ברק בכר, מאמנה הישראלי של הכוכב האדום בלגרד, פתח הערב (שלישי) את מסיבת העיתונאים לקראת המשחק מחר נגד לייפציג בליגת האלופות במסר לעולם. במונולוג מרגש, שנמשך חמש דקות, בכר תיאר את הטבח, שביצעו חמאס באזרחים הישראלים בשבת של ה-7 באוקטובר. בין הדברים החשובים שנשא הוא גם אמר: "הרבה מהנרצחים היו אוהדי כדורגל של ברצלונה, ריאל מדריד, מנצ'סטר סיטי וליברפול, שלא כיבדו את המוות שלהם. עולם הכדורגל מאוד אכזב אותי, אני חייב לומר, ואני תוהה, האם הכול זה כסף?"
בכר היטיב לתאר את תחושתם הקשה של ישראלים, שאוהדים קבוצות כדורגל מאירופה. אוהדים, שנאלצים לבחון מחדש את אהדתם לקבוצה על פי מדד התמיכה של הקבוצה שלהם בישראל. אחד מחוגי האוהדים הישראלים, שנפגעו מהאופן שבו המועדון שלהם והליגה שלהם הגיבה לטבח של ה-7 באוקטובר הם אוהדי ליברפול.
הליגה האנגלית לא גינתה את מעשי החמאס אלא רק קיימה דקה דומייה לזכר "הנפגעים החפים מפשע משני הצדדיים". ליברפול לא הוציאה שום הודעת גינוי גם אחרי בקשות מצד חוג האוהדים הישראלי. בשבת האחרונה לפני המשחק של ליברפול מול אברטון ביקשו אוהדים ישראלים להניף דגל, שעליו היו שמות ותמונות של ארבעת אוהדי ליברפול שנרצחו במתקפת החמאס. הסדרנים באנפילד הסירו את הדגל אבל לא דאגו להסיר את דגלי פלסטין ודגל תמיכה בעזה שהונף במקביל ביציעים האחרים.
Shame on you @LFC for confiscating a non political flag for the memory of the murdered reds. I'm a third generation of Liverpool fans, today I walked alone. pic.twitter.com/ousTec2klX
— Joel Kleinberg (@Joelinhorito) October 21, 2023
אוהדיה הישראלים של ליברפול מרגשים נבגדים. המועדון שאותו הם אוהדים ומלווים נמנע מלגנות את הרצח של חמאס ולא עשה שום דבר כדי לתת לאוהדים הישראלים להרגיש שהם חלק מהקהילה שלהם. למרות שלא הייתה בשלט שום נקיטת עמדה פוליטית מצד האוהדים הישראלים אלא רק הזדהות אנושית ורצון להנציח את אוהד הקבוצה.
ההחלטה של ליברפול והליגה האנגלית האם לתמוך בישראל ולגנות את מתקפת הטרור של החמאס היא לא החלטה של ערכים היא החלטה עסקית. את הספורט המקצועני ובייחוד את הכדורגל מנהל הכסף הגדול ולא הערכים. מועדוני כדורגל אנגלים כבר מזמן לא נמצאים בבעלות אנגלית אלא בבעלות של עשירי תבל, שמעוניינים בכוח ובפופולריות של הכדורגל למאבקים גיאופוליטיים. אומנם, היו"ר של ליברפול הוא טום וורנר, היהודי, אבל הכוכב הכי גדול של הקבוצה הוא המצרי, מוחמד סאלח. כנראה שליברפול בחרו צד בסכסוך.
***
כדי להבין את האבולוציה של הכדורגל באנגליה צריך לקפוץ בדיוק 140 שנים אחורה (ל- 26 באוקטובר 1863), אז התקיימה הפגישה הראשונה של התאחדות הכדורגל האנגלית בלונדון. עד אותה פגישה לא היו כללים ברורים ואחידים למשחק. מייסדי ההתאחדות האנגלית קבעו את החוקים שכמעט ולא השתנו מאז. המשחק הוא אותו משחק אבל מה שמסביב למשחק ובעיקר הכוחות הכלכליים שמניעים את המשחק השתנו מאוד.
אחת מנקודות הציון ההיסטוריות היא הסכם המקצוענות שחתמה ההתאחדות האנגלית ביולי 1885 שאפשר למועדונים לשלם כסף לשחקנים. אחרי ההסכם הזה גם הוקמה הליגה האנגלית המקצוענית (1888). אלא שבתחילת דרכה, קבוצות כדורגל רבות היו בבעלות ארגוניים ציבוריים: מנצ'סטר סיטי הוקמה והוחזקה על יד האיגוד המקצועי של עובדי הרכבת. ארסנל הוקמה על ידי עובדי מפעל התחמושת בוולפיש ארסנל, ווטסהאם יונייטד על ידי עובדי בית חרושת לברזל.
הקמת הפרמייר ליג (הליגה המקצוענית האנגלית) ב- 1992 הייתה נקודת מפנה בבעלות של מועדוני הכדורגל באנגליה – מעבר מבעלות ציבורית לבעלות פרטית. ההכנסות של המועדונים עלו ממכירת זכויות השידור, מחסויות וממכירת אביזרים נלווים לאוהדים. אנשי עסקים עשרים ראו במועדוני הכדורגל השקעה כספית רווחית ובעיקר כלי השפעה על ההמונים. כיום כל מועדוני הכדורגל בליגה האנגלית נמצאים בבעלות פרטית: בעלי ההון הם הבעלים, השחקנים הם מקצוענים וקהל האוהדים הם צרכנים.
***
חזרה למסיבת העיתונאים של ברק בכר. אחרי שגינה את התגובה של קבוצות מסוימת בכר דיבר על מועדוני הכדורגל בגרמניה ואמר: "אנחנו נמצאים כרגע בגרמניה. וכולנו מכירים את ההיסטוריה. ההתאחדות לכדורגל הגרמנית ומועדוני הכדורגל בגרמניה: מיינץ, ורדר ברמן, דורטמונד, כולם הביעו עמדה, הם בחרו לעמוד לצד הקורבנות, הצד הנכון וזה אור קטן בחושך הגדול של השתיקה".
להבדיל מהתגובה השערורייתית של הליגה האנגלית, הליגה הגרמנית לכדורגל (הבונדסליגה) וקבוצות הליגה הוציאו הודעות חד משמעיות וכולם גינו את הטבח של חמאס ועמדו לצד ישראל. במשחקים של ורדר ברמן וסט פאולי הניפו שלטי תמיכה בישראל ובקשה להחזרת השבויים. וכששחקנים של מיינץ ובאיירן מינכן העלו ברשתות החברתיות פוסטים שתומכים בחמאס – הם הושעו מהקבוצה.
????#BVBSVW pic.twitter.com/oafbbdsyLt
— Borussia Dortmund (@BVB) October 20, 2023
אופן התגובה השונה של הליגה הגרמנית מהליגה האנגלית נובע מכמה סיבות, אבל המרכזית היא אופן הבעלות של המועדונים. ב-1988 ההתאחדות הגרמנית החליטה שמועדונים יוכלו להיות חברות כלכליות רק עם יעמדו בחוק 50+1 לפיו המועדון והאוהדים ישמרו לעצמם 50 אחוז בתוספת מנייה אחת ויבחרו את הנציגים שלהם בהנהלה. 49 האחוזים הנותרים יכולים להימכר לאדם פרטי או חברה פרטית. אין אף מועדון בגרמניה ששייך לאיש כלכלי שמקבל את ההחלטות אלא הם נמצאים בבעלות של האוהדים.
שיטת הבעלות בגרמניה מאפשרת לאוהדים להיות שותפים לקביעת הערכים של המועדון. התפקיד של האוהדים בגרמניה לא מסתיים בקניית מנוי אלא הם משפעים על האופן שבו המועדון מנוהל. על פי השיטה הזאת המועדונים מחויבים לקהילתיות, לשקיפות, למאבק באלימות ובגזענות ולניהול דמוקרטי. כשזאת שיטת הניהול, המועדון לא יכול להרשות לעצמו להפיץ תגובות מגומגמות מול פשעים נגד האנושות, וזה בכלל לא חשוב אם השחקן הכי חשוב בקבוצה הוא מצרי.
***
הרבה דברים השתנו לנצח באותו בוקר ארור של ה-7 באוקטובר. הרבה דברים לא יחזירו לעולם להיות כפי שהיו. זה אומנם רק ספורט וזאת אומנם רק קבוצת כדורגל אבל עבור האהודים המסורים של ליברפול בישראל זה הרבה יותר מזה. האוהדים האלה האמינו בכל ליבם, שהם חלק ממועדון, שהסיסמה שלו היא "לעולם לא תצעד לבד". אבל דווקא המועדון הזה גרם להם להרגיש בודדים בתקופה שבה הם הכי היו זקוקים לתמיכה.
