשים בעדינות שני זאטוטים שנוסעים על אופניים קטנים לצאת ממתחם הגן, כי הגן סגור.

"ההתמודדות עם פרידה של ילד מהוריו מקבלת פרספקטיבה אחרת כשאותו ילד היה עם ההורה בממ"ד 20 ומשהו שעות", מסביר בלנדר. "המפתח הוא הענקת ביטחון ואמון. ייתכן שהצבת גבולות היא כלי ליצירת ביטחון ואמון, אבל היא לא המטרה".

סדר יום: "אנחנו קשובים מאוד להורים"

הן מתחיל את יום הפעילות ב-8:30. "הילדים אוכלים ארוחת בוקר בחדר האוכל, כי נהלי המלון לא מאפשרים לנו להכניס אוכל למתחם". עד 9:30 יש זמן חופשי של משחקים, עד שכלל הילדים מגיעים. ב-9:30 יש פעילות בוקר. אחרי זה יש זמני יצירה, חוגים ופעילויות בחוץ, עד ארוחת הצהריים ב-13:00.

יש גם פינת קפה להורים. "הם אומרים כמה מסגרת הילדים צריכים, כמה צריך לשחרר" (צילום: הדס יום טוב)

הפעילות מתחדשת ב-14:00 ומסתיימת ב-16:00.לאחר יום הפעילות, מתקיימות ישיבת צוות לסיכום יום הפעילות, ושיחה של חברי הצוות על תחושותיהם ומחשבותיהם לקראת יום הפעילות הבא.

מספר הילדים המשתתפים גדל עם הזמן. "אנחנו קשובים מאוד להורים", אומר בלנדר, "הם אומרים כמה מסגרת הילדים צריכים, כמה צריך לשחרר. ההקשבה הזאת מעניקה להורים ולילדים את האמון שמאפשר להם להגיע.

"בלי כוחה הפדגוגי והארגוני של דרור בתי חינוך, ובלי הבחירה של קהילת קיבוץ בארי בחיים למרות האסון הנורא שפקד אותה, אי אפשר היה להקים לתחייה את גני הילדים כאן".